שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל רכ
מצטער פטור מן הסוכה. צדד מוהר"ש הובאו דבריו בבתי כנסיות בקונטרס בית אלוא סימן ר"ב דף קכ"ו אם הדין כן בכל המצות דמצטער פטור או דוקא בסוכה משום דכעין תדורו בעינן ויותר נוטה דעתו דכן הוא הדין גם בשאר המצות עי"ש שלא זכר דברי התוספות בסוכה דף כ"ו ד"ה הולכי דרכים שכתבו מפורש דטעמא דמצטער פטור מסוכה משום דאין אדם דר במקום שמצטער וכן כתב מרן הבית יוסף בסימן תר"מ (בד"ה כתב המרדכי) בשה הרב המרדכי עי"ש ואם כן מוכח דרק בסוכה דכתיב תשבו ובעינן כעין תדורו הוא דמצטער פטור וכן ראיתי להרב בתי כנסיות בקונטרס בית מועד סימן תצ"ג שכתב דהרב ראש יוסף הקשה על מה שכתב הרשב"א דמי שאינו שותה יין מפני שמזיקו חייב לדחוק עצמו לשתות ארבע כוסות מהא דקימא לן דמצטער פטור מן הסוכה ולזה תירץ הרב דרק בסוכה הוא דאמרינן מצטער פטור משום דבעינן כעין תדורו עי"ש וכדבריו כתב מרן חיד"א בברכי יוסף סימן תע"ב אות יו"ד על דברי הראש יוסף הנ"ל עי"ש שהוכיח כן מדברי התוספות דסוכה הנ"ל ומדברי הרמב"ם ברביעי מהלכות תפלין דין י"ג וכתב שכן נראה לו עיקר ואף במצות דרבנן כתב שם שהדין כן דכל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון ומצטער בתפלין דפטור הוא משום שאסור להסיח דעתו מהם וביאר שם שאין לחלק בין כשהצער הוא מבחוץ לכשהצער הוא מחמת המצוה דאף מצטער מצד המצוה חייב והוכיח כן מלשון רבינו מנוח על דברי הרמב"ם בהלכות תפלין הנ"ל וסיים ובשגם יש לדחות כן נראה לי עיקר והיה תמיה לי שהחליט כן בפשיטות ולא זכר דברי הרדב"ז בחדשות סימן תרפ"ז שהביא בבתי כנסיות שם דמתבאר שסובר דמסוכה ילפינן לבעלמא דמצטער פטור והרב מוהריק"ש בסימן תצ"ג הביא דברי הרדב"ז הנ"ל (שהיה נוהג להסתפר בכל חדש ניסן משום דל"ג יום בגידול שער הוי מצטער ולא עדי האי מנהגא ממצות עשה של סוכה דמצטער פטור עיי"שש) וכתב דהרב בית דוד דחה לזה דדוקא בדבר שהוא בשב ואל תעשה הוא דאמרינן דמצטער פטור ולא בקום עשה מוכח שסובר דלאו דוקא בסוכה הוא דפטור משום דבעינן כעין תדורו אלא הוא הדין בכל המצות:
שוב ראיתי בשיורי ברכה סימן תצ"ג אות ב' (ד"ה ואחר זמן) שכבר הביא שם דברי הרדב"ז ובית דוד והנ"ל וכתב דדוקא בענין תספורת בימי העומר שהוא רק מנהג בעלמא הוא דכתב לסמוך אטעם דמצטער דודאי לא נעלם מרבינו הרדב"ז דדין דמצטער פטור אינו אלא בסוכה וכו' ולענין מצטער בתפלין עיין בארח חיים סי' ל"ח להרב מאמר מרדכי שם סעיף קטן וא"ו ולהרב חינא וחסדא חלק א' דף קל"ג עמוד ד' וממה שכתבו בתשובות הגאונים שבסוף ספר נהרות דמשק סימן רכ"ו וששאלתם מי שמצטער ואינו יכול להשלים שלש סעודות כשהוא אוכל כך הוא כל מי שאינו יכול לאכול כביצה ומצטער ממנה פטור שלא תקנו חכמים שלש סעודות אלא לעונג שבת בלבד וכיון שמצטער אין לו עונג ופטור (מה שכתב שם הרב האיי מספקא לי אי קאי אתשובה זו או אדלקמיה עי"ש) משמע קצת דדין פיטור המצטער שאמרו בש"ס הוא דוקא בסוכה אלא דבשלש סעודות כיון שלא נתקנו אלא משום עונג שבת פטור המצטער (ומדבריהם יש לפקפק קצת על מה שחילק הרב בית דוד דדוקא בשב ואל תעשה וכו' דאי הכי למה ליה למימר משום דמצטער אין לו עונג ויש ליישב) גם בתשובת הרשב"א חלק ה' סימן ג' כתב כמו שכתב בתשובה הנ"ל שמצטער פטור שלא תקנו אלא לענג השבת וכיון שמצטער אין לו עונג ופטור ובהגהות רחמים לחיים שם כתב שהתשובה שבנהרות דמשק הנ"ל היא לרבינו נחשון ושכן דעת הרמב"ם בפרק ל' מהלכות שבת דין ט' וכתב הרב המגיד ופשוט הוא שלא אמרו אלא לעונג שבת ולזה יהיה צער ובענין זה ציין הרב זכר דבר דף ד' אות ו' לעיין בכסא אליהו סימן תע"ב וטוב עין דף ב"ן ואינם אצלי ויש לעיין בשו"ת שער שלמה סימן ס"ז דף מ"ט סוף ע"ב:
והרב טהרת המים בקונטרס שיורי טהרה במערכה זו אות ז"ן כתב מצטער דקימא לן דפטור מן הסוכה זה דוקא במצות סוכה דכתיב ביה תשבו כעין תדורו אבל שאר מצות של תורה לא נפטרו משום צער כן משמע בכל הפוסקים בסימן תר"מ סעיף ד' ויש לעמוד באיסורין דרבנן אם הותרו למצטער כמו בגונח דמותר לינק בשבת דבמקום צער לא גזרו כדאיתא בסימן שכ"ח סעיף ל"ג ומוהרשד"ם התיר אבלות י"ב חדש וכו' והאריך קצת בזה ונראה מדקדוק לשונו דלגבי מצות עשה דרבנן פשיטא ליה דמצטער פטור דדוקא במצות עשה דאוריתא הוא דמחלקינן בין סוכה לשאר מצות וכנראה לא ראה דברי מרן חיד"א שבברכי יוסף הנ"ל דכל דתקון רבנן כעין דאוריתא וצריך להתיישב בכל מה שרשם שם (בשיורי טהרה) ולא פניתי כעת לעיין שם והשגתי ספר כסא אליהו וראיתי בסימן תב"ע אות ג' שהביא דברי מרן חיד"א בברכי יוסף שיש לחלק דדוקא בסוכה ולא בשאר מצות אפילו דרבנן דכל דתקון וכו' ושקיל וטרי קצת בסברת הרדב"ז ובסוף דבריו כתב שמדברי הריטב"א בחידושיו בפרק הישן גבי חולין ומשמשיהם מתבאר כדברי הרב ברכי יוסף: