שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קנז
מוקצה חמיר כשל תורה כך כתבו התוספות ישנים בביצה דף ג' ע"ב והביא דבריהם הגאון מוהרש"א שם ובתשובה אחת תפסתי כשיטת התוספות ישנים הנ"ל ופלפלתי על פי הנחה זו כדברי איזה רבני האחרונים ובשנת תרכ"ח שלחתי אותה תשובה לאיזמיר להרה"ג מוהר"ח פונטרימולי (מחבר ספר פתח הדביר) וכתשובתו אלי כתב לי בענין זה וזה לשונו. ותו הא דנקיט כת"ר יצ"ו דברי התוספות ישנים ליתד התקועה דמוקצה חמיר כשל תורה כאילו הכל מודים בה אין הדבר כן שהרי התוספות בביצה ד' ד' ד"ה ותנן נראה דסברי איפכא שכתבו ואם תאמר גבי עיגול דהוי תרומה דרבנן יוסיף עליו ויבטל ויש לומר דהא דבדרבנן מבטלין היינו בדבר שעיקרו מדרבנן כגון מוקצה אבל דבר שעיקרו מדאוריתא כתרומה דאיכא שום דבר דאוריתא כדגן תירוש ויצהר אף שאר פירות שאינן אלא מדרבנן אין מבטלין הרי דעת התוספות דמוקצה חשיב דרבנן גמור ואפי' לדבר שעיקרו דאוריתא לא חשבי ליה והגאון פני יהושע בחידושיו לביצה על דף ג' אייתי סברת התוספות ישנים ומלבד שהקשה עליהם מגופא דשמעתתא ועוד תמיהות אחרות הקשה דהתוספות הנז' כתבו להדיא דמוקצה קיל טפי משאר מידי דרבנן שעיקרן מן התורה. ובחידושי רבינו עקיבא איגר דף כ"ו ע"ד (מהספר) תמה גם הוא על התוספות ישנים הנ"ל וכן רבינו יהונתן בספר בינה לעתים על הלכות יום טוב בפרק ב' ד' י"ח ע"ב הקשה כקושית הפני יאושע מדברי התוספות אלא שהגאון הנז' העלה מן הישוב דלא פליגי וזה לשונו דודאי לרבי יאודה דאית ליה מוקצה חמיר כשל תורה דיש סמך מקרא והכינו את אשר יביאו אבל לרב נחמן דסובר דבמוקצה קימא לן בשבת כר' שמעון וביום טוב דקיל כר' יאודה אם כן ודאי דלדידן מוקצה הוא רק חומרא בעלמא דאי דינא הוא אף בשבת היה אסור וכיון דשרינן בשבת ואסרינן ביום טוב ליכא למימר דהוי כשל תורה רק חומרא בעלמא ולכך לעיל בבריתא דבלאו הכי צריך לומר לרב נחמן ר' יאודה היא דהא קתני אחד נולדה בשבת ואחד נולדה ביום טוב ואי לית ליה מוקצה אמאי ביום טוב אסור ועל כרחין צריך לומר דהך בריתא אתיא כר' יאודה דאוסר מוקצה בכל זמן דלדידיה חמיר כשל תורה וספיקו אסור אמנם לרב מתנה בעצים שנשרו לדידן דלא קימא לן בשבת כר' יאודה אם כן ביום טוב היא חומרא בעלמא וליכא למימר דיהא ספיקו חמור כשל תורה וגם התוספות שפיר כתבו דמוקצה לית ליה עיקר מן התורה דלדידן דלית לן מוקצה בשבת הוא רק חומרא בעלמא עיין שם. וראיתי להגאון תשובה מאהבה בחלק שני ד' כ' ע"ג שכתב לנדונו ואשכחנא מרגניתא דלית בה טימי בבינה לעתים שהקשה על מהרש"א בשם תוספות ישנים וכו' ותמך יתדותיו על דבריו והסכים עמו וכתב שלדעת הרי"ף והרמב"ם בראשון מהלכות יו"ט דין ט' שכתבו ויש ביום טוב מה שאין בשבת שיום טוב קיל בשבת אסרו בו המוקצה שמא יבא לטלטל בו אם כן אין איסור מוקצה חמיר ואדרבה איסור תחומין חמיר מניה עיין שם נמצא מדבריהם דכי כתבו התוספות ישנים דמוקצה חמיר כשל תורה לא כתבו אלא לההיא בריתא דאתיא כר' יאודה אמנם לדידן דפסקינן כר' שמעון איסור מוקצה לא חמיר כשל תורה ומינה גם במוקצה מחמת איסור דלא קימא לן כר' שמעון כדאמרינן בפרק מי שהחשיך ד' קנ"ו בכוליה שבת קימא לן כר' שמעון בר ממוקצה מחמת איסור והינו כגון נר שהדליקו בו באותו שבת וכדכתבו התוספות שם וכן כתבו הרי"ף והרא"ש בפרק כירה במתניתין דכל הנרות מטלטלין והיא דעת הרמב"ם בדין השפופרת וטעם האיסור משום מוקצה והיינו מוקצה מחמת איסור דלא קי"ל בהא כר' שמעון וכמו שכתב כל זה מרן בבית יוסף סי' עט"ר מכל מקום אין שייך הכא לומר החמירו בו כשל תורה כיון דלא נאמר זה אלא לדעת ר' יאודה דאוסר בכל מוקצה משום דחשיב כשל תורה מקרא דוהכינו ואילו הוה חשבינן ליה כשל תורה הוה לן למיסר כל מין מוקצה ומדקימא לן כר' שמעון שמעינן דלא חשבינן ליה כשל תורה ומוקצה מחמת איסור דפסקינן כר' יאודה היינו משום דהמה ראו להחמיר בזה דוקא ולעולם דלא חשיב כשל תורה כיון דבשאר מוקצה מקילינן וכדברי רבינו יהונתן הנ"ל ומאי דמחמרינן ביום טוב כר' יאודה אינו אלא חומרא בעלמא דאי הוה כשל תורה הוה אסרינן אף בשבת כנז"ל דכוותה יש לומר בשבת גופיה דאי הוה סבירא לן דהוי כשל תורה הוה לן למיסר כל מיני מוקצה כר' יאודה אלא ודאי דנקטינן דלא הוי כשל תורה ומאי דאסרינן במוקצה מחמת איסור אינו אלא חומרא בעלמא וכל שכן למה שכתב מרן בבית יוסף סי' ש"י דבמוקצה מחמת איסור מודה ר' שמעון דאסור וכו' אמרינן דבכוליה שבת קימא לן כר' שמעון היינו גם במוקצה מחמת איסור דאית ליה לר' שמעון דאסור חוץ מנר שהדליקו בו וכו' עיין שם ואם כן הך דינא דשפופרת דהוי מחמת איסור בנר שהוא דולק אפי' ר' שמעון מודה דאסור והשתא לא שייך לומר דחמיר כשל תורה דהא ודאי ר' שמעון לית ליה דרשה דוהכינו מדשרי שאר מוקצה והגאון פני יאושע בסוגיא דשבת דף מ"ו צידד לומר דר' שמעון אית ליה האי דרשה דוהכינו אבל במסקנתו כתב דלית ליה הך דרשה אפילו בדאוריתא אם כן הדרן למילתין דכיון דר' שמעון לית ליה הך דרשא כלל ואנן פסקינן כר' שמעון לא חמיר לן מוקצה כשל תורה וגם במוקצה מחמת איסור דאסרינן אינו אלא חומרא בעלמא ולא מחמת הך דרשה וכדאמרן עכ"ד הרב פתח הדביר במכתבו אלי כנז"ל ונדפסו בספרו הבהיר בחלק שלישי סי' ער"ה עיין שם אחר זמן רב השגתי ספר יקר שאלות ותשובות מוהר"ן יפה וראיתי בסימן י"ג שכתב להכריח דמה שכתבו התוספות ישנים דמוקצה חמיר כשל תורה לא אמרו כן אלא אליבא דרב נחמן אבל לשאר אמוראי אין איסור מוקצה אלא כשאר איסורין דרבנן עיין שם טעמו ונימוקו עמו ועיין עוד שם בסי' י"ז ובדיני מוקצה עיניך תחזינה בקונטרס שמחה ויום טוב אשר בסוף ספר בית אהרן החדש (על הלכות חליצה) להרה"ג מוהרש"א אבד"ק קרטשין יצ"ו חידושים רבים בכמה פרטים:
ונסתפק הגאון פרי מגדים בספרו ראש יוסף בחידושיו למגילה דף ז' למאי דקימא לן דמוקצה שרי בשבת ואסור ביום טוב משום דקיל משבת ואתי לזלזולי איך הדין ביום הכפורים אם דינו כשבת או דינו כיום טוב דכיון דלית ביה סקילה אפשר דקיל להו לאינשי ומאי דתנן אין בין שבת ליום הכיפורים אפשר לקולא קאמר שיום הכיפורים אין קיל משבת אלא שאין בו סקילה אבל יש דברים שיום הכיפורים חמור משבת לענין מוקצה אלו תורף דב"ק ועיין במה שהבאתי במערכת יום הכיפורים (שנדפסו בשדי חמד חלק י"ב) בסימן ב' אות י"ג: