אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל קסד

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל קסד

כלל קסג

מחלוקת במציאות לומר דפליגי אם היה כן או לא אי אפשר רבינו התוספת יום טוב בריש פרק הבונה (בד"ה רבן שמעון) וכן כתב בפרק המצניע משנה ד' (בד"ה רבי יאודה אומר) וכיוצא לזה כתב בשלישי דמסכת פאה משנה ב' (ד"ה המנמר) דאי אפשר לומר דפליגי במציאות גם הרב תוספות חדשים בפרק קמא דנדה משנה ד' הצריך עיון במה שנראה דר' מאיר וחכמים פליגי במציאות עיין שם ובשו"ת בנין ציון החדשות סי' ל"ד לא הסכים למה שפירש הרב השואל פלוגתא דר' ישמעאל ורבנן משום דלפי פירושו יהיה מחלוקת במציאות ובחידושי הרשב"א לחולין בפרק גיד הנשה גבי פלוגתא דאם יש בגידין בנותן טעם הוקשה לו היכי פליגי במילתא דאפשר לברר וכלומר דלא שייך פלוגתא במציאות ופירש דלכולי עלמא לית בהו טעם הנרגש שאפשר לברר על ידי טעימה ומאן דסבירא ליה דיש בו בנותן טעם היינו טעם קלוש ומאן דסבירא ליה אין בגידין בנותן טעם אפילו טעם קלוש ליכא וכעץ בעלמא הוא וכלומר דדבר זה אי אפשר לברר ופליגי בסברא בעלמא מר מסתברא ליה הכי ומר מסתברא ליה הכי וכיוצא לזה ראיתי בחידושי הר"ן בריש פרק אלו טריפות (הובאו דבריו בקונטרס דבק שלמה והוא הגהות על חידושי הר"ן לעבודה זרה שנדפסו חדש ממש עיין שם בדף א' ע"ב) גבי פלוגתא דטרפה חיה או אינה חיה שהקשה איך נחלקו חכמי ישראל בדבר שאפשר לעמוד עליו שישהו את הטריפה י"ב חדש לראות אם חיה או לא ותירץ שכבר שיהו מהן ולא היו מתקימות ואפילו הכי מי שהיה אומר טריפה חיה מדרך קבלתו או מדרך חכמתו לא היה חוזר בו שהיה יכול לומר במקרה מתה ולא שהחולי גרם לה:

ומרן המשנה למלך בשני מהלכות אישות הלכה ט"ז (בד"ה הכלל העולה) תמה איך נחלקו שני גדולי עולם רש"י והרמב"ם יון הקצה אל הקצה במציאות וכו' ועיין להגאון חתם סופר בחלק א"ח סי' קנ"ד (ד"ה והמל"מ) שכתב לישב דלא פליגי במציאות ומרן חיד"א במחזיק ברכה ריש סי' תקפ"ו הביא מה שתמה הגאון מוהרמב"ח ביום תרועה בפרק ראוהו בית דין גבי ופיו מצופה זהב דמוקי לה בגמרא דבשל מקדש קאמר אמאי השמיט הרמב"ם דבר זה וניחא ליה דהרמב"ם סובר דהא דפיו מצופה זהב אתי כר' יוסי דמכשיר בקרן פרה וליכא משום קטיגור נעשה סניגור כיון דהוא מבחוץ והלכה כרבנן דכיון דלזכרון קאתי כלפנים דמי וכתב על דבריו דקשה לומר שיהיה מחלוקת במציאות איך היה במקדש ויתכן דהגאון מוהרמב"ח לא חשיב לכי האי גוונא מחלוקת במציאות דסובר דמחלוקת במציאות דדחיקא לן היינו דוקא בדבר שיש בידינו לעמוד ולברר אם כדברי מר או כדברי החולק דבכי האי ודאי קשה היכי פליגי במידי דאפשר לברר כההיא דאמרינן בירושלמי בשלישי דתרומות הלכה א' תני בשם ר' יוסי אין לך מר בקישות אלא תוכו וכו' ר' בנימין בר לוי בעי דבר שאפשר לך לעמוד עליו חכמים חלוקים עליו וכו' בתמיה וכי אין אנו יכולין לנסות אם החיצון מר הוא או לא והאיך שייך לומר שחלוקים הם בדבר זה (כן פירש הגאון פני משה שם) אבל במה שהיה בזמן הקודם ואין בידינו לברר הדבר יתכן שיהיו חלוקים וכל אחד יאמר כפי מה שקבל מרבותיו ומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר ובשיורי ברכה א"ח סי' תצ"ג סוף אות ב' תמה על מה שמרן הבית יוסף כתב שלא נהגו רוב העולם להסתפר בראש חדש איר ואילו הרדב"ז דפוס ויניצייא סי' תרפ"ז כתב דרוב העולם נוהגים להסתפר והוא מחלוקת במציאות והגאון כתב סופר בא"ח סי' קכ"ב אות ב' גבי פלוגתא דתנאי ר' מאיר ור' יוסי בבריתא שהובאה בפסחים דף מ"א ומסקנת הש"ס בפרק כיצד מברכין דף ל"ח ע"ב דטעמא דר' יוסי משום דבעי טעם מצה וליכא וכתב שם הרשב"א בחידושיו דודאי ר' מאיר נמי סובר דבעי טעם מצה אלא דר' מאיר סובר דאין בישול מבטל טעם ור"י סובר דמבטל טעם אבל במרור כולהו מודו דמבטל הבישול את טעם המרור הביא על זה שהפני יהושע בברכות רחוקים בעיניו דברי הרשב"א והנכון אתו דדחוק ורחוק שיפלגו במציאות שאפשר לברר ולעמוד עליו ומר ניהו (הכתב סופר) כתב להמתיק דבריו על דרך שכתב הרשב"א בההיא דגידין אם יש בהם טעם הנז"ל דגם ר' מאיר סבירא ליה דבישול מבטל הטעם אלא דאינו מבטל טעם מצה לגמרי רק שאינו נרגש לכל וקשה לעמוד על טעמו ור"י סבירא ליה דמבטל טעם מצה לגמרי ואין בו טעם מצה כלל ודבר זה אי אפשר ולכל הפחות בקושי לעמוד עליו ועוד כתב סברא דנפשיה דפליגי אם טעם קלוש גם שנרגש מיקרי טעם או לא וכי האי גוונא מצינו לענין נותן טעם בר נותן טעם דנרגש ופליגי אי טעם קלוש כזה בעצמיותו טעם האוסר הוא או לא ועיין ריטב"א שם וכן צריך לומר בפלוגתא דריחא מילתא דנרגש לכולי עלמא ופליגי אי דבר קלוש כזה אסור או לא ומובן ביותר לפי המתקתינו דברי הרשב"א או מה שכתבנו לעצמינו בפלוגתא דר' מאיר ור' יוסי וכו' אלו תורף דב"ק ומתבאר מן האמור דדוקא בדבר שיש בידינו לברר הוא דאמרינן דלא יתכן דפליגי במציאות ובההיא דפיו מצופה זהב יש לומר דהרב מוהרמב"ח סבירא ליה דאי אפשר לברר אם היה במקדש או לא ופליגי ר' יוסי ורבנן לפי טעמייהו ועיין בהרמב"ם בחמישי מהלכות חמץ הלכה י"ג שנחלקו הרמב"ם והראב"ד בפירוש בצק החרש דלהרמב"ם אם משמיע קול כשמכין עליו כבר החמיץ וכו' והראב"ד כתב בהיפך שכשהעיסה מצה קולה צלול כשאדם מכה עליה וכו' עיין שם ואין זה מחלוקת במציאות שאי אפשר לברר דבר זה רק פליגי בסברא ועיין בתוספת יום טוב בפרק אלו עוברין משנה ב' שהביא פלוגתיהו בשתיקה ומובן שסובר שאין זו מחלוקת במציאות ומה שכתבתי במערכת האל"ף כלל ע"ז דקשה לומר דפליגי באם אשה מתעברת מביאה ראשונה או לא דהוי מחלוקת במציאות נראה דאין זה מן הקושי דהא ודאי בקושי גדול הוא דאפשר לעמוד על ברור הדבר כמובן ויתכן שגם לברר מנהג רוב העולם הוא קשה המציאות ולכן בההיא דתספורת בראש חדש איר לא חשיב מחלוקת במציאות דלמר שמיע ליה דבמקומות רבים ממושבות בני ישראל נוהגים כן וחשיב לה רוב העולם ולמר בהיפך ועין בשדי חמד במערכת הבי"ת כלל י"ב (בד"ה גם מה שכתב המשנה למלך) ועיין במה שכתבתי במערכת הכ"ף כלל קכ"ט (בד"ה אלא דבעיקר) ושם לפי הנראה אינו קשה כל כך לברר ולכן שייך לומר שם דהוי מחלוקת במציאות ובההיא דריש פרק הבונה גם כן חשיב אפשר לברר מה שהיו עושים במשכן ממה שאנו רואים שעושים עתה האומנים כמו שכתב בתוספת יום טוב ולכן לא ניחא למימר דבהא פליגי והשגתי עתה (תרס"ד ספר יד אליהו החדש להגאון אבד"ק קאליש) נראיתי בחלק הכללים ד' יו"ד אות ה' שכתב מחלוקת במציאות עיין תוספות בתרא ד' קמ"ג ד"ה אין לך מר דאמר שם בירושלמי דפליגי שם במציאות בעיקר הבדיקה אי הוי מר או לא וכי האי גוונא איתא בירושלמי פסחים גבי פלוגתא דר' יוחנן בן נורי ורבנן באורז אי בא לידי חימוץ גמור או לידי סרחון דבעיקר בדיקתא פליגי עכ"ל ובהורמנותיה דמר אומר אני דמאי דמשמע ליה דהתם במציאות פליגי במחילת כבודו אין הדבר כן שהרי על מאי דבעי דבי רב מן בר לוי איך אפשר שיחלקו חכמים בדבר שאפשר לעמוד עליו כמו שהבאתי למעלה (בד"ה ומרן המשנה) שסיים אלא על עיקר בדיקתה חלוקים ופירש הרב פני משה דלתנא קמא אחר שעבר יום צריך לבדוק אם נתקלקלו וכשבודק הפנימי והוא מר אין לו לתרום אף מן החיצון ור' יוסי פליג דכל שלא בדק החיצון אנו אומרים דרק הפנימי הוא מר וכו' אלו תורף דב"ק עיין שם שמתבאר דאין זו מחלוקת במציאות אלא בדין ומה שרמז לדברי הירושלמי בפסחים וכו' הוא בפרק כל שעה הלכה ד' ומשם נראה ודאי דפליגי במציאות שאחר שעמדו על המבחן באורז אם מחמיץ או לא מר אמר דמחמיץ ומר אמר דאינו מחמיץ ונמצא דלא נפלאת היא למימר הכי וצריך עיון:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה