שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
אבן העזר · סימן צז
מה שכתבת דלשיטת המהרי"ט לענין שם חזקי' היכא דחותם עצמו בוא"ו ובפי כל נקרא בלא ו' וכתב בגט בלא ו' שהגט פסול אפילו בדיעבד כדאיתא בב"ש ש"א אות ח' והיינו היכא דידוע ברור ששמו העריסה היה מלא בוא"ו כדאיתא התם ומסיים בזה ולא דמי לשם חניכה בש"ס דאיירי ג"כ שהיו חותמין אח עצמן בשם המובהק ומ"מ אם לא כתבו רק החניכה לחוד ג"כ כשר אף שידוע לנו חתימתו שהוא שם אחר ולא אמרינן דהוי שינוי השם מחתימתו התם היינו טעמא דהכל יודעים שרוב השמות יש להם חניכה והלכך מסתמא יאמרו דמה שהוא חותם זה שם העיקרי שלו ומה שנכתב בגט הוא שם החניכה הנקרא בפי כל ואין כאן לעז משא"כ בשם חזקי' דבאמת שני שמות נפרדות הם בכתובים וא"כ לא שייך לומר דאחד הוי חניכה לחבירו והלכך הרואה חתימתו שהיא בוא"ו ובגט נכתב בלא וא"ו יאמרו שזה אחר ע"ש ומזה הוכחת שמי שנקרא בעריסה בשני שמות כגון ראובן שמעון וכן הוא חותם שהדין הוא דהני שני שמות כחד הם חשןבי ואם לא כתב רק שם אחד לחוד מהשני שמות אז אף בדיעבד נמי הגט פסול ואפשר שגם בטל כדאיתא בפוסקים לפי"ז אף אם נקרא בפי כל רק בשם אחד לחוד רק חתימתו הוא בשני שמות וכתב בגט זה השם אזי לדעת מהרי"ט אפילו בדיעבד נמי פסול כיון דגם כאן לא שייך לומר דשם ראובן הנכתב בגט הוי חניכה של ראובן ושמעון כיון דהוא ממש שם בפני עצמו והלכך כיון שהוא חותם בשם ראובן שמעון ובהגט לא נכתב רק ראובן לחוד יאמרו שזה הוא אחר ע"כ ק"ד:
ואפשר שאף להלבוש דפליג על דברי מהרי"ט ומכשיר בשם חזקיה כמו שהביא שם הב"ש מ"מ כאן אפשר שגם הוא מודה שהוא פסול משום דבשם חזקיה אפשר לומר דהוא שם אחד רק מחמת רהיטא דלישנא מדלגין הוא"ו משא"כ כאן לדלג שם שלם אפשר שאין כן הדרך הלכך לכולי עלמא הוי שינוי משם החתימה ואף שבלק"ש ס"ק ב' כתב להדיא להיפוך דמי ששמו אברהם יצחק ובפי כל לא נקרא רק בשם אחד לחוד שאם לא כתב רק שם זה לחוד כשר י"ל משום דהוא אזיל לשיטתי בהא דחזקי' שמפרש דברי המהרי"ט אליבא דהב"ש דמיירי שחתימתו וגם הקריאה בפי כל הוא חזקי' בוא"ו וכתב בלא וא"ו בזה דוקא כתב מהרי"ט שאם ידוע הוא שגם מעריסה היה שמי בוא"ו פסול משא"כ ה היכא דהקריאה בפ"ב הוא בלא וא"ו אז אף גם למהרי"ט כשר ע"ש אות ח' ס"ק א' שהאריך שם בזה:
אבל בזה בודאי צדקו דבריך דמשמעות הב"ש אינו כן מהא דכתב שם בשם חזקי' דהרמ"א והלבוש פליגי על המהרי"ט ומכשירים בדיעבד אם כתב חזקי' בלא וא"ו אף אם שמו בוא"ו והמעיין בלבוש הא כתב וז"ל כ' חזקי' כשר דלא גרע מחניכה שהכל קורין לו כן שמקצרין בלשון ע"כ הרי להדיא מבואר דמיירי דכל העולם קורין אותו בלא וא"ו ועוד דלסברת הט"ג מנ"ל להב"ש דהרמ"א והלבוש פליגי על המהרי"ט דילמא אינהו מיירי דהקריאה בפ"כ הוא בלא וא"ו והמהרי"ט הא מיירי דהקריאה הוא בוא"ו אלא ע"כ דלפירוש הב"ש מיירי הכל דהקריאה הוא בלא וא"ו וכ"ז ברור הוא נמצא לפי"ז לדברי מהרי"ט אין הלכה כמו שפסק שם בלק"ש דמי שיש לו שני שמות שחותם בהם ובפ"כ לא נקרא רק באחד מהם שבדיעבד די בשם הנקרא לחוד אלא דל"ד המהרי"ט כה"ג אף בדיעבד נמי פסול ואף שיש לחלק קצח דהתם בשם חזקי' הא איכא שינוי בשמו העיקרי עצמו מכפי מה שהוא רגיל לחתום משא"כ הכא הא בשם ראובן שכתב לא שינו כלום ויאמר שקיצרו בקריאתו מ"מ כ"ז הוא דוחק ועו' מהא דהקשה הפמ"א להחוששין לכתוב שני גיטין משום שם הנשתקע ואמאי כיון שנקרא בפ"כ בשם אחר להוי זאת כחניכה דמהני ותירץ דשאני חניכה שהכל יודעים מהחניכה שיש לו שם המובהק משא"כ בשמות חלוקים הרי דכל כה"ג לא הוי בכלל חניכה ועיי' לעיל מה שהבאתי בשם הדרך האמת הלכך לדעתי קשה להקל בזה ודלא כהלק"ש בזה כנלע"ד: