אור ברסלב
שובה ישראל פרק ב' - מעלתה של תשובה וכחה › יג. הסבה שנתקף בעל התשובה פעמים רבות בעצבות

שובה ישראל

פרק ב' - מעלתה של תשובה וכחה · יג. הסבה שנתקף בעל התשובה פעמים רבות בעצבות

יב. סימן לבעל תשובה לידע שהתחיל להכנס לדרכי התשובה

אומר רבי אהרן קוטלר זצ''ל, שהקשי העקרי במלחמת היצר ובפרט לבעל תשובה שהיצר מעציבו, מדכאו ומשפיל את מצב-רוחו, כי מצד אחד את מתיקות עבודת ה' עדין לא טעם ומאידך הרי הוא בתחלת דרכו ופורש מכל שמחת תענוגי העולם הזה, ואם כן שמחה מהיכן תהיה לו? לא שמחה אמתית כי עדין לא זכה לטעם כי טוב ה', וגם שמחה מזויפת אין לו כי הרי פורש מעניני עוונותיו. וכיון שנופל לעצבות קל יותר לפל שוב להנאות תענוגי העולם הזה ובזה לשמח את עצמו.

לכן על בעל התשובה לידע ולהתבונן שבאמת להפך: אהבת העולם הזה תביאהו בסופו של דבר לעצבות נוראה. והוא דומה לשותה מים מלוחים, שברגע הראשון נדמה לו שמרגיע צמאונו ובאמת יצמא יותר. וכל רדיפת התענוגים אינה אלא להפיג העצבות הבאה מתוך החמר של החשך, אבל זה רק הפוגה זמנית שתכף בהסתים הענג המדמה יתעצב יותר ויותר. ורק אהבת התורה תתן לו שמחה אמתית. ואין אהבה כאהבת התורה, וכמו שאמר ''אור החיים'' הקדוש: אלו טעמו בני אדם מתיקות התורה, היו משתגעים אחריה כחולי אהבה.

ולכן, אם אתה בעל התשובה מחפש באמת שמחה אמתית, הרי לך להחזיק בכל עז בתורה, עד ירחם ה' עליך ותזכה לטעם מצוף דבש אמרותיה. ואז השמחה תהיה קבועה בלבך. וככל שהנסיונות כבדים וההתחלות קשות, כן תהיינה התוצאות כפולות ומכפלות. וגם בעת למודך בעצבות מתוך שלא זכית לטעם עדין טעם מתיקות התורה שכרך רב מאד, וכדאיתא ב''אבות דר' נתן'': ''פעם בצער יותר ממאה שלא בצער''. הרי אם הנך לומד מתוך צער וכופה עצמך שלא לשמח מתענוגי עולם הזה ומחכה וממתין ולומד בצער עד שתזכה לשמח שמחה אמתית מלמודך, שכרך מאה פעמים כפול.

ועוד סבה אמתית הגורמת עצבות לבעל תשובה היא על-פי המובא בספר ''מאור ושמש'' שמתחלה כשמתחיל האדם לעבד את ה' ולחזור בתשובה, כיון שהוא עדין חלש ולא איש מלחמה ביצר, מה עושה הקב''ה כדי שלא יתיאש? נותן לו ברב רחמיו בתורת מתנה וחסד סיעתא דשמיא מיוחדת והתלהבות, ולבו בוער לה' מבלי שיקדים הוא השתדלות. וכמו שמרגילין ילד לילך, שמתחלה תופסים לו בידו ואחר כך עוזבים אותו שילך לבד; כן כאן: בתחלה משפיעים לו התלהבות, אבל אחר כך נוטלים ממנו את ההתלהבות הזו ומחזירין אותו למצבו הירוד, ואז צריך לעבד בכחות עצמו. ולכן הבעל תשובה בראותו זאת נדמה לו שמשמים מרחיקים אותו, שהרי הפסקה לו ההתלהבות, ולכן נכנס לעצבות. אך אדרבה: יש לו לשמח, מפני שעצם העבדה שמשמים עוזבים אותו כביכול, זה סימן שכבר יכול הוא לילך לבד.

תוכן העניינים

שובה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה