אור ברסלב
שות אבן שתיה אבן העזר › סימן צו

שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא

אבן העזר · סימן צו

סימן צה

ע"ד מה שכתבת בשם רב גדול אחד שקיבל מרבותיו דהא דכתב הרמ"א בסי' י"ט שאין לכתוב שני גיטין כ"א מדוחק דהכוונה הוא דוקא באופן שאם לא יכתבו רק גט אחד אז יש בזה חשש פסול בדיעבד אבל אם יש לבחור לכתוב השם שהוא כשר בדיעבד אליבא דכולי עלמא אז אף דלענין לצאת ידי המצוה לכתחילה יש בזה פלוגתת הפוסקים האיך כתוב מ"מ לא משגחינן בזה וכותבין לכתחילה גט אחד בהשם שהוא כשר בדיעבד לכולי עלמא ומזה פסק דהיכא שיש איזה ספק בקריאת עיקר שמו אין כותבין אותו כלל ואין כותבין רק חניכתו לחוד דהא תנן כתב חניכתו כשר ע"כ ת"ד ולדעתי בודאי ז"א כי ח"ו לסמוך לכתחילה על כתיבת חניכה לחוד כי רבו בזה השיטות ולכמה ראשונים פסול בזה אף בדיעבד דהא הש"ג בפ' השולח הביא שם שיטה אחת דמפרשים דהא דתנן כתב חניכתו כשר לא מיירי כלל בשמו ושמה רק דקאי ענין שם האב שלא כתב רק חניכה של אביו ולא כתב שמו המובהק אבל שמו ושמה כתב כתיקונו והובא זאת ג"כ בצצה"ח סי' רי"ג לפי"ז הא יכול להיות שאם לא כתב רק החניכה של המגרש לחוד אז אף בדיעבד נמי פסול וראיתי שמביא שם הספר מכת"א ומשמע שמסתפק שם בזה:

ובאמת שיטה זו ידועה היא בראשונים ועיי' בספר ד"א להגאון יצחק בכר שמביא שגם דעת הראב"ד הוא כן על הא דאמרינן כתב חניכתו כשר וז"ל בחידושיו שם לפי שצריך ליחס שמו ושם אביו בגט כדי לברר הדבר ואם לא כתב שם אביו אלא שם אבי המשפחה וכו' הוי כאלו כתבו שם אביהם דכשר והרשב"א סובר דדוקא עד שלשה דורות כשר ותו לא כי אז כבר נתיישן זה השם ואין מתייחסין עוד עליו עכ"ל הראב"ד (וע"כ הוא ראב"ד אחר דאל"כ יסתרו דברי הראב"ד הללו לדברי הראב"ד פ"ג מהלכות גירושין דמשמע התם דמפרש הא דכתב חניכתו כשר מיירי אף בשמו של המגרש עצמו מיהו ע"כ הוא קדמון כדמוכח שם) עוד הביא שם שיטה אחרת בשם רבינו ישעי' וז"ל על המשנה שם דף פ"ז כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין כן כותבין בלשון קצרה כתב חניכתו פירש שכתב אנא ראובן בן פלוני ואותו פלוני אינו אביו וכו' אלא אחר גדול שבמשפחתו שהיו כל המשפחה מתיחסים עליו וכו' עכ"ל נמצא לפירושם של הני גדולים אין לנו שום ראי' מהש"ס דחניכת שמו ושמה הוא כשר ואדרבא איפכא מוכת דאל"כ למה להמשנה לאשמועינן דחניכה מהני בשם האב דלכמה פוסקים כשר בדיעבד אף אם לא כתב שמם כלל יותר היה לן לאשמועינן בשמו ושמה עצמן אלא ע"כ מוכת דכה"ג באמת לא מהני חניכה לחוד ואף שיש לדחות קצת משום דהם מפרשים כתב חניכתו היינו שם של המשפחה כגון ראפעפארט או כה"ג דזה באמת פסול בהמגרש גופא לכך הוכרחו לפרש דמיירי באבי המגרש עכ"פ זאת בודאי מבואר דלשיטה זו אין לנו ראי' להתיר בחניכה לחוד:

עוד הביא שם בשם שו"ת פני משה סי' מ' שמפרש להמשנה דכתב חניכתו וחניכתה דמיירי דכתב נמי וכל שום שיש לו וזה הוא לסברת היש מפרשים שהביא הר"ן פ' השולח וז"ל והיכא דהוחזק בשני השמות אחד במקום הכתיבה ואחד במקום הנתינה וכתב שם מקום הכתיבה וכל שום דמהני דלא גרע מכתב חניכתו דכשר עכ"ל ופשט לשון הר"ן נוטה דהי"א הללו מפרשים דהא דכתב חניכתו כשר מיירי דכתב נמי וכל שום וע"ש שרוצה לתרץ ג"כ בזה דברי הרמב"ם שהביא הב"י בריש סי' קכ"ט הרי דשיטה זו לא מכשרי כלל בחניכה בלא כתיבת וכל שום הן אמת שמדברי רוב הראשונים מבואר דמפרשי דכתב חניכתו דכשר מיירי בכתיבת חניכה לחוד מ"מ כל מעיין ישפוט בצדק דבודאי שיטה זו של הראשונים הללו לא גרע זאת מהא דפסק המהרא"י בסי' ז' שאם לא כתבו בגט שהוא כהן שהגט פסול ובאמת גם ראיתו שמביא היא תלושה מאד דעיקר ראיתו הוא מהא דאמרינן בכתובות דמעלין משטרות ליוחסין ומוקי לה בגמרא דמיירי שכתוב פלוני הכהן לוה מנה מפלוני אלמא דדרכן היה לכתוב כהן ובאמת הא יש לדחות ראי' זו דמצינן לומר דמיירי דאיתרמי וכתב כהן אבל אין ראי' מכאן דצריכין לכתוב בהן וכמו שהקשו עליו כל הבאים אחריו ומה"ט באמת המחבר בסי' קכ"ט סעי' י"ט פסק דאין צריכין לכתוב כהן ואפילו הכי הרמ"א שם בסי' ואו הביא לדברי מהרא"י בשם יש פוסלין ובמקום ספק הצריך שני גיטין אף דבודאי בדיעבד אם לא כתבו כהן כלל כשר כמו שהובא שם בשם כמה פוסקים ואפילו הכי הצריך הרמ"א לכתחילה לכתוב שני גיטין בשביל חומרא זו ודלא כקבלתו של הרב הנ"ל דכל היכא דבדיעבד כשר לא כתבינן שני גיטין וגם בודאי לא חמור יותר חומרא של המהרא"י לענין כתיבת כהן משיטת הגדולים הללו ואף שהרמ"א מדייק שם דהא דפסול אם לא כתבו כהן הוא משום דכבר נהיגי לכתוב כן והיינו הכוונה דאם לא יכתבו יהי' לעז לומר שהוא אינו כהן מ"מ הא גם כאן המנהג הוא לכתוב ג"כ עיקר שמו וכן כתב להדיא הישועות יעקב הובא בפ"ת שם ס"ק ט"ו שאם לא כתב כהן עדיף יותר מאם לא כתב רק החניכה לחוד:

לפי"ז הא כש"כ הוא דכל שיש ספק בעיקר שמו דצריכין שני גיטין ולא סמכינן על החניכה לחוד ובאמת אין סתירה בש"ס לשיטה זו של הגדולים ובפרט שהוא לחומרא בודאי יש לחוש היכא דאפשר וראיתי בכנה"ג סי' קכ"ט אות קט"ז וז"ל כינוי שנשתקע לגמרי לרווחא דמילתא יכתבו שני גיטין באחד יכתבו שם העיקרי ובשני יכתבו שם העיקרי המכונה פלוני מהר"מ מינץ בתשובה עכ"ל הרי שאפילו בשביל חניכה שנשתקע מצריך שני גיטין ומכש"כ בעיקר שמו ואף להחולקים על הב"י בריש סי' קכ"ט וסברי דבחניכה שקורין אות בו כל העולם והוא שמו הניכר בין הבריות עדיף משם העיקרי דבשם העיקרי אם לא כתב וכל שום פסול משא"כ בחניכה כשר אף בלא כל שום ע"ש בפרישה מ"מ הא כתב טעמא בצדו מפני ששמו זה מפורסם הוא אבל כל שנשתקע בודאי שמו העיקרי עדיף טפי ובדיעבד בודאי כשר בשם העיקרי לחוד ואפילו הכי מצריך שני גיטין:

ואין לומר כיון דלא הובא שיטה זו בש"ע וגם הרמ"א לא הביאו אין אנו חוששין לה כלל כמו שכתב האו"ת בקת"כ שלו וכתב שכן מקובל לו מרבותיו ז"א חדא דהא מצינו כמה דברים לענין גיטין שאנו מחמירין אף שהשמיטו אותו בעלי הש"ע וגם לדעתי נראה כי דיעה זו הובא ג"כ בש"ע דכבר הקשו המחברים למה קי"ל דכתבינן שני גיטין בשביל שם הנשתקע כדאי' בסי' קכ"ט ואמאי לא אמרינן דהשם שנקרא בפי כל יהי' כחניכה שהכל קורין אותו שכותבין אותו לחוד אפילו לכתחילה לדעת הרמב"ם וש"פ כדאיתא בריש סי' קכ"ט וראיתי בספר ד"א שם שתירץ קושיא זו ע"פ סברת הפני משה שהובא בסמוך דמפרש דהא דכתב חניכתו כשר מיירי שכתב נמי וכל שום שאז דוקא כשר והיינו מטעמא דאנן בעינן שיכתוב דוקא כל השמות שיש לו ולא סגי במה שניכר לבריות דהוא המגרש רק דבעינן שיהיו כל השמות שלו מפורשין בגט ואם לאו אפילו בדיעבד נמי פסול וכיון דאין אנו בקיאין כ"כ בנשתקע דאולי לזה נשתקע ולזה לא נשתקע הלכך מאחר דלשיטה זו דכל שיש לו שני שמות ומקצתן קורין אותו בשם אחד ורוב העולם קורין אותו בשם אחר אף אם הגט הוא במקום הכתיבה והנתינה צריכין לכתוב דוקא שניהם ואם לאו אפילו בדיעבד נמי פסול משום הכי חוששין אנו שמא יש כאן עדיין מקצת אנשים שלא נשתקע מהם שם זה ואז יהי' הגט פסול הלכך צריכין שני גיטין ע"ש:

וזה הוא נמי שיטת הקונדריסין שהביא הב"י שם באם שינה שמו מחמת חולי ואין כאן אפילו מקצת שקורין אותו בשם השני דדעת הקונדריסין הוא שצריכין שני גיטין ע"ש:

ולכאורה הוא תמוה דלמה לן להכניס עצמינו בחשש ברירה שחששו לזה הפוסקים ולא סמכינן על שמו העיקרי דעדיף מחניכה שהכל קורין אותו אלא ע"כ דדיעה זו נמי סוברת דחניכה לחוד אף שהכל קורין אותו לא מהני אפילו בדיעבד וכיון שדעת הראשונים הוא ששם הנשתנה מחמת חולי נעשה עיקר שמו עיי' בהג"א פ"ד דגיטין ממילא שמו הראשון אין דינו רק ככינוי ואף שהוא חניכה שהכל קורין אותו מ"מ לשיטה זו הא לא מהני זאת משום הכי צריכין שני גיטין

נמצא לפי"ז הא שיטה של הראשונים הובא ג"כ בש"ע דהא המחבר הביאו שם בסי' י"ח בשם י"א לפי"ז בודאי אין לסמוך על חניכה לחוד ואפשר דזה הוא נמי סברת מהר"מ מינץ הובא לעיל שמצריך אף בחניכה שנשתקע ג"כ שני גיטין דלכאורה אין לזה טעם כלל דבכתיבת עיקר שמו הא די לכולי עלמא אבל לפי שיטה שהבאתי ניחא משום דהם מפרשים ג"כ דהא דאמרינן בגיטין דף ל"ד והיא דאיתחזק בתרי שמי דצריכין לכתוב שניהם דזה הוא לאו דוקא אם הכתיבה הוא במקום אחד והנתינה במקום אחר אלא דה"ה מי שהוא במקום אחד ויש לו שני שמות שוות ר"ל דמקצת אנשים קורין לו בשם זה ואין קורין לו בשם אחר כלל כגון הני דקורין לו ראובן אין קורין לו לעולם שמעון והקורין לו שמעון אין קורין לו לעולם ראובן דומי' להני בני אדם הבאין ממדנה"י שקורין לו כאן יוחנן וכו' שהביא הגמרא שם אזי אף שהוא במקום כתיבה ונתינה מ"מ צריכין לכתוב שניהם ואם לא כתב רק אחד מהם אף בדיעבד נמי פסול והובא שיטה זו שם בשם כתיבת יד להרמב"ן והלכך כיון דהוחזק מעיקרא בהחניכה הרי נעשה זאת ג"כ שמו ואם לא היה נשתקע ולא היה כותבו אז לשיטה זו פסיל אפילן בדיעבד הלכך לכתחילה ג"כ חיישינן אנו שמא לא נשתקע מכל אדם ועיי' בלק"ש שכתב שאף אם יש רק מקצת אנשים שזוכרין ג"כ לא נקרא נשתקע והלכך לדעת הגדולים שהבאתי היה כאן ס"ם להתיר לכתוב שם העיקר לחוד משום שמא נשתקע לגמרי מכל אדם ואף אם לא נשתקע מ"מ הא לא גרע שם העיקרי מחניכה שהכל קורין אותו שכשר לכמה ראשונים אפילו לכתחילה בשם זה לחוד משא"כ לשיטה זו דאפילו בדיעבד לא סמכינן על חניכה לחוד ואף בדיעבד מעכב אם לא כתב כל השמות משום הכי מצריך שני גיטין ובסמוך אכתוב ג"כ דאף לדידן לאו כל החניכות כשירות הן הלכך בודאי אין למהר לגרש ע"י חניכה שהכל קורין אותו עד שידרוש ויחקור אחר עיקר שמו ובמקום ספיקא צריכין לכתוב שני גיטין ואף שבתשובת רמ"א סי' פ"ד החמיר מאד בנתינת שני גיטין וכתב דמוטב ליכנס נפשו באיזה ספק שהוא כשר בדיעבד בכל אופן ולא יתן שני גיטין ע"ש וזה דומה קצת לקבלתו של הרב הישיש זה קאי על שמו העיקרי אבל לענין לסמוך על חניכה לחוד בודאי עדיף טפי לכתוב שני גיטין מהטעמים שכתבתי והכי מוכח נמי מדברי המחברים האחרונים עיי' בשאלות ותשובות שיבת ציון ובח"ס ח"ב כנלע"ד:

תוכן העניינים

שות אבן שתיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה