שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן ד · ט
והנה יש להביא עוד בזה דקול מתשו' להרדב"ז ז"ל ח"א (סי' רי"א) שכ' וז"ל עוד האריך להוכיח דאין משיאין את האשה עפ"י קול הברה בעלמא כגון דנפק קלא דלא פסיק מת פלוני או נהרג פליגי וכשבאין לחקור ממי שמעו אין כאן עדות כלל דבר ברור הוא והכי משמע פשטא דמתני' דקתני ומשיאין ע"פ בת קול ולא קתני ע"פ קול וע"פ בת קול משמע ששמענו את הקול ולא ידענו מי הוא המכריז
הרי להדיא דאף דפסק דאין משיאין בקול הברה מ"מ כשאנו שומעין קול מאחד שמכריז פשוט לי' וכפשטא דמתניתין דמשיאין ע"פ בת קול ולא אסור רק כשבאנו לחקור ואין כאן עדות כלל:
וכן מוכרח קצת ג"כ מתשו' הב"ח (בסי' ע"ז) שכ' לענין אחד ששמע מפי רבים דאין דינו אלא כאחד כ' וז"ל דהא גם קול ל"ה בכה"ג וכמ"ש הרא"ש דל"ה קול רק בשמעו תרי מתרי ונראה קצת מדבריו ג"כ דאילו הו"ל דין קול הוי שריא ויל"ע שם:
והנה באגב עמדתי בד' הרדב"ז ז"ל במ"ש השואל שם דמד' הריטב"א נראה דמשיאין ע"פ קול והרדב"ז ז"ל פי' כונתו עמ"ש הנ"י בשם הריטב"א ז"ל ביבמות בדין יצא קול שנהרג ונמצא הרוג וספק אם הוא תוך ג' ימים דמתיר הריטב"א והרדב"ז ז"ל דחה ראי' זו דשאני התם דממנ"פ שריא דאם הקול אמת הוא שריא ואם אינו אמת ע"כ ספק ג' ימים הוא דשריא ג"כ:
אבל לולא דמסתפינא הייתי אומר דאין כונת השואל על הריטב"א דיבמות הנ"ל אלא על הריטב"א דכתובות (ק"ז) שהבאתי שכ' דיש להשיא עפ"י קול וכמפו' שם ששמעו בעדים והלכו להם למד"ה וכנ"ל ואם כי דבר חדש הוא עכ"פ לסניף יש לצרפו להיתר וכמה שביארתי: