שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
מפתח הענינים · סימן לח
סירכא מצימוק מקצת שעברה ע"י מיעוך קל וע"י המשמוש של הבודקים חזרה למראה ריאה רק שנקרע הקרום. ראי' מגמרא דכל דחזרה למראה ריאה ע"י שריית פושרין אף שע"י כן נעשו בה נקבים כשירה. לא שייך כאן מחזקינן מאיסור לאיסור דזה הוא דוקא לענין שחיטה מטעם כיון דלא בריר לן המתיר יש כאן משום אבר מן החי כמש"כ הרשב"א יבמות ל"ו משא"כ בטריפות מה שהביאו ראי' מבכורות מ"ב דחיישינן שמא נתהפך זכרותו אין ראי' דהתם אתילד הריעותא מבטן כמש"כ המחברים הממנ"פ של הש"ך והפוסקים בריש סי' ל"ו לא נאמר אלא דוקא דקודם הנפיחה נראה ריעותא המטריף מצד עצמו בלי הצטרפות של תר"ל. פלא על ספר טטו"ד סי' ק"ה אף דכתבו דהיכא דהסירכא היא על ריעותא לא שייך שם סברת הרא"ש דסירכא גמורה ע"י מישמוש היא מתחזקת מ"מ אם אח"כ אזיל הריעותא מהני השגה על שו"ת ב"ע בזה: