שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
מפתח הענינים · סימן כח
בעירות שהמנהג כשנכרי מודיע שנולד אצלו עגל בתמונה זו ממתינין שמונה ימים ואם מוצאין בו סימנים הללו סמכינן ע"ז בעבידא לאגלויי אפי' נכרי נאמן אך אם יש לו התנצלות אף באופן רחוק מאד לא נקרא עבידא לאגלויי בדין שלח ואחוי קדושין ס"ה ביאור בדברי הט"ז והש"ך יו"ד סי' קכ"ז שלח ואחוי הוא בגדר אנן סהדי דקושטא קאמר ולא משום עבל"ג ובזה מתורץ כל מה שהקשו עליהם תירוץ על קושית הב"ש אמאי נשים אינן נאמנות בבדיקת שערות הא הוי עבל"ג. מדברי ש"פ משמע אף אם יש לו אח"כ התנצלות נמי הוי דעבל"ג. בעד מפי עד בעגונה ועד הראשון כבר מת דאי אפשר להכחישו אפי"ה בכלל עבל"ג הוא כמו שכתב רע"א. יש סמוכין לזה מנדה ס"ח דר"ע סובר דנדה חזקת טומאה היא אפי"ה חרשת ושוטה אשה בודקת אותה משום עבל"ג אף דיש לה התנצלות שמא בסילוק ידיה ראתה בדאורייתא או היכא דהעד מנגד להחזקה לא סמכינן על סברא כיון דלא אפשר לא ילפינן מאפשר קושיא על הפנים יפות פ' מצורע לשיטת הריטב"א אין ראי' מנדה דהתם מה דמאכילין אותה תרומה ע"פ בדיקת נשים משום דקטן אוכל נבילות הפרשתו הוא רק מדרבנן ראי' לדין זה מהא דמצא כתוב שכך שמם סמכינן אף דלא ידעינן מי כתבו: