שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קטז
מזוזה כתב בספר חיים ביד סי' פ"ו אפתח שפתי ואענה במאי דקימא לן דלוקח בית מניח מזוזה מיד ושוכר ושואל לאחר שלשים יום אם יכול להניח מזוזה בלילה או ימתין עד שיהיה יום תשובה נראה לי ברור שיכול להניחה בלילה ולברך עליה עכ"ל שוב כתב בסוף הסימן וז"ל וראיתי בגנת ורדים (ספרדי) חלק יו"ד כלל ו' סי' י"ד דף קנ"א ע"ד שהכריח דמצוה דלא כתיב בה זמן בהדיא ביום כמו פדיון הבן כששלמו שלשים יום ומתחיל זמן ל"א יום מבלילה הוי זמנה בלילה משום זריזין מקדימין למצות ואף הרב שחלק שם דיש לעשותה ביום היינו משום חיבוב המצוה ולפרסם הדבר יש לומר דדוקא מצות פדיון דהא מיהא נעשית בפומבי מה שאין כן קביעות מזוזה עכ"ל והאמת שהדבר ברור מצד עצמו בלתי שום ראיה ולולא איכפל תנא וזה יכתוב יד"ו והעלה על הספר לא הייתי צריך לכתבו לרוב פשיטותו וקצת תימה בעיני שלא הזכיר שכן כתב מר זקנו הגאון חקרי לב בחלק יו"ד ח"ג סוף סי' קכ"ח שהורה הלכה למעשה לנדונו שיקבע הקנה בערב יום טוב ובליל יום טוב יניח המזוזה בתוכו אחר הקידוש ויכוין בברכת שהחיינו גם על המזוזה וכו' דשמעינן מינה דלרב פשיטא ליה דהנחת מזוזה בלילה שפיר דמי ולולא שהיה ליל יום טוב הוה שרי ליה לקבעה לגמרי בלילה ועין רואה שבחיים ביד שם בסמוך זכר עשה תשובת החקרי לב הלזו לענין קביעות מזוזה בשבת ויום טוב והיה לו להזכירו גם לענין קביעותה בלילה והדבר פשוט מאד שמלבד שאין שום חשש בזה אדרבא שהויי מצוה לא משהינן וכל מאי, דאפשר להקדים המצוה הכי עדיף טפי ובפרט במזוזה דאיכא נמי הצלה מן המזיקין שמטעם זה אמר הרב מעשה רוקח שיש לקבעה בתוך שלשים יום כמו שכתב בשמו הרב סוכת דוד הנספח לספר בית המלך עיין שם בדף ה' והבאתיו לעיל בכלל קי"ד ואף שפקפקתי שם על דבריו על כל פנים דל מהכא משום הצלה מן המזיקין הרי בכל המצות הלכה רווחת שהויי מצוה לא משהינן: