אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מפתחות למערכת המים › מפתח פרטי לכללי מנהג

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מפתחות למערכת המים · מפתח פרטי לכללי מנהג

מפתח פרטי למראית העין

מנהג מידי דלא שכיח לא חשיב מנהג (כלל ל"ז):

קביעות מנהג וביטולו בכמה פעמים הוי (בד"ה ולענין):

אי מהני עדות שני עדים על קביעות המנהג (בד"ה וכתב):

צריך שיעידו מחכמי העיר (בד"ה עוד כתב):

לבטל הלכה מכח המנהג בעינן שיהא מנהג ותיקין (בד"ה ולבטל):

אם לקרותו מנהג ותיקין צריך שיהיה כתוב בפנקס תיקוני העיר (בד"ה ואם יש):

אם יש מחלוקת בעיקר המנהג (בד"ה ואם יש ובד"ה ואם מסופקים ולקמן בכלל קל"ה):

אם יש מחלוקת באיזה דין המנהג מכריע (בד"ה ובדבר):

בענייני מנהג אין לדון דבר מחברו (בד"ה דבר):

אם יש שינוי מהנדון להמנהג ועי"ש אם יש לחלק בזה בין מנהג גרוע לאיזה גרוע (בד"ה אם יש):

מנהג תמוה וזר צריך לחפש זכות לקיימו (בד"ה אם המנהג):

אין להנהיג מנהג בדבר שמגיע נזק ליחיד או ליחידים אלא אם כן הסכימו כל הקהל מתחילה (בד"ה ובספר):

אם הרבים רוצים לשנות מנהג הקדום והיחיד אינו רוצה אין יכולים לכופו על זה (בד"ה ומצאתי):

מנהג שלא נהגו בו כל בני העיר לא מיקרי מנהג. ואם נהגו בו רובם אי מהני. (בד"ה ומנהג שלא נתפשט):

אין הבנים רשאים לשנות מנהג אבותיהם (בד"ה מנהג שנהגו):

אין לשנות ממנהג אשכנזים למנהג ספרדים וכן להיפוך (בד"ה ובשו"ת):

אם מהני התרה למנהג שנהגו הבנים מכח אבותיהם (בד"ה כתב הרב מטה):

משום צער (מיחוי הראש וכיוצא) אם אפשר להתיר מה שאסור משום מנהג (בד"ה דבר שאיסורו):

מנהג אם יש בו כח לבטל לא תעשה שהוא בשב ואל תעשה (ל"ח):

ספק מנהג אם דוחה עשה (שם):

אין כח במנהג לבטל איסור בקום עשה (שם ובד"ה אחר זמן ובד"ה ועל כל פנים):

אם נהגו איזה חומרא ויש חשש שיבואו לידי איסור תורה יש לבטל המנהג (שם בד"ה אחר זמן):

ואם הדין כן כשיש לחוש שיבואו לידי איסור דרבנן (שם בד"ה וספר משא מלך):

אם מהמנהג ימשך ביטול מצות עשה אם מבטלין המנהג (שם בד"ה אחר המנהג):

אם יש לחלק בין מנהג שהונהג על פי בית דין למנהג שנהגו בני העיר מעצמם (שם שם ובד"ה וראיתי בספר משא חיים):

אם יש בהמנהג איסור דרבנן אם מבטלים אותו (שם בד"ה ואחזה אנכי ומשם והלאה ובד"ה עוד כתב שם ובד"ה ומעתה חל עלינו):

אם האיסור דרבנן אינו מוסכם ויש מי שמתיר וההלכה נפסקה כהאוסר והמנהג הוא כהמתיר אם בכי האי גוונא סומכין על המנהג או לא (שם בד"ה ונראה שמה וכו' ומשם והלאה ובד"ה ולמודעי אני צריך):

במה שאמרו בפרק קמא דראש השנה במקום איסורא כי נהגו מי שבקינן להו אם הוא דוקא באיסור תורה לו אף באיסור דרבנן (שם בד"ה והתייר הגדול):

בדבר שיש בו פקפוק איסור תורה שנחלקו יחיד ורבים והיחיד מיקל והמנהג כמותו וכולי עלמא מודו דלא שבקינן להו אף שיש להמנהג על מי לסמוך (שם בד"ה וכל זה):

אם נתפשט המנהג כסברת היחיד לפי שהיה רבם או שחכמי המקום נטו דעתם לסברת המתיר מניחים אותם במנהגם (שם בד"ה מתבאר מדב"ק ומשם והלאה ובד"ה ולפיכך באנשי יריחו):

מה שאמרו בגמרא אם יבא אליהו ויאמר וכו' אין שומעין לו אם הכונה היא שיאמר אליהו כן בדרך נבואה או רוצה לומר שיאמר בדרך עיון וסברא (שם בד"ה ותורף ובד"ה איברא דגוף דברי ובד"ה ואנכי הדל וכו' ומשם והלאה):

מנהג מבטל הלכה באיזה ענין אמרינן הכי (שם בד"ה ומה שאמרו בירושלמי ומשם והלאה):

אם מתחילה נהגו היתר באיזה דבר ושוב נתחדשה הלכה שפסק גדול אחד לאיסור אם מניחים אותם כמנהגם (שם בד"ה ולקושית):

מה שכתבו הפוסקים מנהג מבטל הלכה בדיני ממונות אם הדין כן גם בממון שיש בו איסור (רבית וכיוצא) (שם בד"ה ובסתירת דברי הרדב"ז):

מצינו מנהג ותיקין שנתייסר על פי גדולי עולם ודורות שאחריהם ביטלוהו משום שנראה להם שיש איסור (שם בד"ה ובסיום דחייתו):

כשיש חשש שנמשך איסור מהמנהג אין חילוק בין אם הדבר נמשך לימים לכשהוא באקראי בעלמא דבכל גווני מבטלין המנהג (בד"ה והרב מטה אשר):

בדבר שיש מחלוקת יחיד ורבים במידי דאיסור דרבנן והיחיד מיקל ונהגו העם כהיחיד אם מניחים אותם במנהגם כיון שיש להם על מי לסמוך דהיינו דיחיד או נימא כיון שאין ההלכה כיחיד לא שבקינן להו במנהגייהו (בד"ה הן אמת שראיתי וכו' ומשם והלאה ובד"ה וסיים שם וכו' ומשם והלאה ואם היה רשות בארץ ישראל לנדות על זה אם לא היה אותו היחיד רבם מאריה דאתרא בד"ה ועל זה כתב ואם הדין כן גם בביטול מצוה דרבנן.. (בד"ה אלא שיש לדחות):

אם יש מחלוקת בדין אחד והיחיד מיקל ונהגו באיזה מקום כסברתו מפני שהיה רבם או שנטו חכמי המקום לדעתו יש להם לעמוד במנהגם אפילו באיסור תורה.. (בד"ה ומתשובת הריב"ש וכו' ובד"ה והשגתי ובד"ה ועל זה השיב ובד"ה ומעתה חל עלינו ובד"ה ולפיכך):

אף הסוברים דבמנהג שיש פקפוק איסור דרבנן אם יש להמנהג על מי לסמוך אף שהיא סברת יחיד אין מבטלין מנהגם מודו שאם יש פקפוק איסור תורה אין מניחים במנהגם אף שיש להמנהג על מי לסמוך, (בד"ה וכל זה במנהג):

מנהג מבטל הלכה לא אמרינן אלא לגבי ממון ולא להתיר את האיסור (בד"ה ומה שאמרו בירושלמי וכו' ומשם והלאה ובד"ה ומעתה חל עלינו חובת):

הא דמנהג מבטל הלכה היינו דוקא כשנקבע המנהג קודם שנפסקה ההלכה (בד"ה וההיא דפרק ראשית הגז):

בית דין מתנים לעקור דבר תורה בשב ואל תעשה וכו' אם הוא דוקא בזמן התלמוד או גם בזמן הזה (בד"ה נחזור לדאתאן):

הא דאין מנהג מבטל הלכה במידי דאיסורא אם הוא דוקא באיסור תורה או אף באיסור דרבנן (בד"ה וגם מהרשד"ם):

הא דאין מנהג עומד במקום ההלכה לאו דוקא אם הוא להקל אלא אף אם הוא להחמיר לא משגחינן ביה כשהוא נגד רוב הפוסקים (בד"ה אחר זמן ראיתי):

מנהג שהוא שלא כהלכה בענייני ממון אם הולכין אחריו (בד"ה ובענייני ממון):

אם בענייני ממון צריך שיהא המנהג נקבע על פי ותיקין (בד"ה ואי בעינן במנהג ובד"ה ומה שנראה):

ואם הולכים אחר מנהג הסוחרים (בד"ה ואי אזלינן בתר):

ואם למדין ממנהג העכו"ם (בד"ה ואם אין ידוע):

אם נתפשט איזה מנהג להקל ואינו שלא כדין אלא שרוצים עתה לשנותו להחמיר כדעת הסוברים כן אם רשאים לעשות כן (בד"ה ומנהג שנתפשט):

אם מפני מה שרוצים להחמיר יבא הדבר למחלוקת אין רשאים להחמיר (שם ובד"ה ואין ספק):

ואף במנהג שהוא שלא כדין כשרוצים לבטלו או לתקנו צריך שלא יבא הדבר לידי שום מחלוקת (בד"ה ולא זו בלבד):

מצינו מנהגים רבים שנשתנו למעליותא כדורות האחרונים ממה שהיו נוהגים בדורות הראשונים (בד"ה והרב הפרד"ס):

כל שלא יבא משינוי המנהג ומביטולה שום מחלוקת אין לחוש משום אל תטוש תורת אמך (בד"ה ואין ספק ומשם והלאה ובד"ה ובלאו הכי):

כמה מנהגים שינו הפוסקים מפני שלא נראו נכונים בעיניהם (בד"ה ובספר סמיכה):

אם מותר לשנות בנוסחאות שבהתפלות (בד"ה, וכתב הגאון שיבת ומשם והלאה ובד"ה ובקונטרס ומשם והלאה):

מנהג הוא אותיות גהנם (בד"ה מה ששגור בפי העולם):

שלא למהר לבטל שום מנהג אף שלא יהיה מנהג יפה ואף אם הוא מנהג רק במקום אחר וכו' (בד"ה ואין לבטל בנקל ומשם והלאה):

אף אם נראה למורה שהמנהג הוא בטעות לא ימהר לבטלו עד שיתייעץ עם רבני דורו (בד"ה גם באסיפת דינים ומשם והלאה):

אם גדולי ישראל צווחו על המנהג אם המנהג גם כן נתייסד על פי גדולי ישראל אין לבטלו (בד"ה ואף במנהג):

אם נראה שהוא מנהג שטות ויש לפקפק בו מצד הדין אם אפשר לבטלו (בד"ה ואפילו מנהג ומשם והלאה):

אם המנהג לא נזכר בפוסקים לומר שנתייסד מגדולי ישראל ואנו רואים שנמשך ממנו תקלות (הוללות וסכלות) וחילול השם ח"ו יכולים לבטלו (בד"ה ומכל מקום):

ואף אם המנהג נתייסד על פי בית דין אם ראו בית דין שלאחריהם שיוצאות מזה איזה תקלות (מה שלא ראו הבית דין הקודם) יכולים לבטלו (בד"ה ובמאי דקימא לן ומשם והלאה):

מנהג שהוקבע על פי סברת הפוסקים ושוב נדפסו ספרי הראשונים ועינינו הרואות שחולקים על סברת הפוסקים אם יש לבטל המנהג (בד"ה אם נהגו באיזה דבר):

כשיש ספק בהמנהג מוקמינן ליה אדיניה במידי דאוריתא לחומרא ובמידי דרבנן לקולא (כלל רט"ז):

אם כותבים הפוסקים מעשים בכל יום או סוגיין דעלמא או עמא דבר הכי והכי אי חשיב זה מנהג פשוט (שם בד"ה ובדבר):

כשאין ידוע המנהג אם אפשר ללמוד ממקומות אחרים (שם בד"ה וכשאין ידוע):

במידי דתלי במנהגא אי מודו כולי עלמא דחיישינן למיעוטא (שם בד"ה וכתב הריטב"א):

כשאין ידוע איך נוהגים סוחרים ישראלים אם אפשר ללמוד ממה שנוהגים העכו"ם (כלל רי"ז):

מנהג אי מהני לעשות קנין מה שאינו קנין מן הדין (שם בד"ה וגבי):

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה