שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
מפתח הענינים · סימן כו
בדין הידור מצוה אם הוא מן התורה מהמרש"א שבת ק"ד מוכח שהוא רק מדרבנן ולכאורה גם מתוס' מנחות ל"ב מוכח כן. תירוץ על קושית הי"ש למה בציצין אין חוזרין עליהן בשבת ובשחט כתושה חוזרין. י"ל דהתוס' אזלי לשיטתן דפסול של ואנוהו אינו מעכב בדיעבד ונדחה הראי' מתוס' מנחות הנ"ל וגם לפי"ז אין ראי' ג"כ מהמהרש"א בהא דהמוצא שטר פרוע. יותר נראה בדעת המהרש"א דלכתחלה הידור מצוה הוא מן התורה שיטת הריטב"א מוכח שהוא רק מדרבנן יש להוכיח שגם רש"י סובר בזה כהתוס'. תירוץ על קושית הח"ס בחידושיו בסוכה שם. הוכחה דלא דבריו. פלוגתת האחרונים באם התחיל באיזה מצוה ואח"כ הביאו לו היותר מהודר אם צריך להניח הראשונה או לא תלי נמי בזה אי הידור מצוה הוא מה"ת ב"מ בדין בזוי מצוה אם הוא אסור מה"ת סתירה על ראי' של השבו"י מיומא וא"ו (בפנים ד' ל"ב ע"א ש' כ' צ"ל שהקשה רב ששת):
יורה דעה