אור ברסלב

שדי חמד פאת השדה מערכות ב-ד· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת ג · סימן ז

סימן ו

גיד הנשה יחזור להיתר לעתיד לבא כן הבאתי בנדפס מערכה זו אות ע"ו בשם שו"ת בנין שלמה לידידי הגאון אישי כהן גדול יחיה ופקפקתי על דברי קדשו דאין סברא לומר שיהיה היתר לשום איסור שבתורה לעתיד לבא והבאתי דברי רבין חסידא בספר אור החיים פרשת שמיני על פסוק ואת החזיר וכו' והוא גרה לא יגר וכו' שפירושו תנאי כלומר כל זמן שגרה לא יגר אסור אבל לעתיד לבא יגר והוא טהור כי התורה לא תשתנה שמתבאר שכונתו לפרש מה שאמרו במדרשי רז"ל למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישראל שאין הכונה שבהיותו כמות שהוא אסור עתה יהיה מותר אז דהתורה לא תשתנה ומזה שויתי עזר לנפשי על מה שכתבתי דלא מסתברא שלעתיד יהיה היתר לגיד הנשה שהתורה לא תשתנה ועתה ראיתי בליקוטים שבסוף ספר ילקוט חדש אות ל"ו שכתב מה שאמרו שעתיד חזיר לחזור להיתר הוא שעתה אין לו אלא סימן אחד מפריס פרסה אבל לעתיד גם מעלה גרה יהיה ולא כדעת הקמחי ומראה מקום הוא לדברים אלו (שם פי"ג דף ל"ט ע"ד ע"ל סי' ע"ט) עכ"ל והנה קודם לכן על מה שכתוב באות ל"ג כל מקום דתני הן וכו' הראה מקום לאותו המאמר לספר עשרה מאמרות חלק א' פרק ב' ומובן שגם דבר זה שבאות ל"ו הוא מספר עשרה מאמרות אשר אין מצוי אצלי ותיתי לי דאשכחית תנא דמסייע לרבין חסידא באור החיים הנ"ל ועיין לקמן במערכת החי"ת אות ח' שהבאתי שכן כתב גם הגאון חתם סופר בספרו תורת משה בסוף פרשת שמיני:

ועוד הבאתי בנדפס מה שכתוב בתשובות הרדב"ז ח"ב סי' תתכ"ח (אההיא דחזיר) שרוצה לומר שיהיו אוכלים משמנים כאילו הותר בשר חזיר לא שיותר להם בשר חזיר חלילה ונראה שגם הרדב"ז יסכים דיתכן להיות היתר בדבר שהיה אסור על ידי שישתנה הדבר מכמות שהיה אלא דלא אסיק אדעתיה לפרש כדמתרגם לה הרב אור החיים (שלעתיד יגר החזיר) לכן הוצרך לפרש שיהיו אוכלים משמנים וכתב עוד הרדב"ז על דרך הסוד יש למעלה שר אחד ושמו חזריאל והוא קטיגור על ישראל ועתיד הקב"ה להחזירו לישראל להיות להם סניגור עכ"ד וחז"ל באבות דר"ן פרק ל"ד על פסוק יכרסמנה חזיר מיער אמרו בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום עכו"ם דומים עליהם כחזיר מיער ובזמן שעושים רצונו של מקום דומים עליהם כחזיר של יאור עי"ש ורבינו בחיי בפרשת שמיני על פסוק ואת השפן וכו' ואת החזיר וכו' כתב שאמרו בתנחומא למה נמשלה וכו' לחזיר שעתיד הקב"ה להחזיר עליהם מדת הדין ויש נוסחאות שכתוב בהם שעתיד להחזיר העטרה ליושנה והענין כי שני המקדשים נבנו על ידי ישראל בית ראשון בנה שלמה שהוא מזרע יהודה ושני בנה זרובבל שהיה מזרע יהודה ונעשה על ידי כורש שנתן רשות בזה אבל בית השלישי עתידה אומה זו לבנותו וזהו שאמר עתיד להחזירה ליושנה שהוא החריבו ויש נוסחאות שכתוב עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לנו וההמון מבינים שעדיין (כנראה שצריך להיות שאז) יהיה טהור לישראל אבו ביאור הענין על הכח שלו שהוא מיצר לישראל ולעתיד ישוב עם שאר כל הכתות לעזור ולסמוך לישראל כי ירבה השלום בעולם שנאמר וגר זאב עם כבש וכתיב לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי עכ"ל (ועיין מה שכתב על דבריו הרב אבות הרא"ש נר"ו בפירושו לאבות דרבי נתן בפרק ד' דף ק"ך ע"א) הנך רואה דכמו זר נחשב לפרש שיהיה לנו היתר בחזיר שזה לא יתכן כי התורה לא תשתנה חלילה ולכן פירש דרך דרש והוא דרך קרוב למה שכתב הרדב"ז ודרשה זו דואת החזיר דקאי על אותה האומה איתא נמי בויקרא רבה פרשת שמיני סוף פרשה י"ג עי"ש ואין ללמוד מזה שיהיה היתר לבשר חזיר לעתיד לבוא וכן בגיד הנשה אין סברא לומר שיהיה היתר לעתיד כי התורה לא תשתנה כאמור:

ומרן מוהרמב"ח בספר גט פשוט סי' קכ"ו ס"ק ל"ד אחר שכתב ששמות החדשים לא נזכרו בתורה ובנביאים ראשונים ולא היו קוראים להם שמות אלא דניסן ראש השנה לחדשים והיו קוראין חדש הראשון חודש השני ולא נזכרו שמות חדשים הללו אלא במגילת אסתר ודניאל ונחמיה ובירושלמי פרק קמא דראש השנה אמרינן אמר ר"ח שמות חדשים עלו בידם מבבל ושכתב הרמב"ן פרשת בא בפסוק החדש הזה לכם ראש חדשים דכונת הכתוב הוא שימנו אותו ישראל חדש ראשון וממנו ימנו כל החדשים שני שלישי וכו' ועל כן אין לחדשים שם בתורה אלא יאמר בחדש השלישי וכו' וכבר הזכירו רבותינו זה הענין ואמרו שמות חדשים עלו מבבל וכו' יעויין שם הנה אחר כל זה כתב עוד שהרב מהר"י אלב"ו בעל העיקרים במאמר שלישי פרק ט"ז בעמדו בחקירה אחת אם התורה היא נצחית או אם אפשר שתתבטל שום מצוה על פי השם יתעלה הביא ראיה להוכיח דאפשר שתתבטל שום מצוה על פי השם ממה שמצינו בימי עזרא שבטלו מנין החדשים מניסן שהיו מונים כן כפי משפטי התורה חדש הראשון חדש השני חדש השלישי וכו' וכאשר עלו מבבל ראו לעשות זכר לגאולה השנית שהניחו מלמנות מנין החדשים מניסן כמו שהיו רגילים למנות זכר ליציאת מצרים וחזרו למנות אחר כך מנין אחר לחדשים וזהו שאמרו רבותינו שמות החדשים עלו עמהם מבבל זכר לגאולה שניה וכן כתב הרמב"ן בפרשת בא ונראה מזה כי הם הבינו שציווי מנין החדשים הוא זמניי כל עוד שתתמיד הגאולה ההיא אבל אחר שגלו ונצטוו על ידי ירמיה לא יאמר אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים וכו' ראו להניח המנין הראשון וכו' עכ"ל וכתב על זה וז"ל ודבריו מרפסן איגרא ישתקע הדבר ולא יאמר וכבר מוהר"י ן' חביב סתר דבריו בטוב טעם ודעת בפרק קמא דמגילה כי בודאי הגמור התורה היא נצחית וכל המצות הם נצחיות סמוכים לעד לעולם ומה שרצה להוכיח שתתבטל מצוה ממה שנתבטלו נין החדשים מניסן ורצה להתלות באילן גדול הרמב"ן לא צדק בדבריו ולא ירד בעומק כונתו כי בודאי הגמור שאין אדם רשאי בהזכירו מנין חדשים בראשון בשני אלא מניסן ולא מתשרי לא בבית ראשון ולא בבית שני ומה שכתב הרמב"ן הוא דבתחילה לא היה לנו שמות חדשים אלא מונין מניסן ראשון ושני וכשעלו מבבל שמות חדשים עלו עמהם זכר ליציאת בבל ולא נעקר המנין הראשון של ניסן והוקבע בתשרי כמו שחשב בעל העיקרים והרי מקרא מלא כתיב במגילת אסתר בחדש הראשון הוא חדש ניסן אלמא דמנין הראשון דמונין ניסן ראשון ואייר שני לא נעקר ממקומו לעשות תשרי ראשון וניסן שביעי אלא דהיה להם תוספת זה לקרות שמות לחדשים ניסן ואייר זכר לגאולת בבל וגם ברור הוא שלא הוזהרו בבית ראשון שלא לקרות שמות לחדשים שאם כן הרי נתבטלה מצוה זו אלא עיקר הצווי הוא שנאמר דניסן ראשון ואייר שני וגם בבית ראשון אם היו רוצים ישראל לקרות שמות לחדשים כשמות אשר קוראים אותם העמים אין שום איסור בזה ולא הוזהרו בפסוק ראשון הוא לכם אלא לומר דלעולם יחשבו לניסן ראשון ואייר שני לאפוקי שלא יעשו תשרי חדש ראשון ומרחשון חדש שני באופן דעיקר הציווי דניסן ראשון ואייר שני לא נעקר ממקומו ובבית ראשון אם היו רוצים ישראל לקרות שמות לחדשים נא היה שום איסור בדבר ומשעה שעלו מבבל העלו עמהם שמות פרסיים זכר לגאולת בבל וסדר מנין הראשון דניסן ראשון ואייר שני במקומו עומד יתד הוא שלא תמוט זהו כללות דברי מוהר"י ן' חביב וכך כתב מוהר"י אברבנאל פרשת בא יעויין שם וכו' עד כאן לענייננו הרי שהזניח מה שרצה בעל העיקרים לומר שיתכן שתתבטל איזו מצוה על פי השם וכתב דישתקע הדבר ולא יאמר ודבר אלקינו יקום לעולם יתד הוא שלא תמוט ואם על שינוי מנין החדשים שלפי הנראה אין בזה ביטול מצות עשה מפורשת (אם במקום שצריכים למנות ניסן ראשון אייר שני וכו' ימנו תשרי ראשון וכו') הרעיש הרב כל שכן שחלילה לחשוב שתתבטל מצוה מפורשת אחת מכל מצות השם:

אך קשה דבויקרא רבה פרשת י"ג פסקא ג' אמרינן אמר ר' יודן ברבי שמעון בהמות (שם בעל חי אחד עיין שם בפירוש מהרז"ו) ולויתן הם קניגין (צדה דרך שחוק שרודפים החיות דרך שמחה עיין שם במתנות כהונה בשם הערוך) של צדיקים לעתיד לבא וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה זוכה לראותה לעולם הבא כיצד הם נשחטים בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו ולויתן נותץ בסנפיריו לבהמות ונוחרו וחכמים אומרים זו שחיטה כשרה היא (בתמיה) ולא כך תנן בכל שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשינים מפני שהן חונקין אמר ר' אבין בר כהנא אמר הקדוש ברוך הוא תורה חדשה מאתי תצא אמר ר' ברכיה בשם ר' יצחק אריסטון עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה זוכה לראותו לעולם הבא הדא הוא דכתיב וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלהו בשביל שתאכלו ממנו לעתיד לבא לפיכך משה מזהיר להם לישראל ואומר להם זאת החיה אשר תאכלו ע"כ לשון המדרש הרי מפורש יוצא שלעתיד לבא יותרו חלב נבלה וחלב טרפה ולפי הנראה בחידושי הרד"ל במדרש הנ"ל נרגש מזה ויישבו וז"ל אמר הקדוש ברוך הוא תורה מאתי תצא (ישעיה נ"א) חידוש תורה מאתי תצא כן צריך להיות ורוצה לומר חידוש הוראת שעה עכ"ל וכונתו לפרש שאין כונת המדרש שתשתנה המצוה שחלב נבלה אסור ולעתיד יהיה מותר דודאי גם לעתיד יהא אסור ורק להוראת שעה הוא שיעשה הקדוש ברוך הוא שהצדיקים יתענגו אז תחת אשר עינו את נפשותם בעולם הזה לקיים מצות ה' וכן מדוקדקים דברי המדרש שרק לצדיקים יהיה היתר זה ולא לכל העולם ואם היה שינוי במצוה היו שוים בהיתר זה כל העולם אלא ודאי הוראת שעה היא לצדיקים בלבד וזה אינו שינוי במצוה וכן לפי מה שפירש בידי משה וז"ל חידוש תורה מאתי תצא פירוש הקדוש ברוך הוא הוא מותר לשחוט גם בסנפירין אבל לבני אדם אשר להם ניתנה התורה לצרף את לבבם ולקבוע בהם רחמנות להם אסור בסנפירין כי הוא צער בעלי חיים עכ"ל נראה גם כן שמתיישבת קושיתינו שהרי לא הותר דבר זה לשום אדם והקדוש ברוך הוא שאני כמובן אלא שמה שכתב שהקדוש ברוך הוא מותר לו לשחוט שנראה שהוא בעצמו שוחט הבהמות אין נראה כן לשון המדרש אלא הלויתן הוא השוחט (ספר ידי משה אין אצלי אלא שבמדרש שבידי יש בו פירוש הנ"ל בקיצור):

ומצאתי בחתם סופר יו"ד סי' י"ט (ד"ה ואמרתי) שכתב וז"ל ועיין בפירוש הפייטן בקדושת שחרית של פרשת החודש דמייתי מדרש שהקדוש ברוך הוא ישחוט שור הבר בסנפיריו של לויתן ויתמהו הצדיקים הא תנן אין שוחטין במגרה והקדוש ברוך הוא ישיב להם תורה חדשה מאתי תצא עי"ש ואין הכונה שיחדש תורה חדשה ודין חדש חלילה אלא שאפילו אנן נמי נשחוט במגרה אם היה אפשר לומר ברי לי שלא פגעתי ולא קרעתי אלא שאין אדם יכול לומר כן ואפילו יאמר לא מהמנינן ליה כי מי יכול לשער זה אבל הקדוש ברוך הוא ששוחט בעצמו יכול לומר ברי לי ואם כן היינו תורה חדשה מאתי דוקא תצא עכ"ל וכנראה שלא זכר הגאון דברי המדרש הנ"ל ופירוש הפייטן הנ"ל מסייע למה שפירש הידי משה הנ"ל שהרי כתב שהקדוש ברוך הוא ישחוט וכו' ועל כל פנים לדאתאן עלה הנך רואה כי גם הגאון חתם סופר לא ניחא ליה לפרש דברים כפשטם שיתחדש דין לעתיד ממה שהוא עתה. שוב ראיתי דבהא מילתא פליגי במדרש שוחר טוב על תהלים סי' קמ"ו בפסוק ה' מתיר אסורים וז"ל מתיר אסורים מהו מתיר אסורים יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה הקדוש ברוך הוא לעתיד לבא וכן הוא אומר מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה טהורים היו מקודם לבני נח וכן הוא אומר כירק עשב נתתי לכם את כל מה ירק עשב נתתי לכל אף החיה והבהמה לכל בתחלה ולמה אסר אותה לראות מי שמקבל דבריו נמי אינו מקבל ולעתיד לבא הוא מתיר את כל מה שאסר ויש אומרין אינו מתירן לעתיד לבא שכן הוא אומר אוכלי בשר החזיר ומה אם למי שהיה אוכלם הוא מכרית ומאביד הבהמה הטמאה לא כל שכן ומה הוא מתיר אסורים אין איסור גדול מן הנדה שהאשה רואה דם ואסרה הקב"ה לבעלה ולעתיד לבא הוא מתירה וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ואין טומאה אלא נדה שנאמר ואל אשה בנדת טומאתה ויש אומרים אף תשמיש המטה היא אסורה לעתיד לבא תדע לך שכן הוא שביום שנגלה הקב"ה על הר סיני ליתן התורה לישראל אסר תשמיש שלשה ימים שנאמר היו נכונים וכו' לעתיד לבא שהשכינה ביניהם אינם אסורים ומהו מתיר אסורים אסורי מות ואסורי שאול עכ"ל המדרש והרבה יש לי לדקדק במדרש הזה ואין נמצא אצלי ביאור רחב על המדרש הנ"ל על כל פנים נראה שלא נפלאת היא לומר דדבר שאסור עתה יהיה מותר לעתיד (כמו שהייתי סבור) שהרי נמצא לרבותינו מי שסובר כן במדרש הנ"ל:

וראיתי בהחוקר להמגיד (החדש) בחוברת א' דשנתינו התרנ"א בצד כ' שכתב סופר אחד יצ"ו וז"ל שנית נחזה בספר הזה (הוא האור החיים שהזכיר מקודם) כי יש בו דבר אשר אין רוח חכמים נוחה הימנו והוא הכתוב על פסוק ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא וכו' והוא גרה לא יגר (ויקרא י"א ז') וז"ל והוא גרה לא יגר פירוש תנאי הוא הדבר כל זמן שהוא לא יגר אבל לעתיד לבא יעלה גרה ויחזור להיות מותר ולא שישאר בלא גרה ויותר כי תורה לא תשונה עכ"ל והוא דבר שאין לו שחר כי למה ישונה לעתיד אך טבע החזיר למען יהיה מותר לישראל ולא טבע בעלי חיים אחרים האסורים לישראל מדוע לא ישונו לעתיד כל בעלי חיים האסורים לישראל בעבור אשר אינם מפריסי פרסה להיות מפריסי פרסה למען יותרו גם הם לישראל והרמב"ם כבר כתב בהלכות מלכים (פרק י"ב הלכה א') אל יעלה על לב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה (י"א ו') וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המושלים כזאב וכנמר וכו' עכ"ל ומאמר רז"ל למה נקרא שמו חזיר מפני שעתיד להחזירו לישראל לא נאמר על חזיר ממש כי אם על אומה אחת המכונה בשם חזיר יעוין מדרש ויקרא רבה (סדר שמיני סוף פרשה ג' ומדרש קהלת רבה פסוק מה שהיה הוא שיהיה) ויבקע כשחר אור הבאור האמתי ממאמר למה נקרא שמו חזיר ותגלה השגגה הגדולה שיצאה מלפני שליטים רבים בענין המאמר הזה ויעוין יפה תואר על מדרש ויקרא רבה (סדר שמיני פרשה י"ג ד"ה אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא) עכ"ד הכותב הנ"ל יצ"ו הנה בפירוש המאמר יפה אמר וכיונה דעתו לדברי רבינו בחיי שהבאתי ומה שציין לעיין ביפה תואר אינו מצוי אצלי (המדרש שבידי יש בו רק ליקוט מיפה תואר) לראות דב"ק אמנם מה שהפליג בדברים פירושו של רבין חסידא דלמה ישונה וכו' אין מזה הכרח כלל ואין זה נקרא חדוש במעשה בראשית ולכן גם פירוש הרב אור החיים נאה ומתקבל והבוחר יבחר ומה שהחליט שכונת המאמר לא על חזיר ממש אלא על האומה ונקרא שגגה למי שמפרש כפשוטו כנראה לא ראה מה שאמרו בשוחר טוב סי' קמ"ו על פסוק ה' מתיר אסורים הנז"ל:

ומקרוב נדפס ספר תורת חיים (ביאור על רבינו בחיי) לידידי הגאבד"ק טראבלוס יצ"ו וראיתי בפרשת שמיני אות כ' שהביא בשם ספר נפש חיים במערכת החי"ת שהקשה על מה שכתב רבינו בחיי שההמון מבינים שהחזיר יהיה טהור לישראל דלמה תלה הדבר בההמון והרי בשוחר טוב סי' קמ"ו יש אומרים שכל הבהמות הטמאות יטהר אותם הקדוש ברוך הוא לעתיד לבא והוא כתב דלא קשיא מידי דשאני חזיר דשמו מוכיח עליו שנקרא כן להורות שלעתיד יהיה טהור ומשמע דוקא חזיר ולא שאר בהמות הטמאות ולזה תלה הדבר בפי ההמון דהדבר תמוה דמאי שנא חזיר משאר בהמות ומכל שכן דמקרא מלא דבר הכתוב אוכלי בשר החזיר עכ"ל והוא דחוק ועיין בספר מור ואהלות לידידי הגאבד"ק האליפולי יצ"ו באהל ראשי בשמים ד' ו' ע"ד שמקשים העולם דליהוי חזיר דבר שיש לו מתירין ולא יבוטל אם נפל מהחזיר לתבשיל ועל זה הביא האי פלוגתא דבשוחר טוב הנ"ל וכתב דלמאן דאמר שלא יותר החזיר למה נקרא שמו כן וקושיא זו גם למאן דאמר שם שיותר קשה דהא לדידיה כל הבהמות טמאות יהיו מותרות ומאי שנא דחזיר נקרא כן דאי על שם שיחזור להיתר הא כל בהמות טמאות יהיו כן ועי"ש שפלפל בהא דדבר שיש לו מתירין אי אמרינן גבי חזיר וכל אשר כתבתי אני הדל בנדפס ובקונטריס זה כלול בדב"ק במלות קצרות כדרכו בקודש כיעוין שם:

ובספר מקדש מעט על תהלים להרב המפורסם מוהר"א וואלדען מווארשא יצ"ו בחלק חמישי שהשגתיו מקרוב ראיתי בסי' קמ"ו על פסוק ה' מתיר אסורים שהביא דברי השוחר טוב הנז"ל ובקונטריס בית אהרן אסף דברי רבנינו גדולי ישראל המדברים בזה ושם ראיתי אשר איותה נפשי לראות גוף דברי הרב מוהר"י אלב"ו בספר העיקרים אשר הרב גט פשוט הנ"ל (בד"ה ומרן מוהרמב"ח) הביא דברי ראיתו ולא גוף דברי סברתו וז"ל אף אנו נאמר כי מה המונע שלא נאמר שתביא (ואולי צריך להיות שתהיה) דת אלהי"ת מתרת קצת אסורים כמו חלב ודם ושחוטי חוץ שנאסרו מתחילה כשיצאו ממצרים לפי שהיו שטופים בעבודת השדים והיו אוכלים על הדם ואוכלים החלב והדם ואחר שנשתכחו ענין אותה העבודה מן העולם ושבו כולם לעבוד את ה' ובטל טעם האיסור אפשר לומר שיחזור ויתירינו וכן דעת קצת מרבותינו שאמרו בילמדנו ה' מתיר אסורים מתיר איסורין עכ"ל שהביא שם וכבר הבאתי למעלה (בד"ה ומר"ן) מה שהשיב על דבריו רבינו יעקב ן' חביב שהביא דבריו בגט פשוט הנ"ל ועוד הביא שם בבית אהרן דברי הרמ"ע במאמריו במלואם (אשר בילקוט חדש הנ"ל בראש אות זו הביא דבריו בקצור) ועוד הביא שם דברי הרב מוהר"י אברבנאל בספרו ישועות משיחו בביאור אגדות אחרות באריכות דברים נמרצים בנעם שיח שפתיו עי"ש דב"ק:

ובעיקר כללין (אם אפשר שיהיה היתר לעתיד לבא מה שאסור לנו על פי תורתינו הקדושה) ראיתי מאמר נכבד בספר הפסגה (היוצא לאור על יד ידידי הגאון אבד"ק וילקי יצ"ו) בקובץ רביעי צד 50 והוא מהרה"ג אבד"ק הארדישץ יצ"ו ודבריו סובבים על מאמר דובב שפתי ישנים שבקובץ שני מהנ"ל צד 60 שהקשה על הגאון קרבן העדה בירושלמי דשבת סוף פרק ר' עקיבא שכתב דאיכא מאן דאמר דלויתן דג טמא דאם כן איך יעשה הקדוש ברוך הוא ממנו סעודה לצדיקים לעתיד לבא ועל זה הביא דברי מוהרש"א בחידושי אגדות לחולין ד' ס"ז ע"ב על ריב"ד שמוכיח מקרא דלויתן הוא דג טהור דאיך הוה סלקא דעתין שהוא טמא דאיך יעשה ממנו סעודה והביא שבספר לב אריה בחולין שם תירץ על פי המדרש הנ"ל שאמר הקדוש ברוך הוא תורה חדשה מאתי תצא ועל זה כתב בעל המאמר שאם נתפוש דברי המדרש כפשוטו הוא נגד אמונתינו הקדושה שהתורה היא נצחית לא תתחלף בשום זמן ובירושלמי מגילה פרק א' הלכה ה' אמר ר' יוחנן שהתורה לא תתבטל לעתיד לבא וריש לקיש אמר אף מקרא מגילה ואיך אפשר שה' יתיר האיסורין וציין שו"ת הרשב"א סי' צ"ג והרדב"ז ח"ב סי' תרס"ז ותרפ"ח שהאריכו להוכיח שחס ושלום שתתבטל הלכה או אות אחת מן התורה ולכן כתב דאין. דברי המדרש אסורים כפשטן בדרך כלל והביא סוגיא דנדה ד' ס"א ע"ב גבי מצות בטלות לעתיד לבא ושקיל וטרי בה ומתוך המשא ומתן שלו העלה דמה שאמרו במדרש ה' מתיר אסורים שיתיר בהמות הטמאות וכן הבהמות על ידי שחיטה בסנפירי הדג היינו לצדיקים שמתו ויעמדו בתחיית המתים דכיון דכשמתו נעשו חפשים מהמצות אף לאחר התחיה מותרים הם במה שנאסרו בחייהם אבל הצדיקים החיים וקיימים לעתיד לבא או הדור שיולדו אחר כך חייבים בכל המצות כמונו היום כי התורה ניצחית לא תקבל שום חילוף ושינוי בשום זמן לעולמי עולמים אלו תמצית דב"ק לכו חזו דבריו כי נעמו:

תוכן העניינים

שדי חמד פאת השדה מערכות ב-ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה