אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מפתחות למערכת המים › מפתח פרטי לכללי מחיקת השם

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מפתחות למערכת המים · מפתח פרטי לכללי מחיקת השם

מפתח פרטי לכללי מנהג

איסור מחיקת השם הוא מדאוריתא (ריש כלל יו"ד):

שם שנכתב בודאי שלא לשם השם הקדוש כי אם לכונת תיבה חול אם יש בו קדושה והמוחקו עובר על לא תעשון כן בתחלת הכלל ומשם והלאה:

שם שנכתב סתם שלא נתכוון לקדשו אם המוחקו לוקה (שם ובד"ה העולה וכו' ומשם והלאה עד סוף ד"ה והן עתה):

סידור בלוי והבא לתקנו צריך לדבק נייר על מקומות שיש בהם שמות איך יתקן אותו (שם בד"ה ובתשובות):

כורכי ספרים שעושים הכריכות מדפים הנשארים בבית הדפוס שהוא עון פלילי (שם בד"ה והרב נחמד):

היה צריך לכתוב בספר תורה יהיה וכתב הוי"ה ברוך הוא אם מותר למחוק הוי"ו ולכתוב יו"ד (בד"ה והתשובה ובד"ה ומרן החבי"ף):

אותיות ותיבות של שם שלא נכתבו לכונת קדושת השם מותר למחקם (שם):

אם התנה שלא תחול קדושה על השם אם מותר למחקו (בד"ה והנה על מה):

שם הקדוש הכתוב למעלה בהיכל הקודש שמסתמא לא נכתב לשמו כדינו אם מותר לחפות עליו זהב (בד"ה ואחר האחרון):

שם קדוש חקוק על המטבע אם מותר להתיך המטבע (בד"ה אחד משמות):

קדושת הנטפל להשם אם הוא מן התורה (בד"ה ולענין קדושת):

מה שאמרו בפרק כל כתבי גבי לא תעשון כן לה' אלקיכם עשיה הוא דאסור גרמא שרי אי קיימא לן הכי אף לצורך דבר הרשות או דוקא לצורך מצוה (ריש כלל י"א ומשם והלאה):

אם גרמא שלא לצורך מצוה אסור מן התורה (בד"ה וגדולה מזאת):

אם על ידי שעושה איזה מעשה שלא בגוף השם נמחק השם אי חשיב מעשה או אינו אלא גרמא (בד"ה אך הגאון):

היה בספינה וראה שלסטים באים ויודע שאם יראו הספר תורה ינהגו בו מנהג הפקר אם מותר להשליכו לים (בד"ה אמנם את זה):

מחיקת השם דאסור אם הוא משום בזיון או גזרת הכתוב (בד"ה ועל מה שהוכיח):

הא דאמרינן עשיה הוא דאסור אבל גרמא שרי אם הוא דוקא בגוונא דאיירי בש"ס היה שם כתוב על בשרו דסופו עומד לימחק או בכל גוונא גרמא שריא (בד"ה ובחידושי):

נקודות שתחת השם הקדוש באיזה ענין מותר למחוק (בד"ה והנה):

מחיקת השם שעומד במקום בזיון אם מותר. (כלל י"ב אות א'):

אם אינו מוחק השם דרך השחתה רק משום תיקון אם גם בענין זה אסור (שם אות ב'):

ובד"ה מעשה שהיה וכו' ומשם והלאה עיין שם באורך):

אם יש לחלק בין כשבתחילה מוחק ואחר כך מתקן לכשהמחיקה והתיקון באים כאחת (שם בד"ה וכתב הרב):

שם שקפצה מעליו הדיו ונשאר רק רושם אדמומית הדיו אי שרי להעביר עליו דיו (שם ובס"ק יו"ד בד"ה וכשקפצה):

שכח וכתב בתפילין שם אחד שלא בכונה היינו שלא אמר בשעת הכתיבה שכותבו לשם קדושת השם ותיכף אחר כתיבת השם נזכר והפסיק מלכתוב יותר ושואל מה לעשות (שם בד"ה מעשה):

אם היה מותר לקרוע יריעות המשכן וכן לסתור בית המקדש על מנת לתקן ואי ילפינן מזה למחיקת השם (שם סק"ג בד"ה ואנא עניא):

נותץ אבן מבית הכנסת אם אסור מדאוריתא (שם בד"ה והשתא):

דבר שאסור מן התורה אם אוסרים אותו גם מדרבנן (שם בד"ה ולפי זה):

בל תשחית דאיכא בקציצת אילנות אינו אלא כשעושה בדרך השחתה אבל משום צורך מותר (שם סק"ד):

שם אלקים לא תקלל אם הוא קדש או חול (שם סק"ה):

אם יש לחלק במחיקת שם שנכתב בטעות על מנת לתקנו בין כשהטעות ניכר לכל כגון שנדבק רגל הה"א של שם דיבוק גדול עד שנראה כחי"ת (דבזה יהא מותר למחקו כדי לתקנו) לכשהטעות אינו ניכר כל כך כגון שנדבק קצת מרגל הה"א ואינה נראית כחי"ת (שבזה יהיה אסור למחקו כדי לתקנו) וכן כשהטעות שבהשם הוא שלא נכתב בכוונת השם (שם בד"ה ולפי מה):

אזכרות סתמן לשמן קיימי (שם בד"ה והנה התוספות ובס"ק ח"י והלאה):

לרבי ישמעאל דאמר דלא איצטריך קרא להזהיר על נתיצת מזבח ה' דוכי תעלה על דעתיך שישראל נותצים מזבחותיהם וכו' אמאי לא מקשי הכי באזהרת קללת השם וכי תעלה על דעתך שישראל מקללים את השם. וכן בנוקב השם דכתיב ונוקב שם יומת (שם בסק"ה):

אם היה מותר לקרוע יריעות המשכן בשעת עשייה קודם שנמשחו (שם בסק"ז):

אם בקריעת המעיל היה איסור משום לא תעשון כן להשם אלקיכם (שם סק"ח):

בגדי כהונה דאין עושין אותם מעשה מחט אם הוא מגזרת הכתוב או משום דאין עניות במקום עשירות (שם ס"ק יו"ד):

אין הפוסקים יכולים לדחות בריתא שהובאה בש"ס משום איזה קושיא שיש לנו עליה (שם שם):

שאר בגדי כהונה אם מותר לקרעם שלא בדרך השחתה (שם ס"ק י"ד):

לאו דלא תעשון כן לה' אלקיכם אם הוא דוקא בדבר המחובר או אף בתלוש (בס"ק ט"ו):

שמות הקדושים שנכתבו בסתם בלא כונת קדושה אי שרי למחקן (בס"ק כ"א):

כתב על גבי כתב כשהשני מתקן הוי העליון כתב ואי משוי להתחתון מחק (בס"ק כ"ו והלאה):

שם שנכתב שלא לשמו או שנכתב סתם אי מהני להעביר עליו קולמוס לשמו (בס"ק כ"ט):

אם אמר בתחילת הכתיבה שכותב הספר תורה לשם קדושת ספר תורה וכל האזכרות לשם קדושת השם ושוב כשכתב איזה שם שכח מלומר שכותבו לשם קדושת השם אי מהני מה שאמר בתחילת הכתיבה כנז"ל (שם בס"ק ל"א והלאה):

לקדור האזכרות שנחלקו הפוסקים אי שרי או לא אם גם כשעושה כדי לתקן נחלקו או בזה מותר לכולי עלמא (ס"ק ל"ג):

ואם יש לחלק בין כשאין השם גורם הפיסול לכשהשם גורם הפיסול ושלא יקדור השם לבדו אלא עם איזה תיבות (שם):

שמות הכתובים בכותלי בית הכנסת וצריכים ללבן הבית הכנסת איך יתנהגו (שם כלל י"ב אות ג'):

טיחה בסיד על גבי הכתב אי חשיב מחיקה או אינו אלא כיסוי וחיפוי בעלמא (שם):

שמות הקדושים הכתובים בצבע (לא בדיו) אם מותר למחקם (שם בד"ה ולכל הדברות):

שם שנכתב בזהב אם דינו כנכתב בדיו לענין איסור מחיקתו (שם בד"ה והנה עם שזו):

אם מחפים השם בזהב אי חשיב זה מוחק (שם בד"ה ומכל הרשום):

שם שכתוב מעשה רוקם או בחקיקה אם יש איסור למחקו (שם סק"ד):

שם שכתוב כתיקונו ואחר כך הוסיף בו אות אחת ועל ידי זה נתקלקל השם כגון שכתב שם אדנו"ת כהוגן ושוב הוסיף בו אות מ' ונקרא אדנים אם היה לוקה משום מוחק השם או לא כיון שאינו עושה מעשה בגוף השם (שם סק"ה):

אם כתב אותיות אדנ משם אדנות אם מותר למחקם וכן אם כתב יו"ד ה"ה וי"ו משם הוי"ה ברוך הוא (שם בד"ה וכתב):

אם בא לכתוב שם י"ה אינו רשאי לכתוב אחריהן אות ו' דהוי מוחק ומקלקל להשם י"ה (שם שם):

חקירה מדוע לא התקינו בכתיבת שם הוי"ה ברוך הוא שיכתוב בתחילת אותיות הו"ה ואחר כך יכתוב היו"ד שהרי כשכותב האותיות כסדרן נמצא שכותב תחילה שם י"ה וכשכותב אחר כך אות ו' הרי באותה הרגע מקלקל השם י"ה עד שישלים השם ואם כן יש לחוש שמא לא יגמור השם ונמצא שקלקל השם י"ה וכיוצא לזה מצינו דאסרו לומר להשם קרבן אלא קרבן להשם מחשש שמא יאמר להשם ולא יסיים לומר קרבן (שם שם):

מוחק אחר מוחק אינו חייב ואי איכא איסורא (שם ס"ק ו'):

איסור מחיקת השם לאו דוקא במוחק כולו אלא אף אות אחת ואפילו אם השאיר אותיות שהן שם במקום אחר כגון בשם אלקים שהשאיר אותיות אל"ף למ"ד ומחק השאר (שם סק"ז)

ואף אם מחק קצת מן האות באופן שנתקלקלה האות אבל אם לא נתקלקלה צורת האות כגון מ"ם סתומה שהגג שלה רחבה יותר מתחתיתה ומחק העודף ועדיין צורתה עליה אינו חייב משום מוחק ואי איכא איסורא מדרבנן (שם שם):

נמחקה אות אחת מהשם ולא נשאר שמו עליו כגון שנמחקה אות היו"ד משם הוי"ה ברוך הוא אם יש איסור למחוק האותיות שנשארו (שם בד"ה ונשאל):

נקודות השם מותר למחוק אבל להחליף הניקוד באופן שמקלקל הקריאה כגון שם אל שנותן תחתיו ניקוד פתח אסור ואם לוקה עליו (שם סק"ח):

יש שכותבין שני יודי"ן ואות וי"ו על גביהן במקום שם הקדוש או כותבין ה' או ד' וקו עליה להוראת השם ויש שכותבים שלשה יודי"ן במקום השם אם אסור למחוק (שם סק"ט):

אם כותב אות אל"ף להוראת שם אלקים אם דינו ככותב אות ד' אות ה' להוראת השם הוי"ה ברוך הוא שיש מתירין למחקה או נימא דהכא שאני שאות א' היא התחלת השם אלקים לכן לכולי עלמא אסור למחקה (שם בד"ה ומצאתי ובד"ה ובחפשי):

חקירה מי המציא לכתוב שני יודי"ן במקום הוי"ה ברוך הוא או במקום אדנו"ת וטעם על מה שמנקדין תחת הראשונה שב"א ותחת השניה קמ"ץ (שם בד"ה ובכנסת):

אם נזכר בפוסקים לכתוב על הוראת השם הוי"ה ברוך הוא שני יודי"ן ואות אל"ף על גבן כי מה שכתוב בדברי הרמ"א שני יודי"ן וא' על גבן פתרונו הוא ואחת על גבן ולא אמר לכתוב אות א' על גבן (שם שם):

איך יורמז שם הוי"ה ברוך הוא בכתיבת שלשה יודי"ן (שם בד"ה ועל מה שכתבתי):

קמיעין שכותבים בכתב אשורית ויש בהם שמות הקדושים במלואתם כגון. יו"ד ה"א וא"ו ה"א שהוא שם מ"ה וכיוצא אם מותר למחקן (שם בד"ה ונשאל):

אם נכון לתקן בהסידורים לשנות שמות הקדושים כגון במקום שם בן ארבע לכתוב שני יודי"ן ובמקום שם אל"ף למ"ד לכתוב האל"ף למ"ד מחוברים כזה וכיוצא בשאר שמות הקדושים כרי להקל קדושתם שלא יבואו השמות הקדושים עצמם לידי בזיון וכו' (שם בד"ה עתה):

אם מותר להעביר קולמוס על אותיות השמות שנתשטשו (שם בס"ק יו"ד):

ואם יש חילוק בין אם רשומן ניכר לאין רשומן ניכר (שם):

כתבי קדש שאין בהם אזכרות אם המוחקן ומאבדן עובר על לא תעשון כן לה' אלקיכם או אינו אסור אלא מדרבנן (שם בס"ק י"א):

שעוה שנטפה על השם אי מותר להסירה או חשיב מחיקה (שם בס"ק י"ב):

שם שלום שכותבים באיגרות בכתב משיטא אם מותר למחקו (שם בס"ק י"ג):

שם שכתוב בכתבי העכו"ם או בכתב משיטא שלנו אם מותר למחקו (כלל י"ג):

שם שהוא בלשון חול (גאט וכיוצא) אם מותר למחקו (שם):

הזכרת השם בלשון לע"ז או תרגום אי אית בה משום לא תשא או לא ואם מסופק בברכה יברך בלשון לע"ז או לא (שם ד"ה והנה הרב):

ואי חשיב שבועה בשם (שם):

אם מקלל חבירו בשם לע"ז דינו כמקלל חבירו בשם שההמון אין נזהרים בזה (שם בד"ה וראיתי):

אף דשם הכתוב בלשון לע"ז מותר למחקו מכל מקום להטילו באשפה וכיוצא מקום בזיון אסור ולכן אין לכתוב באיגרות שלומים (הנזרקין לאשפתות) השם בלשון לע"ז (שם בד"ה אך תרעומת ומשם והלאה):

בנאים עכו"ם כתבו בחומת בית הכנסת מבחוץ שם הקדוש בכתב ולשון שלהם אם מותר לנתוץ (שם בד"ה ומצאתי):

שם שנכתב בלשון חול להסוברים דמותר למוחקו אם הוא אף אם כתוב בכתב אשורית (שם בד"ה ומשמעות):

אות מאותיות של שם שנשתנית צורתה עד שלענין הכשר ספר תורה ותפלין אינה קרויה אות כגון שהיו"ד של האל"ף נדבקה לגמרי לגג שתחתיה אם מותר למחקה (שם בד"ה שוב נסתפק):

אם איסור מחיקת השם תלוי באם הוא חשוב כתב או לא (בד"ה ועל מה שכתבתי למעלה):

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה