שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קלה
מצות עשה שהזמן גרמא דנשים פטורות אם הוא דוקא במצות עשה דאוריתא מרן חיד"א בברכי יוסף אורח חיים סי' רצ"א אות ח' ובמחזיק ברכה שם הביא סברת הארחות חיים ורבינו תם דבדרבנן אנשים ונשים שוו אהדדי והקשה מהלל דנשים פטורות ותירץ דהלל עיקרו מדברי קבלה עיין שם ולפלא בעיני שלא זכר שר דברי תוספות ברכות דף כ' ד"ה בתפלה דהבינו מדברי רש"י דרוצה לחלק בין מצות עשה דאוריתא לדרבנן והקשו מהלל כיעויין שם (עיין במה שכתבתי במערכת הכ"ף אות ק"מ ובמערכת הה' אות צ"ט) ורבינו עקיבא איגר בתשובתו סי' י"ז לא זכר מחלוקת זו כלל ונקיט בפשיטות דגם בדרבנן נשים פטורות במצות עשה שהזמן גרמא עיין שם והכי נקיט בפשיטות הרב לימודי השם בלימוד ט"ן ולא זכר מחלוקת זו ועיין להגאונים שואל ומשיב חלק ראשון סי' ס"ב וערך השלחן סי' רצ"א ובסי' תכ"ו בחונים על השלחן ערוך לענין ברכת הלבנה דהיא מדרבנן אי פטורות משום שהזמן גרמא ובשו"ת קרית חנה סי' וי"ו ובריש סי' תפ"ט גבי ספירה דקימא לן דבזמן הזה היא מצוה מדרבנן כתבו רבני האחרונים דנשים פטורות וכנראה שכן היא הסכמת רבני האחרונים דכל מצות עשה שהזמן גרמא לא שנא דאוריתא לא שנא דרבנן נשים פטורות ובספר הזכרון להרב ערך השלחן במערכה זו אות י"ג ייחס לרש"י דבמצות עשה דרבנן חייבות כמו שכתבו התוספות בברכות דף כ' וסיים שכן כתב בארחות חיים בהלכות ציצית אות ל"א ובדף ס"ג אות ב' וז"ל ונשים חייבות בשלש סעודות לפי שזו מצות עשה דרבנן וכל מצוה דרבנן אף שהזמן גרמא שוה בין באנשים בין בנשים וכן כתב רבינו דוד אבודרהם ד' ז' בשם רבינו תם ומה שהוכיחו התוספות מהלל וכו' כבר כתבתי בערך השלחן סי' רצ"א אפשר דסבירא להו כמו שכתב הרמב"ן דהלל ביום טוב מן התורה בכלל השמחה ואם כן הוי מצות עשה של תורה שהזמן גרמא ועיין להרב שאגת אריה סי' א' עכ"ל ואין מזה הכרח דנקיט איהו הכי לענין דינא דרק ליישב שיטתם הוא בא כמובן:
וראיתי להגאון שואל ומשיב בתניינא חלק שני סי' ה"ן שכתב (בד"ה ובזה נ"ל) דחייבות במצות עירובי תבשילין אף דהוי מצוה דרבנן שהזמן גרמא משום דכיון שבא כדי שיברור מנה יפה ליום טוב או שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת קל וחומר מיום טוב לחול ובקדושת יום טוב ושמירתה חייבות כמו אנשים הוא הדין במצות עשה של עירובי תבשילין וראיה מסומא שחייב בעירובי תבשילין כדאיתא בגמרא גבי ההוא סמיא אף שלדעת רבינו ירוחם קיימא לן כר' יהודה דסומא פטור מכל המצות וצריך לומר כיון שעיקר בא על קדושת היום ובקדושת היום גם הסומא חייב כמו שכתבו תוספות רי"ד דבלאוין גם הסומא חייב אם כן ממילא גם בעירובי תבשילין חייבין ואף שיש לדחות הראיה מההוא סמיא דיש לומר דהיה עושה לזכות את בני ביתו דאף שאינו מחוייב היה יכול לזכות להם מכל מקום גוף הדבר נכון בעצמותו עכ"ל ולפי הנראה יש סתירה לסברתו מסוגיא דפרק הישן דף כ"ח ע"ב דבמאי דתניא דהאזרח דכתיב גבי עינוי יום הכפורים בא לרבות נשים בעינוי פרכינן מדרב יהודה נפקא דהשוה הכתוב לכל עונשין שבתורה ומשנינן דאתא לתוספת עינוי דסלקא דעתין לומר הואיל ואין בתוספת עינוי לא עונש ולא אזהרה ליתנהו נשים בתוספת עינוי כלל קמשמע לן האזרח לחייב את הנשים אלמא דאי לאו הה' דהאזרח היו נשים פטורות ואמאי הלא לפי סברת הרב הנ"ל גם אי לא כתיב הה' יתירא הוה מחייבינן נשים בתוספת עינוי כיון דאיתנהו בקדושת היום שחייבות בעינוי של יום ממילא יש לחייבן גם בכל הנמשך ממנו שאם במצות עירובי תבשילין שהיא מצות עשה דרבנן מחייבינן להו משום שישנן בקדושת היום בלאוין שבו כל שכן שהיה לנו לחייבן בתוספת עינוי דאוריתא הואיל וישנן בגוף מצות עינוי של יום מדאוריתא ולמה לי הה' לרבות נשים לתוספת עינוי ומדאיצטריך הה' לרבות מוכח שאין סברא זו מוכרחת לולא דגלי קרא ואם כן בעירובי תבשילין אין לנו הכרח שיהיו חייבות ועל כל פנים למדנו מדברי הרב שואל ומשיב דנקיט דבמצות עשה דרבנן נמי כשהזמן גרמא נשים פטורות לולא היכא דאיכא טעמא כמו בעירובי תבשילין:
וכל זה במצות עשה שהן בקום עשה אבל בעשה דרבנן שהוא בשב ואל תעשה כגון תוספת שבת למאן דאמר שהוא מדרבנן נסתפק הגאון כתב סופר באורח חיים סוף סי' נ"ו דאפשר שאף הנשים אסורות בו מדרבנן עיין שם צדדי הספק שלו והבאתי דב"ק לקמן בכלל קל"ז (בד"ה ונסתפק):
ודע דבמה שהבינו רבותינו התוספות בברכות דף כ' הנ"ל מדברי רש"י דבמצות דרבנן אין חילוק בין אין הזמן גרמא להזמן גרמא מדכתב דלא גרסינן פשיטא דהא לאו דאוריתא היא מצאתי להגאון נצי"ב בהעמק שאלה בהשמטות שאחר ספר שמות באות יו"ד שכתב דאפשר שלא כיוון רש"י לזה אלא הכי קאמר דאי מדרבנן לא שייך להקשות פשיטא דבדרבנן אזלינן בתר טעמא ומשום הכי חייבות בנר חנוכה ומקרא מגילה וארבע כוסות אף שהזמן גרמא והכי נמי אפשר שפטרו אותן חכמים אף שאין הזמן גרמא על פי איזה טעם ואם כן אינו פשיטא אלו תורף דב"ק וכתב כן כדי להשוות הדעות דכולי עלמא סברי דבין במצות דאוריתא בין בדרבנן כללא הוא דכשהזמן גרמא נשים פטורות אבל כנראה לא זכר שר דהא איכא רבינו תם והרב ארחות חיים שהביא מרן חיד"א בברכי יוסף ובמחזיק ברכה הנ"ל דסברי דלקושטא איכא לפלוגי בין מצוה דאוריתא לדרבנן ואם כן לא נפלאת היא שכן דעת רש"י וכמו שהבינו התוספות וכן כתב הגאון בית שלמה בסוף סי' ח"ק שדעת רש"י לחלק בין מצות דאוריתא לדרבנן עיין שם שגם הוא לא ראה דברי רבינו תם והארחות חיים ומה שכתב בהעמק שאלה דבמצות דרבנן תלי בטעמא בין לפיטורא בין לחיובא מצאתי לו חבר מר ניהו הרב לימודי ה' בלימוד ט"ן שכתב דנשים חייבות באכילה בערב יום הכיפורים אף שהיא מצוה דרבנן שהזמן גרמא משום דכיון דאכילה זו להתקין עצמו שיוכל להתענות בעשירי אם כן הני נשי דאיתנהו בעינוי דעשירי בעו נמי תקנתא דבתשיעי דאטו גברי בעי חיי וכו' והוכיח כן מהא דאמרינן בברכות דף כ' ע"ב גבי חיוב נשים בתפלה דאף דהזמן גרמא חייבות משום דרחמי נינהו אלמא היכא דאיכא טעמא מיחייבי וכו' עיין שם והיה יכול להוכיח כן גם ממאי דאמרינן נשים חייבות וכו' שאף הן היו באותו הנס על כל פנים למדנו שדעת הרב לימודי ה' גם כן היא דמצות עשה דרבנן שהזמן גרמא תלו בטעמא דאי איכא טעמא מיחייבי בה גם הגאון מנחת חינוך בפרשת אמור מצוה ש"א (דף קכ"ה ע"ב בד"ה והנה הרהמ"ח) דאם מצות אכילה בערב יום הכיפורים היא מן התורה מהיכא תיתי לחייב את הנשים מאחר שהזמן גרמא אבל אם היא מדרבנן יש לומר דגם נשים חייבות וכו' עיין שם: