שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
מפתח הענינים · סימן כז
עגל שנשחט ע"י סימנים שהוא בן שמונה רק שעד אחד מכחיש ואומר שהוא יודע שעגל זה עדיין הוא בתוך שבעת ימים ראי' ברורה דהר"ן סובר דהגדת עד אחד דינו ממש כמו סימן מובהק דמהני מן התורה משא"כ סימני העגלים דינן רק כסימן גרוע ואף לשיטת הריטב"א וש"פ דאין מחזירין אבידה ע"י עד אחד זהו לא משום דסימנין עדיפי רק מטעם גזה"כ דכתיב לא יקום עד אחד וכו' תדע דהא לצורבא מרבנן מהדרינן אבידה ע"י דיבורו שהוא שלו ואפילו הכי על אחרים אינו נאמן לשיטה זו לומר דהאי אבידה דידיה הוא הוכחה לזו מדברי הרמב"ן והמ"מ והב"ש. תירוץ על השגות הת"ג והב"מ על הב"ש בסי' קל"ב אף דגיטין ילפינן דבר דבר מממון דבעינן תרי סהדי זהו לענין הנתינה ליד האשה אבל לחשש שמא נתחלף גט זה באחר דמי לשאר איסורין דעד אחד נאמן. קושיא על הגאון בעל בא"י סי' ט"ו. פירוש בגמרא בכורות ז'. הא דזכות תולה במים המאררים הוא רק מיעוטא ומזה מוכח דעד אחד נאמן כנגד הרוב קושיא על הפ"מ בכללים שלו לכאורה סותר ד"ע מיו"ד סי' פ"ג בנידן זה יש לצדד להקל: