אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל קיד

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל קיד

כלל קיג

מזוזה שוכר בית דפטור תוך שלשים יום כתב הרב סוכת דוד (אשר בסוף ספר בית המלך) דף ה' ע"א בשם הרב מעשה רוקח דאף שאינו חייב מדינא מכל מקום לא יאחר מלקבעה מפני המזיקין אלא שלא יברך עד תום שלשים יום והרב המחבר הביא ראיה שיכול לברך אחר שלשים ולא חיישינן משום עובר לעשייתן מדקימא לן בציצית ותפלין דהמשכים לדרך מניחם ואחר עלות השחר מברך עליהם כדינם והביא דברי הרב מגן אברהם בסי' י"ט דאם קבע מזוזה קודם שדר בתוכה כשיכנס לדור בה יברך אשר קדשנו וכו' לדור בבית שיש בו מזוזה ולי הדל יש לפקפק קצת דשאני ציצית ותפלין דממשמש בהם כשיגיע זמנם וזה חשוב כאילו עתה לובשן עיין בשלחן ערוך הגאון מוהרז"ש בסימן ח"י סעיף ז' אבל במזוזה שהיא קבועה קשה בעיני לומר דמה שמניח ידו עליה הוי כאילו עתה קובעה ואמת שראיתי כן באיזה ספר שכתב שהנחת היד על המזוזה היא חשובה כמשמוש היד בציצית ותפלין אך אין דעתי נוחה בזה ומה שהביא מהרב מגן אברהם שכתב לברך בנוסח לדור וכו' ומשמע שמסכים גם הוא לעשות כן עיין למרן חיד"א בברכי יוסף שם שאין דעתו נוחה בחידוש נוסח ברכה שלא שיערוה הקדמונים ושקיל וטרי בדברי הרב מגן אברהם ובמה שהשיב הרב יד אהרן ובעיקר דין שלפנינו כתב הרב בית אהרן קריספין בדף כ"א ע"א שהרב לב מבין בדף ט"ל נסתפק בשוכר שקבע מזוזה בתוך הזמן ולא ברך עד שהגיע הזמן אם חייב להוציאה ולחזור ולקובעה כדי לברך עליה או סגי כשמניח ידו עליה וכתב שהגאון חקרי לב ביו"ד ח"ג סי' קכ"ח העלה שצריך להוציאה ולחזור ולקובעה והסכים לזה הרב לב מבין ובשו"ת הרי בשמים שהזכרתי בכלל קי"ג (בד"ה ודאתאן) כתב (בד"ה עולה מן האמור) דאף דאינו חייב בתוך שלשים רשאי לקבעה ואין בזה משום פטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט דכיון שעושה כן לשימור ושתהיה מצות ה' לנגד עיניו בכניסתו וביציאתו כמו שכתב הסמ"ע בסימן תכ"ז לא מיקרי הדיוט וכתב אבל אין לברך עליה וכו' עיין שם:

ולפום ריהטא יש לפקפק במה שחידש הרב מעשה רוקח דאף שאינו חייב מן הדין לא יאחר לקבעה מפני המזיקין דהנה הרמב"ם בחמישי הלכה ד' כתב שהכותבים מבפנים המזוזה שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק וכו' הם בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהוא יחוד שם הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הנאת עצמם כמו שעלה על לבם הסכל שזה דבר המהנה בהבלי עולם ומרן כסף משנה הקשה דאמרינן בפרק הקומץ ד' ל"ג צריך להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים כי היכי דלינטריה ותירץ דאין הכי נמי שהמזוזה שומרת הבית כשהיא כתובה כתקנה לא המלאכים הכתובים בה מבפנים וגם אין הכונה בעשייתה לשמור הבית אלא צריך שיכוין לקיים מצות הקדוש ברוך הוא וממילא נמשך שתשמר הבית אלו דברי מרן בכסף משנה ובספר דרך המלך החדש להגאון אבד"ק ראווא יצ"ו הוקשה לו ממה שכתב רש"י בפרק קמא דפסחים ד' ד' (במאי דאמרינן התם מזוזה חובת הדר) לפי שהיא משמרתו והתוספות במנחות ד' מ"ד ד"ה טלית כתבו דביתך לא אתי לאפוקי בית אחרים דלא מסתבר קרא למעוטי בית אחרים כיון דלשימור עביד דמכל זה מבואר דהמצוה היא לשמור הבית ותירץ דיש לומר דכונת התורה בהמצוה היא משום שמירה לבית אך אין אנחנו רשאין לעשות המזוזה כדי שתשמר ביתנו רק מחוייבים לעשות המצוה כמו שצונו הבורא יתברך שמו ואחר שנקיים המצוה יעזור לנו השם יתברך שתשמור אותנו וכו' (האריך קצת לבאר ולהמתיק הדברים וכל מה שכתב הוא ביאור מה שכתב בקיצור מרן כסף משנה עיין שם) הנה לפי כל האמור נראה דמי שאינו חייב במזוזה ורוצה לקבעה מפני המזיקין לא נכון לעשות כן ואף אם אין בזה משום כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט לפי הכללים שנאמרו בזה זהו לענין החשש על מה שמחמיר על עצמו להתחייב במה שאינו חייב במצוה ואם עושה כמו שעושה בשאר מצות לשם מצוה דוקא אף שאינו חייב אין לחוש אבל לעשות משום שמירה מן המזיקין כדכתב הרב נראה בעיני שלפי מה שכתב מרן בדעת הרמב"ם אין נכון לעשות כן:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה