אור ברסלב
שובה ישראל פרק א' - אין להתיאש מהתשובה › ו. אין חטא בעולם שאינו מתכפר בתשובה, ואף מה שאמרו עליו רז''ל ''מעות לא יוכל לתקן''

שובה ישראל

פרק א' - אין להתיאש מהתשובה · ו. אין חטא בעולם שאינו מתכפר בתשובה, ואף מה שאמרו עליו רז''ל ''מעות לא יוכל לתקן''

ה. ה' יתברד כביכול מחזיק טובה לשב בתשובה, ולא עוד אלא שמפייסו

איתא במסכת ''חגיגה'': ''מעות לא יוכל לתקן'' זה שבא על הערוה והוליד ממנה ממזר, שהרי גונב או גוזל יש לו תקנה שיחזיר את הגזלה, אבל הוליד בן ממזר במה יוכל לתקן?! פרש רש''י: המוליד ממזר - שהביא פסול לעולם - אין עוונו נמחק בתשובה. והקשו עליו התוספות ולא נהירא, שהרי אין דבר העומד בפני התשובה, ובודאי שמועיל תשובה גם לחטא זה. אלא הכוונה ''מעות לא יוכל לתקן'' שבושתו של החוטא עומדת לעולם, שאומרים: ממזר זה בא מפלוני שבא על הערוה.

מסביר המהר''ל שודאי תשובה מועילה גם לחטא ממזר וכן למבטל זמן קריאת שמע ותפילה, שעל זה אמרו שם בגמרא דזהו 'מעות לא יוכל לתקן'' כי כבר עבר זמן קריאת שמע. אלא כונת הגמרא: ''מעות לא יוכל לתקן'' הינו קודם התשובה. כלומר, דבגונב וגוזל גם קודם שישוב בתשובה שיך תיקון בזה שמחזיר הגזלה והגנבה כי זה עוון במובן גשמי, ולכך מתקן אף קודם שישוב. אולם עוונות שהם רוחניים כגון קריאת שמע, תפילה או לרבי שמעון בר יוחאי דקאי הפסוק על תלמיד חכם שפורש מן התורה - מה יתקן עוון בטול תורה בזה שילמד עוד תורה, הלא מה שבטל בטל?! אלא שבמצוה מעשית כגון השבת גזל יש תיקון במעשה גם קודם התשובה, ובשאר העברות כגון ממזר, בטול תורה, קריאת שמע ותפילה לא שיך תקון לזה באופן מעשי אלא רק בתשובה ולעולם מועילה תשובה.

וכן מה שאמרו: ''המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה'', אין הכוונה שאין מועיל תשובה אלא שקשה תשובתו, כי לא יהיה לו כל כך סיעתא דשמיא לשוב. אולם אם מעצמו יחליט ששב ומתאמץ בתשובה ודאי שתקבל תשובתו, וכמפרש ברמב''ם בסוף כ''ד דברים המעכבים את התשובה, אין הפרוש שאין מועיל תשובה, אלא שקשה לשוב. וכן עוון חלול ה' שנאמר עליו: ''אם יכפר העוון הזה לכם עד תמותון'' - הינו שהמיתה היא גמר הכפרה, שתשובה ויום הכפורים ויסורין תולין ומיתה מכפרת, וכן תשובה מועילה לרוצח אף-על-פי שכבר אבד אותו אדם הנרצח ולכאורה אין לו תקנה. וכן הגוזל ולא מוצא את הנגזל להשיב לו או שלא יודע למי גזל, לכל מועילה תשובה.

ואם תאמר: באמת כיצד מועילה תשובה, הרי בפעל איך יכול לתקן את מה שעות? על זה עונה הרב בעל ''חובות הלבבות'' וזה לשונו: מאחר והבעל-תשובה מקים את עקרי התשובה ואת כל פרטיה שבכחו וביכלתו לקים, כלומר: מאחר והבעל תשובה משתדל בכל כחו לקים ולשוב ממה שכן יכול הוא בפעל, כגון שמחזיר גזלה לנגזל שיודעו ומכירו וכן כיוצא בזה שעושה כל המאמצים לחזר ממה שהוא כן יכול, אז הבורא מקל עליו את התשובה וסולח לו על מה שנעלם ממנו, ומזמין מוצא קל מחטאו וממציא לו התנצליות רבות.

למשל, אם חטא בעניני ממון, כגון שרמה וגזל ואין לו במה לשלם, ה' יתברך יתן לו ממון שיוכל לפרע בו לחברו את מה שהוא חיב, וכן לפיס אותו עד שימחל לו, מאחר שהוא שב בכל לבו ועשה מה שכן ביכלתו. וכן אם גרם לחברו נזק לגופו או לשמו, וחברו אינו רוצה למחל לו, הבורא יתברך יכניס ללבו של חברו רגשי פיוס ואהבה אליו עד שהוא יסלח לו על מה שחטא לו כמו שנאמר: ''ברצות ה' דרכי איש גם איביו ישלים עמו'' (''משלי'' טז, ז).

או אם הנגזל רחוק ממנו ואין יכול להשיב לו, יסבב הבורא שהוא יפגש עמו, כך שהוא יוכל להכניע עצמו אליו ולפיסו ולבקש מחילתו. וכן אם הוא לא מכיר את האנשים שגזל מהם ולא יודע למי יחזיר, או שאין יודע כמה גזל, יביא אותו ה' יתברך לידי כך שיוציא את ממונו לצרכי צבור המביאים תועלת לרבים, כגון: לבנית גשר או לחפירת בארות וכדומה - דברים שרבים נהנים מהם והם צרכי רבים. ויהיה לו כפרה בזה שיהנו אלו שגזל מהם. [ואגב, זו עצה טובה לאדם שמשלם מסים לכוון שבכסף זה שנעשים בו צרכי רבים, יתקן עוון גזל].

או אם הנגזל מת, יעזר לו ה' להחזיר הגזלה ליורשיו. ואם הוא גרם לחברו נזק, או לגופו, או לשמו, וחברו מת בינתים, יביא אותו ה' לידי כך שיתודה על עוונו על קברו במעמד עשרה, ועל-ידי זה ימחל עוונו. כמו שאמרו חז''ל: מוליך עשרה בני אדם על קברו ואומר: ''חטאתי לאלקי ישראל ולפלוני זה שחבלתי בו'' (''יומא'' פז).

כללו של דבר: אם קימת מניעה המעכבת את החוטא מלחזר בתשובה, המניעה היא רק פנימיותו הרעה ולבו המשחת. כי למעשה אין שום סבה מעכבת מלחזור בתשובה ואין שום סבה מלהתיאש מהתשובה מטעם שאין היא מועילה וכדומה, כי אם רוצה להתקרב אל האלקים שער התשובה פתוח לפניו ואין מה שיכול למנע אותו מלהגיע אל התשובה.

ולא עוד אלא שה' בחסדו ובטובו פותח לו את שערי הישר ומראה לו את הדרך הטובה כמו שנאמר (''תהלים'' כה, ח): ''טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך'', ונאמר (''דברים'' ד, כט): ''ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך', ונאמר: (''דברים'' ' יד): 'כי קרב אליך הדבר מאד'' ונאמר (''תהלים'' קכח, יח): ''קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת''. עד כאן דברי ה''חובות הלבבות'' בתוספת הסבר.

וכתב ה''פלא יועץ'' שצרכי רבים, שהוא תיקון גדול למי שגזל ואין יודע למי גזל, הוא אפילו בדברים קטנים, כגון: במקום שיש טיט בדרך או טנוף יניח עליהם דף או עץ ויסיר מכשול וכדומה כמה דברים יש שההוצאה מעטה והתועלת מרבה. וצריך להיות רודף אחריהם, כי עושה אלה מתקן את אשר עות בגזל ואונאה, עד כאן לשונו.

ובהמשך שם: ואם לא יוכל לעשות שום דבר מצרכי הרבים וכו', אפילו הכי לא יתיאש מן הרחמים, שאין הקב''ה בא בטרוניא עם בריותיו, רק ישפך נפשו לפני ה' שיעזרהו על דבר כבוד שמו. ויקבל החוטא עליו שכאשר תשיג ידו יחזיר מה שגזל ובקבלה בלב שלם, וה' יראה ללבב וירחמהו עושהו, עד כאן לשונו.

תוכן העניינים

שובה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה