אור ברסלב
שות אבן שתיה אורח חיים › סימן כה

שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא

אורח חיים · סימן כה

סימן כד

נשאלתי בהדס של מצוה שנקטם ראשו בעודו במחובר באמצע הקיץ ואח"כ נתגדל קצת לאחר הקטימה ועתה אי אפשר להכיר אם נתכסה מקום הקטימה אי לא:

והשבתי דאף דלענין פסול של חסר שהוא משום לקיחה תמה אינו פוסל אלא דוקא אם נעשה חסר לאחר שתלשו מן המחובר אבל אם החסרון נעשה מתחלת ברייתו כשר כמו שהוכיח הת"ה בסי' צ"ט מן הש"ס דפ' לולב הגזול ע"כ מ"מ הא פסול של נקטם בהדס איתא בירושלמי שם שהוא פסול משום הדר שכיון שנקטם ראשו אין זה הדר והפסול שהוא מחמת הדר הא קי"ל דאף אינו מהודר מעיקרא נמי לאו הדר מיקרי כמו שמבואר שם בת"ה וכן מוכת מדברי רמ"א בסי' תרמ"ח וקצת יש להוכיח כן ג"כ מרש"י בסוכה ד' ל"ג על הא דבעי ר' ירמיה התם נקטם ראשו של הדס מעיו"ט ועלתה ביה תמרה ביו"ט מהו כתב רש"י ע"ז ועלתה בי' תמרה משנאגד משום דבתלוש נמי פעמים שעולה בו תמרה ע"ש והנה זה פשוט מה שהוצרך רש"י לבאר כל אלה וגם לא ניחא ליה לפרש דנקטם במחובר ועלתה בו תמרה ג"כ במחובר ואף דבלא"ה אסור לקצוץ ביו"ט ממחובר מ"מ הא נפקא מינא לענין שאר ימי החג או אם אח"כ נקצץ ממילא וכה"ג היינו משום דהא עיקר מלתא דר' ירמיה הוא במה שמסתפק אי אמרינן יש דיחוי אצל מצות או לא וכ"ז לא שייכי אלא אם כבר התחיל במצוה ועשה בה איזהו תיקון ואח"כ נפסל ושוב חזר וניתקן בזה שייך להסתפק אם יש דיחוי אצל מצות או לא אבל במקום שלא עשה עדיין שום התחלה בהמצוה אז אף אם נפסל מ"מ כל שחזר והוכשר כשר ולא שייך זאת כלל להאיבעי של נראה ונדחה כמו שכתב רש"י להדיא לקמן ע"ב ד"ה הכי גרסינן ע"ש ומשום הכי הוכרח רש"י לפרש כאן דמיירי שנקטם לאחר שנתלש שאז עשו התחלה בהמצוה רק שלא יהי' קשה לן האיך עולה תמרה בתלוש משום הכי הגיד לנו רש"י שפעמים בתלוש נמי סלקא ופשוט הוא והשתא אי נימא דגם פסול של הדר אינו אלא אם נעשה אחר שנתלש מן המחובר אבל אם אינו הדר מעיקרא משעה שהיתה במחובר אינו פסול ממילא לפי זה נמי הא דאמר רב הונא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר ע"כ מיירי נמי שנקטם בעודו תלוש דהא במחובר אינו פוסל נקטם וא"כ למה המתין רש"י ולא פירש דמיירי בתלוש עד בעי דר' ירמיה הי' לו לרש"י לפרש תיכף על מימרא דרב הונא גופא דמיירי בתלוש ובתלוש נמי סלקא ביה תמרי ומדלא פירש רש"י התם כלום ע"כ מוכח דהתם אין נפק"מ בזה מאומה כי אף אם נקטם במחובר נמי פסול מיהו כל זאת אי ידעינן דלא עלה מעצי הדס כלום על מקום הקטימה כגון שחתכו תיכף לאחר הקטימה מן המחובר אבל בנידן דידן כיון שנתגדל כבר הרבה לאחר הקטימה א"כ ע"כ עלה על מקום הקטימה מעצי ההדס גופא ובוודאי לא גרע עצי ההדס מעלתה בו תמרה דהא כל הטעם דכשר בעלתה ביה תמרי משום דתמרי מיני דהדס הוא לפי"ז מכש"כ עצי ההדס גופא דמינו ממש הוא בוודאי כשר ואין לומר כי אף שראינו שההדס נתגדל הרבה לאחר הקטימה אבל מ"מ מאין לומר לן דהגידול הוא מלמעלה שמא מלתתא רבי וכמו דמסקינן בנזיר ד' ל"ט לענין שער של ראשו וגופו דמלתתא רבי ע"ש וממילא הא לא נתכסה מקום הקטום זה אינו משום שדוקא לענין שערות אמרינן כן משא"כ לענין אילנות אדרבא דרכן כשהם מתגדלים מלמעלה הם רבו כמו שכתב רש"י להדיא בברכות ל"ה ד"ה קורא וז"ל רך של דקל כשענפיו גדלים בכל שנה ושנה כדרך כל האילנות הנוסף בשנה זו רך ובשנה שניה מתקשה ונעשה כעץ וכן הוא בעירובין ד' כ"ח ע"ש וכן ידוע הוא לכל ולפי זה ודאי פשוט הוא שכשר כנלע"ד:

תוכן העניינים

שות אבן שתיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה