שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מפתחות למערכת המים · מפתח פרטי לכללי מצות אם צריכות כונה
מצות צריכות כונה אם הלכה כן או כמאן דאחר אין צריכות כונה (כלל ס"א):
איך היא דעת הרדב"ז בזה (שם):
איך היא דעת הרא"ש ומר בריה הריב"ה (שם בד"ה ובדעת הרא"ש):
איך דעת הרב מגן אברהם (כלל ס"ד ד"ה ויש להעיר):
הא דמצות צריכות כונה היינו דוקא בדבר שכל המין ראוי למצותו כמצה ושופר ולולב וכיוצא אבל אכילת פסח וקדשים שהם דברים המיוחדים לכך הכל מודים דאין צריכות כונה (כלל ס"א ד"ה ואני טרם):
הא דצריכות כונה אם הוא מדאוריתא (שם ד"ה אם מה שצריכות ומשם והלאה באורך):
אם היא מדאוריתא מאיזה קרא ילפינן לה (שם בד"ה ודע שמה שכתבתי):
בטבילה ושחיטה אי איתא להאי פלוגתא דצריכות כונה או לא (כלל ס"ב):
מצות פריה ורביה אם צריכה כונה או אינה אלא הכשר מצוה להוויית הבנים שהיא המצוה (שם בד"ה והנה):
רבי יוסי אי סבירא ליה מצות צריכות כונה (כלל ס"ג):
רבא אי סבירא ליה צריכות כונה (שם בד"ה ובדעת רבא):
אם יש חילוק בין מצות דאוריתא לדרבנן לענין כונה למאן דאמר צריכות כונה (כלל ס"ד ובד"ה ודע דבעיקר):
אם יש סברא להחמיר להצריך כונה בדרבנן אף למאן דאמר בדאוריתא אין צריך כונה (שם בד"ה ומצאתי):
אם יש חילוק לענין כונה בין מצוה שעושה בעצמו למצוה שיוצא על ידי שמיעה מאחר (שם ד"ה והרב ערך השלחן):
מאן דסבירא ליה דבדרבנן לא בעי כונה אם הוא דוקא בדרבנן שאין עיקרו מן התורה או אף שעיקרו מן התורה לא בעי כונה (שם בד"ה והנה למאן):
אם מאן דאמר דבדרבנן לא בעי כונה הוא דוקא במצוה שעל ידי מעשה או אף במצוה שעל ידי אמירה (שם בד"ה וכתב הגאון):
ברכה דרבנן ששמע מפי אחר ולא כיוון אם יצא בדיעבד או יחזור לברך בעצמו (כלל ס"ה):
העושה מצוה על ידי כפיית אחרים והוא אינו מתכוון למצוה אם מה שמכוונים האחרים עולה לו כאילו נתכוון בעצמו (כלל ס"ו):
במצוה דאית בה הנאת הגוף אם הכל מודים דאינה צריכה כונה (כלל ס"ז):
אכילת מרור אי חשיבא מצוה שיש בה הנאה או לא מפני שהוא מר (שם בד"ה וכתבו):
בשאר מצות כל שנעשית הפעולה אף שהוא דבר שאין בה הנאה אם חסרון הכונה מעכב (שם):
אם דוקא כשהפעולה שנעשית עשתה רושם המצוה כמו מילה שהוסרה הערלה הוא דאין חסרון הכונה מעכב (שם בד"ה וראיתי להרב):
מאן דאמר אין צריכות כונה אם הוא דוקא בסתם שאינו מתכוין לא לצאת ולא שלא לצאת אבל אם מתכוין שלא לצאת לא יצא או אף אם מתכוין בפירוש שלא לצאת יצא (כלל ס"ח):
אם התוקע נתכוין שלא לצאת והשומע לא נתכוון שלא לצאת אם יוצא למאן דאמר אין צריכות כונה (שם בד"ה וראיתי בספר):
אם אף למאן דאמר אין צריכות כונה כשאינו עושה המצוה בעצמו אלא שיוצא על ידי אחר בעינן מיהא תורת שליחות שיתכוין היוצא והמוציא כונת הענין אף שאינו מכוין כונת המצוה לצאת ידי חובתו) או לא בעינן תורת שליחות (שם בד"ה ועל מה):
לדעת הסוברים דאף למאן דאמר אין צריכות כונה אם מתכוין שלא לצאת לא יצא אם צריך שיאמר כן בפיו או סגי במחשבה (שם בד"ה ובספר אלף המגן ובד"ה ונראה דקושיא זו):
איך היא דעת הרמב"ם בעיקר כללין (שם בד"ה ובמה ובד"ה ובעיקר):
למאן דאמר דכשמכוין שלא לצאת לא יצא אף דאין צריכות כונה אם יש חילוק בין מצוה שיש לה שיעור וקצבה או בכל מצות הדין כן (שם בד"ה וחדית לן):
למאן דאמר דאם כיוון שלא לצאת לא יצא אם הוא מן התורה או אינו אלא מדרבנן ואם עובר בבל תוסיף בכי האי גוונא (שם בד"ה וראיתי להגאון ובד"ה גם הגאון):
אם במקום מוסף טעה והתפלל אחר שש שעות תפלת שחרית וכשנזכר מטעותו התפלל מוסף כדין אם התפלת שחרית שהתפלל בטעות עלתה לו במקום מנחה (שם בד"ה גם אשור):
מי שסובר דאפילו צווח שאינו רוצה לצאת ידי חובתו יצא למאן דאמר אין צריכות כונה אם הוא במצוה שעל ידי מעשה או אף במצוה שבדבור (שם בד"ה ובעיקר):
שחיטת חולין דלא בעיא כונה אם מתכוון בפירוש לדבר אחר פסולה (שם בד"ה גם אשור ובד"ה אף גם):
אף למאן דאמר אין צריכות כונה הני מילי בסתם אבל במכוון למצוה אחרת אינו יוצא כמו בקדשים דאמרינן דבת מינה מחריב בה (כלל ס"ט):
אם זה דוקא במכוין למצוה דאוריתא או אף מצוה דרבנן מחריב (שם בד"ה והנה):
פלפול נחמד בעיקר כללין מידידי הגאון אבד"ק גאסטינין יצ"ו (שם בד"ה וזאת להודיע):
למאן דאמר אין צריכות כונה הני מילי במצוה שעל ידי מעשה אבל במצוה שבדבור צריך כונה (כלל ע'):
אם עושה המצוה על תנאי אי מהני או לא חשיב זה כונה (כלל ע"א):
בסוכה אם הכל מודים דצריך כונה (כלל ע"ב):
אם לא ברך על המצוה וכיוצא לזה שלא עשה המצוה כתקנה אף אמאן דאמר אין צריכות כונה לא יצא (כלל ע"ג):
אם גם במצות לא תעשה צריכות כונה (כלל ע"ד):
אם בברכת התור' צריך כונה (כלל ע"ה):
מאן דאמר אין צריך כונה אם הוא דוקא לענין דיעבד (כלל ע"ו):