אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל קלד

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל קלד

כלל קלג

מצוה מי שהוא פטור מאיזה מצוה ויש בידו להביא עצמו לידי חיוב אם מחוייב הוא להשתדל להביא עצמו לידי חיוב במצוה או לא עיין להגאון מוהר"י אייזיק בשו"ת נחלת יהושע סי' כ"ה שהעלה דאם הוא מהמצות שהם חובת הגוף מחוייב להשתדל להביא עצמו לידי חיוב ואני עני מצאתי בשערי תשובה לרבינו יונה בשער השלישי במדרגה השניה אות כ"ב וז"ל ועל מצות ציצית אמרו רז"ל בספרי שמיספח קדושה שנאמר למען תזכרו וכו' והייתם קדושים וגם (פירושו כמו אף) שאין מצות ציצית זולתי על מי שיש לו בגד אשר לו ארבע כנפות ואם אין לו בגד כזה אינו חייב לקנות מכל מקום אמרו רז"ל כי ענוש יענש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה לבעבור סבב פני חיובה עליו ולקחת לו בגד שיש לו ארבע כנפות לעשות ציצית על כנפיו עכ"ל הרי העיד בשם רז"ל חיוב ההשתדלות להתחייב במצוה. וכי ענוש יענש על זה ולפי הנראה הרר"י מפרש כן בההיא דבעידן ריתחא ענשינן (מנחות מ"א ע"א) ועי"ש בתוספות ד"ה הכי קאמר ליה טצדקי וכו' ועיין רמב"ם ריש פרק ה' מהלכות שבת וק"ל ועיין למרן חיד"א בנחל שורק בהפטרת חקת על פסוק ויברח יפתח וכו' דמשום שלא יהיה מחלוקת רשאי לעשות טצדקי לפטור עצמו מהמצוה אף במצות שהם חובת הגוף ומדאוריתא ודוקא קודם שבא לכלל חיוב ובדרבנן אף כשבא לכלל חיוב עיין להרב אות היא לעולם ח"ב ד' מ"ח ע"ג ועיין ביורה דעה סי' רצ"ב לענין שילוח הקן בברכי יוסף אות ח' ופתחי תשובה אות א' בשם חות יאיר והאר"י ובמקור חיים בפתיחה לסי' תל"א כתב שמחוייב לחזור אחר קיום מצות עשה כדאמרינן בחולין ד' לק"ט ע"ב יכול יחזור בהרים כדי שימצא קן תלמוד לומר כי יקרה מוכח דבסתם מצות עשה מוכרח לחזור אחריה כדי לקיימה ע"כ ולפי הוכחתו מחוייב אדם לחזור בהרים וגבעות כדי לקיימה (ועיין בספר מור ואהלות הנדפס מחדש בד' כ"ב ע"א) ועיין עוד בנחלת יהושע הנ"ל בסי' ז"ך שכתב להכריח מה שכתב בספרו עמק יהושע דחייב אדם לראות מתחלה שלא יהיה אנוס לבטל המצוה וכו' עי"ש ונראה דכל שכן שחייב להשתדל שלא ליכנס בדבר שיודע שלבסוף יצטרך מחמת אונס לעבור איזה איסור חס ושלום בקום עשה ומה שקשה על זה ממה שכתב הריב"ש על ההולכים למדברות ובאים בשבת לידי חילול שבת על ידי אונס עמד על זה הגאון מוהר"ם מליבוויץ בשו"ת צמח צדק שלו הנדפס מחדש בחלק יורה דעה סי' צ"ב ועיין שם באורך ובשו"ת שואל ומשיב מהדורא ג' חלק ראשון סי' ז"ך נשאל לתרץ מה שקשה דבקידושין ד' ל"ב (גבי כבוד תלמיד חכם) אמרינן יכול יעצים עיניו וכו' דמשמע מזה דאף קודם שבא לידי חיוב אינו רשאי להפקיע עצמו ואילו במעשר ובכורה אמרינן דמותר להערים לפוטרם ממעשר ובכורה ותירץ דזהו בכלל כבוד התורה וכו' ועיין בשו"ת בן יהודה סי' כ"ט במי שאין לו אלא לולב אחד ושורפו קודם החג אם מעשה השרפה חשוב מעשה איסור שגורם לו ביטול המצוה והאריך מאד בעניינים אלו הגאון מסלאנים בספר עדות ביהוסף סי' ה' על דברי הפוסקים ביורה דעה סי' כ"ח סעיף כ"א דמי שאין לו אלא עפר לא ישחוט משום דגורם לבטל מצות עשה אם איסור זה הוא מדאוריתא ואם מותר להביא עצמו שיהיה אנוס בדבר עיין שם בדב"ק:

ודבר שמצד הדין מותר לדבר הרשות אם יש להחמיר שלא לקיים בו דבר מצוה עיין במה שרשמתי במערכת חמץ סי' ג' אות ז' ובסימן יו"ד אות ה' (ד"ה וכתב) ועתה ראיתי בספר עולת יצחק להגאון מוהרי"ץ ציוני יצ"ו שבסי' ה"ן כתוב בהגהה דליזהר לכתחלה חמיר דבר מצוה מדבר חול מדכתב הרא"ש בשם רבינו יונה בערבי פסחים סי' כ"ג (ד"ה מזגו) וז"ל אמאי לא מייתי חרוסת בהדי חזרת קמא מפני הסכנה ותירץ משום שטיבול ראשון אינו לחיוב אלא להיכירא בעלמא ורגילים כל השנה שאוכלים חזרת בלא חרוסת ואין חוששים לקפא גם עתה נמי לא חשו חכמים אם יאכלוהו בלא חרוסת כמו שעושים בשאר ימות השנה אבל טיבול שני שהוא של מצוה הזהירו חכמים שלא יהא בו חשש סכנה עכ"ל אלמא דמה שמקילין בדבר מצוה היינו בדיעבד גם בזיון לשפוך דבר של מצוה מה שאין כן לכתחלה יש ליזהר טפי בדבר של מצוה שיהא הכל מתוקן לסעודה בלא חשש סכנה:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה