שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
יורה דעה · סימן לה
בשיעור כאיסר הנאמר לענין טריפות ולענין אתרוג שכתב הרשב"א הובא ביו"ד סי' ל"ד דאנן עכשיו אין אנו בקיאין בשיעורו כמה הוי ועיי' בכו"פ שם שהוא טרח ג"כ לשער כמה הוא ולדעתי יש קצת סמך לבאר השיעור מדברי רש"י חולין ד' נ' ע"א ד"ה באותו חוליא שכתב וז"ל חוליא הוא שלש טבעות דטבעת אחת אין עוגל בו כאיסר וכו' עיי"ש. מבואר מד' רש"י דבטבעת אחת אין עוגלת בו כאיסר והשתא נחזי אנן דע"כ אי אפשר לומר שכוונת רש"י הוא משום דהגמ' מסתמא מיירי בכל בע"ח ואף בקטנים ובהם בודאי בטבעת אחת אין עוגלת בהם כאיסר אבל בבהמה בינונית אה"נ דאפשר דעוגלת בה כאיסר הא זה אינו דע"כ הגמ' לא מיירי בכל בע"ח דהא כתב רש"י לעיל ד' מ"ה לענין נקבה כנפה דבעי הגמ' בעופא מאי כתב וז"ל לענין חסרון גרגרת דעוף דליכא למימר בגרגרת דידה כאיסר ע"כ והרא"ש העתיק ד' רש"י דליכא בגרגרת דידי' כאיסור כמה הוי שיעורא ע"ש נמצא לפי זה דע"כ אי אפשר לפרש דהגמ' מיירי בכל בע"ח דא"כ אף אם נפרש דחוליא הוא שלשה טבעות נמי לא נרויח מזה מידי דהא בבע"ח הקטנים כמו עופות וכיוצא בו הרי אפילו בכל הגרגרת אין בו כאיסר כמו שמבואר מרש"י ומהרא"ש ומכש"כ בשלשה טבעות לחוד אלא ע"כ דרש"י מפרש דמסתמא מיירי הגמ' בבע"ח בינונים דבגדולים ממש הא ג"כ אי אפשר לפרש דאל"כ הא בראם גדול בודאי אפשר לאשכוחי שיהי' עוגל בטבעת אחת שלו ג"כ כמו איסר אלא ע"כ דרש"י רוצה לפרש דמיירי הגמ' בבהמות המורגלים אצלינו ופשוט הוא אלא דבטבעת אחת של בהמה בינונית אין עוגל בו כאיסר והתם בדף מ"ה אמרינן אמר רבב"ח ניטלה הימנה רצועה מצטרפת לאיסר ופי' רש"י שאם ניטלה רצועה לארכה ויש בו חסרון אי כד מעגלת הוי כאיסר טריפה וכן הוא הלכה נמצא אם נימא שבחצי טבעת של בהמה בינונית יש בה שיעור כאיסר הכא נמי אם ניטלה ונקדרה ברוחב של טבעת עד קרוב לחצי בענין שאין בו משום נחתך רובא של גרגרת לרחבו נמי מצטרפין עד כאיסר וכש"כ הוא מהתם א"כ מנ"ל לרש"י לומר דחוליא הוא שלשה טבעות דאל"כ בחוליא אחת אינו עוגל בו כאיסר מנ"ל זאת דהא לעולם אימא לך דחוליא אינו רק טבעת אחת רק שמשכחת לה שניקבה לרוחב הגרגרת ומ"מ אין בו רובא אלא ע"כ דאף כה"ג אינו מתעגל בו כשיעור של איסר ואנכי מדדתי זה השיעור בבהמה בינונית ומצאתי שהוא קרוב לשיעור מטבע גריווניק של כסף שלנו: