שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קיא
מסייע אין בו ממש כתב רבין חסידא בקהלת יעקב בתוספת דרבנן אות קפ"ד וז"ל כתב הטורי זהב בא"ח סי' שכ"ח דאפילו במלאכה דאוריתא אמרינן מסייע אין בו ממש עכ"ל ולכאורה לא היה לו לסתום כן שהרי מדברי מרן הרדב"ז בחדשות סוף סי' גמ"ר מתבאר דבאיסור תורה לא אמרינן מסייע אין בו ממש והוא שנשאל על מה סמכו להסתפר מגוי בערב פסח אחר חצות ואחר שהאריך לבאר דשפיר עבדי כתב ואם תאמר בשלמא שאר מלאכות שהגוי עושה לבדו ניחא אבל המסתפר אי אפשר דלא מסייע פורתא ונמצא שעושה מלאכה כדאשכחן גבי השחתת הפאות שאם סייע לוקה לא קשיא דמילתא דרבנן מסייע אין בו ממש עכ"ל וכן הביא דברי הרדב"ז הללו הרב חכמה ומוסר בקונטרס דרך חקיך ד' קס"ג אות ד' עיין שם משמע דבמילתא דאוריתא מסייע יש בו ממש ותו יש להרגיש בדברי הרב דמשמע מדבריו דהרב טורי זהב איכפל תנא ולהכי הוא דאתא דלא נימא לחלק דדוקא בדרבנן הוא דאמרינן מסייע אין בו ממש ולא בדאוריתא ועין רואה שהרב טורי זהב לא נחית להכי כלל רק דקשיא ליה סוגיאות הש"ס אהדדי דמדניקף לוקה אף דלא עביד מעשה רק מסייע מוכח דמסייע יש בו ממש ואילו גבי כחולי עינא אמרינן דאף דעמיץ ופתח מסייע אין בו ממש וניחא ליה דיש לחלק בין כשהסיוע הוא וכו' עי"ש ואין זכרון בדבריו שהיה מקום לחלק בין מידי דרבנן למידי דאוריתא כיעויין שם:
ובעיקר הדבר אם יש לחלק בין דרבנן לדאוריתא הנה מתורתן של הראשונים שהביא הרב ערך השלחן בריש סימן שכ"ח מתבאר יפה שגם בדאוריתא מסייע אין בו ממש והוא שעל קושית הרב טורי זהב מדלוקה הניקף הביא שכתב הריטב"א בפרק אלו הן הלוקין דשאני ניקף דבלאו הכי הוא עובר אלא שאתה בא לפטרו ממלקות משום שהוא לאו שאין בו מעשה משום הכי בסייעו חשיב מעשה למילקי עליה וכן כתב הרב ראשין לציון בפרק ב' דבינה וכן דעת התוספות בפרק שני נזירים והסמ"ג לאווין נ"ז דאף על ידי גוי עובר בלאו וכן כתב הראב"ד בפרק י"ב מהלכות עבודה זרה עכ"ל ועיין שם מה שהביא בשם מרן כסף משנה ובמה שהשיב על דבריו גם בסי' תס"ח אות ה' הביא הרב ערך השלחן מה שכתב הרדב"ז הנ"ל דבאיסור דרבנן מסייע אין בו ממש וכתב על דבריו וכבר כתבתי בסי' שכ"ח דאין חילוק בין איסור דרבנן לאיסור תורה ושאני ניקף דבלאו הכי איכא איסורא ומשום הכי מסייע לוקה דלא כהפרי חדש ועיין בית יהודה ד' ק"ח סכ"א עכ"ל ומה שכתב דלא כהפרי חדש כונתו דהרב פרי חדש בסוף סעיף א' פסק דבערב פסח אחר חצות אסור להסתפר על ידי נכרי משום דאי אפשר שאינו מטה עצמו ומסייע והוה ליה כאילו הישראל בעצמו עושה מלאכה וכדאמרינן בפרק בתרא דמכות ונתבאר ביו"ד סי' קפ"א לענין הקפת הראש הרי דאף באיסור מלאכה בערב פסח דאינו אלא מדרבנן כמו שביאר הרב פרי חדש שם בריש הסימן סבירא ליה דמסייע אסור ומדמי לה להניקף שביו"ד הנ"ל ולדעת הרב ערך השלחן אין ראיה מדניקף לוקה משום מסייע כנז"ל ואף באיסור תורה מסייע אין בו ממש וחידוש הוא שמרן הפרי חדש לא ראה מה שכתב הרב מהריק"ש באותו פרק (סי' תס"ח) בשם הרדב"ז דמותר להסתפר על ידי נכרי בערב פסח אחר חצות וגם על הרב ערך השלחן יש להרגיש שלא הזכיר דברי הרב שפתי כהן ביו"ד סי' קצ"ח בנקודות הכסף בשם הרב טורי זהב שאסור משום מסייע כדקימא לן בסי' קפ"א גבי ניקף וכתב על דבריו דכאן לא שייך משום מסייע דדוקא בהקפה דאחד המקיף ואחד הניקף במשמע וכדפירש רש"י במכות ד' כ' ע"ב דשמעינן לקרא הכי לא תקיפו לא תניח להקיף אי נמי מדאפקיה בלשון רבים משמע דאתרוייהו אזהר רחמנא ניקף ומקיף עכ"ל אלא דבאינו מסייע פטור משום לאו שאין בו מעשה ובמסייע חייב כדאיתא בש"ס התם אבל בשאר אזהרות לא שייך לומר דחייב משום מסייע דמסייע אין בו ממש עכ"ל והוא תנא דמסייע להרב ערך השלחן שגם בדאוריתא מסייע אין בו ממש וניקף שאני כאמור:
והגאון נודע ביהודה קמא בא"ח סי' י"ג (ד"ה והנה) נמשך אחר דעת הגאון שפתי כהן בנקודות הכסף הנז"ל והוא שבנדונו בהיתר גילוח בחול המועד על ידי פועל עני שאין לו מה יאכל למי שגלח ערב הרגל כתב ואף שגם המתגלח מסייע והוא אינו עני מכל מקום מסייע כזה אין בו ממש ובמועד לא אסרו אלא דבר שיש בו טורח מלאכה ומתגלח אין בסיוע שלו טורח והרי הנקודות הכסף התיר לאשה לומר בשבת לגוי ליטול הצפרנים וכתב בהדיא דדוקא בענין איסור הקפת הראש ריבתה התורה מסייע מדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם לשון רבים אבל לענין שאר איסורין מסייע כזה אין בו ממש עכ"ל והושג על זה מרב אחד במהדורא תניינא בא"ח סי' צ"ט (ד"ה הנה התשובה) וז"ל למה תפסת להקל כדעת השפתי כהן ולא תפסת להחמיר כדעת הטורי זהב שהסכים עמו הגאון חכם צבי סי' פ"ב עכ"ל והשיבו ואני תמה וכו' וממקום שבא מדברי הטורי זהב עצמו דהרי הטורי זהב ביו"ד סי' קצ"ח מתיר בחול המועד לומר לגוי שיחתכם והם דברי מוהר"ם אלא שהטורי זהב כתב שבשבת ויום טוב אסור והנקודות הכסף מתיר גם בשבת ואם כן אני דנתי מדברי הנקודות קל וחומר שאפילו באיסור סקילה מתיר מסייע קל וחומר באיסור גילוח בחול המועד והטורי זהב אוסר באיסור תורה עיין שם שכן מורה ממה שכתב שאותה ישראלית מסייע לה וכאילו היא עושה מלאכה זו שאסורה מדאוריתא וגם החכם צבי סיים שם שראוי להחמיר שיש בו משום לתא דאוריתא ועוד רבותא למיחשב גברי והרי המגן אברהם בריש סי' ש"מ הסכים להנקודות הכסף עכ"ל הנה מתבאר שדעתו מסכמת לדברי הנקודות הכסף ושכן דעת הרב מגן אברהם:
ומה שציין הרב ערך השלחן לעיין בבית יהודה ד' ח"ק הנה עיינתי שם ומתבאר ממה שכתב בשם מר רבו דהמנהג שם לאסור להסתפר בערב פסח אחר חצות אף על ידי גוי ופעם אחת בקושי התיר מר רבו לאיש שהיה טרוד בצרכי צבור עד אחר חצות והתיר לו להסתפר על ידי גוי בצנעא ואף זה לא התיר אלא בצרוף טעם אחר שהאיש ההוא היה עלול למיחוש העין אם לא יסתפר אלו תורף דב"ק ואין רמז בדבריו היכי סבירא ליה לדינא בתספורת זו אם כהרב פרי חדש או כהמתירים:
ובשו"ת אגודת אזוב מדברי סי' י"ט שקיל וטרי בדברי הטורי זהב שבסימן שכ"ח וכתב (בד"ה גם) לחלק דשאני ניקף וכו' (כמו שכתב הרב ערך השלחן) ושוב מצא שכן כתב הריטב"א וכו' ושגם בהשמטות לחות יאיר סי' רי"ב דף ע"ר כתב גם כן ליישב כן ושוב כתב בדרך פלפול להכריח כדעת הרב טורי זהב דאית לן למילף כל התורה כולה מניקף ושכן כתב הפרי מגדים במשבצות סי' שכ"ח דאפשר דהטורי זהב סובר דילפינן כל התורה מניקף דמסייע כי הא וכו' יש בו איסורא אלו תורף דב"ק ובקונטריסי רשום אצלי לעיין בדין מסייע אם יש בו ממש בספר תשובה מאהבה סי' דק"ל ועתה אינו מצוי אצלי והגאון חכם צבי בסי' פ"ב האריך בדברי הטורי זהב להצילו מהשגות הנקודות הכסף וכתב (בסוף ד"ה הראשון) שראיית הטורי זהב מניקף היא נכונה וכו' והביא (בסוף ד"ה וראיתי) דמצינו בסוף פרק שלשה שאכלו ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין אמר רב אשי הואיל וראשונים לא איפשיטא להו אנן ניעביד לחומרא הרי דמסייע יש בו ממש לחומרא וכו' עיין שם ולפי זה מוכח דמסייע יש בו ממש להחמיר אף בדרבנן שהרי כוס של ברכה עצמו הוא מדרבנן ואפילו הכי אזלינן לחומרא וצריך לעיין בדברי המפרשים על השלחן ערוך א"ח סי' שכ"ח וליורה דעה סי' קצ"ח ואנכי לא אטפל כעת בזה והמעיין בהם ישר יחזה מסקנתם לדינא ומצאתי שהרב טהרת המים בקונטרס שיורי טהרה במערכה זו אות מ"ד למד מדברי הרב חכם צבי הנ"ל דגם בדרבנן אמרינן מסייע יש בו ממש להחמיר ועוד למד מדבריו דכי אמרינן מסייע אין בו ממש היינו מדאוריתא אבל מדרבנן אסור עיין שם:
אמנם בספר היקר תהלה לדוד להגאון דומ"ץ בארדיטשוב יצ"ו (על ש"ע א"ח) ראיתי בסי' שכ"ח סק"ג (סוף ד"ה והנה מסייע) שהוכיח מדברי התוספות בפרק המצניע ד' צ"ג ד"ה אמר רב זביד דבגוונא דבמסייע אין בו ממש מותר לכתחלה וכתב שהגאון חכם צבי בסי' פ"ב כתב דמסייע אין בו ממש מדאוריתא הא מדרבנן מיהא אסור והיינו שחולק על התוספות בישוב השמועות וכתב על דבריו אבל לא אדע אם יש בזה הכרע לחלוק על התוספות בלא שום ראיה עכ"ל וכנראה שגם הרב טהרת המים נתכוון לזה שאחר שכתב בשם החכם צבי דמדרבנן מיהא אסור ציין לעיין בדברי התוספות בד"ה אמר רב זביד וכו' ורבין חסידא בארעא דרבנן מהדורא בתרא כלל קכ"ח לפי הנראה לא ראה דברי הגאון חכם צבי לכן סתם וכתב דברי התוספות דמסייע אין בו ממש היינו דאף איסור דרבנן ליכא וידידי הגאון אבד"ק קלעצק יצ"ו בספרו הבהיר היכלי שן מהדורא תניינא שקיל וטרי טובא בסימן כ"ה בסברת התוספות ולא זכר דברי הגאון חכם צבי הנ"ל והוא חידוש וכן העירותי במכתב לחזקיאו בחידושי למסכת ברכות דף נ"א (בההיא דשאלו הראשונים שמאל מהי שתסייע לימין) על דברי מרן מלכא תנא ירושלמאה בספר חקי חיים וכתבתי קצת בזה עיין שם: