שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קסג
מחילה לא מהניא אלא על תביעת חוב ולא על פקדון שהוא בעין כמו שכתב רבינו מוהר"י קולון שרש צ"ד גם בסמ"ע סי' רי"א (טעות יש וצריך להיות סי' רמ"א) סק"ו כתב כן ושניהם למדו מדקדוק לשון הטור בסי' קמ"א (רמ"א) והעלימו עיניהם שהטור עצמו ביאר דין זה בשם הרא"ש בסי' ע"ג ומובא בש"ע שם סי"ט ואף דהמשנה למלך בשלישי דזכיה דין ה' מצא ברמב"ם בשתי מקומות שנראה מדבריו שגם בפקדון שייך לשון מחילה כבר הוכרע להלכה בש"ע וכמה מחברים שדעת הרא"ש ומוהרי"ק דבפקדון או במכר (ר"ל שרוצים לבטל המקח) לא מהני מחילה ויעויין בחידושי הריטב"א לקידושין ד' ט"ז וכן פסק הרמב"ם בפשיטות בתשובותיו בכמה מקומות שציין בשפתי כהן סי' רמ"א בשו"ת מוהר"ם אלשיך סי' פ' וכן נשמע מדברי תרומת הדשן סי' שי"א אלו דברי הגאון עטרת חכמים בחלק יו"ד סי' כ"ד. והנה מה שפקפק על הסמ"ע שלא הזכיר תשובת הרא"ש אינו פקפוק לפי שהסמ"ע כבר הזכיר דברי הרמ"א בהגהה שדבריו הם על פי דברי הרא"ש ומוהריק"ו כמצויין שם ומסתמא בדרכי משה הביא דברי הרא"ש עצמן (אלא שבדרכי משה שלפני המחובר עם הטור לא דבר מזה אך ממה שכתב בפרישה סק"ד נראה דבדרכי משה עסיק בזה) ומה שכתב בשם הרב שפתי כהן בשם הרמב"ם בתשובה וכו' לא ידעתי איזה טעות יש בדבריו עיין בדברי השפתי כהן סי רמ"א סק"ג וסק"ה וק"ל ומה שהביא מהמשנה למלך לפי הנראה לא ראה דברי הלחם משנה שם ועיין להרב מוהרשד"ם בחושן משפט סי' שצ"ו שישב מה שנראין דברי הרמב"ן סותרין ממה שכתב בהלכות מכירה שהביא הרב משנה למלך ודברי רבינו מוהריק"ו הביא בהרחבה רבינו מוהרשד"ם בח"מ סי' רע"ח ומתבאר שרק מדקדוק לשון הרמב"ם כתב כן והרב מוהרשד"ם הביא על זה דברי הרא"ש הנ"ל ומה שהקשה הרב בית חדש בסימן ע"ג סעיף ל"א מעובדא דרב ענן בבבא בתרא ד' מ"א דאמרינן והא קא מחיל ליה וכו' עיין שם מה שתירץ כתב הרב ימי שלמה ד' קל"ג ע"ב דמוהריק"ו גופיה בשרש צ"ד מותיב ומפרק הכי ואין בידי ספר מוהריק"ו ועיין שם מה שכתב עוד בזה והרב בית יאודה באבן העזר סי' כ"ח הביא דבריו הרב רב דגן בנימוקיו לחושן משפט סי' רמ"א כתב דכי היכי דבפקדון לא מהני לשון מחילה הכי נמי בחוב לא מהני לשון מתנה אלמא דגם הוא נקיט דבפקדון לא מהני לשון מחילה וכולם לא זכרו תשובת הרב מוהרשד"ם בסי' שכ"ח שכתב דאין דברי הרב מוהריק"ו מוכרחים וכו' עיי"ש צינה הרב כנסת הגדולה בסי' ע"ג הגהות הטור אות ט"ל ומה שציין תשובת מוהרשד"ם סי' רל"ח טעות הוא וצריך להיות סי' רל"ה ועיין במה שצינו בזה הרבנים זכר דבר ד' ס"ג אות ט"ז ואהל יעקב ד' ע"ב אות ח"י זכרנו לחיים חלק א' דף פ' אות ח' ומדברי הרבנים לחם רב וראש יוסף ודבר משה ופ"מ שהביא הרב יפה ענף בדף ז"ך ע"א אות י"ג מתבאר דנקטי דלא מהני מחילה למטלטלין שהם בעין ונחלקו אם מועיל כשאומר בלשון לעז ליו טי לה אינפריזנטו עיי"ש ומקרוב נדפס ספר יקר חבלים בנעימים לידידי הגאון אבד"ק מאקאווי יצ"ו וראיתי שם בסוגיא ל"ג שהאריך בדין זה בחריפות ובקיאות גדולה ולא פניתי לעיין במילי דמר לך נא ראה נפלאות תורתו:
ואי מהני מחילה לבטל המקח עיין הרמ"א בחשן משפט סי' קפ"ט ובשו"ת עטרת חכמים הנ"ל הבאתי דבריו בחלק אסיפת דינים במערכת בכור בהמה סי' ג' אות י"ג ועיין בספר זכרנו לחיים ח"א במערכת המ"ם (מחילה) בכמה פרטים בדיני מחילה:
ומחילה על ידי שליח מהני דשלוחו של אדם כמותו כן כתב מרן המשנה למלך בפרק ט"ז מהלכות מלוה וכתב בספר הזכרון להרב המחבר ספר ערך השלחן שכן מבואר בדברי הרב מוהר"א ששון בסי' קמ"ה הביא דבריו הרב כנסת הגדולה בסי' ט"ל אות ו' ועיין בספר זכרנו לחיים ח"ב דף ק"י ע"ב אות ב' ועיין עוד שם לענין מחילה על ידי כעס ולענין מחילה בתוך זמן הפירעון אי מהני וכן אם נשאר השטר מחילה ביד המוחל. וכן במוחל החוב אי סגי במה שיקרע השטר חוב או צריך שיכתוב לו שטר מחילה עיין שם:
ובמידי דאיכא צערא דגופא אי מהניא מחילה משנה למלך בחמישי מהלכות אישות דין יו"ד בקונטרס הערות סימן ל"ז דף ב' ע"ב (ד"ה וכעין) הובא בשד"ח מערכת נו"ן אות ד"ן:
ובעיקר דין מחילה בדבר של צער כגון על מנת שאין לך עונה אי מהני האריך ידידי הגאון אבד"ק מאקאווי יצ"ו בספרו היקר חבלים בנעימים בסוגיא ל"ג כלל ב' בדברים חריפים ונכונים ומו"ל סו"ף הביא לנו מה שחידש הגאון שואל ומשיב במהדורא רביעאה ח"ג סי' ק"ח דמה שכתב רש"י דלא מהני מחילה בעונה דהיא צער הגוף היינו דוקא שם שהבעל התנה עמה כן והיא נתרצית ומחלה וכן בכל מקום שחברו מבקש ממנו שימחול לו והוא נתרצה אז אמרינן דלא מחל בלב שלם רק להפצרת חברו אבל אם המוחל בעצמו היה המתחיל בדבר המחילה אף שהוא בצער הגוף פשיטא דמחל בלב שלם דמי ביקש מידו שימחול לו אם לא כי ברצון נפשו אמר כן ובזה מיישב הקושיא מבבא קמא (צ"ג ע"א) הכני פצעני פטור אף דצער הגוף הוא מכל מקום כיון דהנחבל התחיל מהני מחילה וכן בכתובות (ס"א ע"ב) ברשות כמה דבעי יש לומר דמיירי שהאשה היתה המתחלת ליתן רשות ומשום הכי מהני מחילה אפילו בצערא עכ"ד והנה סברתו טובה מאד וכיוצא בו כתב לחם משנה ריש פרק ט"ו מאישות דמשום הכי בעל מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה בטל תנאי עונה דאמרינן דלא מחלה אלא מפני שרצתה להתקדש לו ולא הוי מחילה אבל אחר הנישואין כיון שהרשתה את בעלה הא מחלה בלב שלם ובחלוק זה מיושב מתניתין בבא מציעא דף צ"ג ע"א קוצץ אדם על ידי עצמו ומהני מחילה בעניני מאכל דיש לומר דמיירי שהפועל התחיל להתנות את התנאי וכן משמע לשון קוצץ ומצאתי ראיה לחילוקו בירושלמי פרק שני דמעשרות הלכה א' דהא דפליגי אי חזקה שליח עושה שליחותו היינו רק אם המשלח ביקש את השליח שיעשה כן אבל אם השליח היה המתחיל בדבר להבטיח לעשות את דבר השליחות לכולי עלמא אמרינן שליח עושה שליחותו והכי נמי דכוותא ע"כ דברי הרב יצ"ו:
ולענין אם מחילת השבועה מהניא להממון או לא כתב שם (חבלים בנעימים) שבשו"ת מוהר"י הכהן חשן משפט סי' ט' כתב בשם התוספות בבבא קמא דף ק"ח דבמחילת השבועה לא נמחל הממון ויכול לתפוס אחר כך וכתב שבמחילת כבודו טעה בפירוש דברי התוספות דאינהו מיירו במחילה בטעות שאם נתגלה אחר כך שהיתה בטעות המחילה בטלה וכן כתב הש"ך בח"מ סי' כ"ה ס"ק מ"ח אבל בלי טעות מחילת השבועה היא מחילת התביעה ונשא ונתן קצת בדברי הראב"ן שנדפסה בשו"ת מהר"ם מרוטבורק דפוס ברלין דף רג"ל עיין שם: