שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קז
מצות עשה שמתן שכרה בצדה דאין בית דין מוזהרים כתבו התוספות בפרק קמא דבתרא ד' ח' ע"ב בשם ר"י דבצדקה כיון דאיכא לאו כופין והנה הרב פתחי תשובה ביו"ד סי' רמ"ה בנחלת צבי הקשה על מה שכתב הרמ"א דכופין לשכור מלמד וכו' דהא הוי מצוה ששכרה בצדה וכו' וכתב בשם רב אחד דבתלמוד תורה איכא פסוקי אחריני דלא הוו שכרן בצדה דומה למה שכתב ר"י וכו' ולא נחה דעתו בזה עיין שם ותמיה לי הלא קושייתו היא על הרמ"א והרמ"א לא סבירא ליה כר"י הנ"ל מדפסק בח"מ סי' צ"ז סי"ו (שהזכיר בפתחי תשובה שם) דהשבת העבוט הוי שכרה בצדה אף דאיכא לאו לא תשכב בעבוטו ואולי נאמר דשאני השבת העבוט דהוא לאו הניתק לעשה אבל בעלמא אפשר דסובר כר"י דבדאיכא לאו לא אמרינן דאין כופין וכדכתב מרן המשנה למלך בהלכות עבדים פרק ג' הלכה י"ד ועיין בחתם סופר שרשמתי לקמן וממה שכתב בשיטה למסכת קידושין הנקראת בשם לא נודע למי הובא במטה אהרן ד' נד"ר ע"ד מתבאר דגם בצדקה אתמר האי דינא דמצוה ששכרה בצדה אין כופין עליה שכתב אהא דאמרו כבוד משל אב כתב הגאון דדוקא כשהאב יש לו משלו אבל אם האב עני כופין מידי דהוה אצדקה דאמרינן אכפייה לרב נתן וכו' והאי כופין כתב הגאון לאו בשוטים דהא מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין כופין עליה אלא במילי עכ"ל מבואר שסובר דגם בצדקה נאמר הכלל אלא שסובר דמה שאמרו אין כופין היינו בשוטים אבל במילי כופין ומה שכתב הגאון דכי לית ליה לאב ואית לבן דכופין מתורת צדקה הנה הגאון חתם סופר בחלק חשן משפט סי' קע"ז (בד"ה וע' רי"ף) כתב כן בשם הרי"ף בפרק קמא דקידושין ותמה דמהירושלמי מוכח דלאו מתורת צדקה אלא משום כבוד אב נגעו בה ועיין שם מה שיישב וגם בעיקר הדבר אם בצדקה דאיכא לאו כופין עיין שם (בד"ה ובמיוחסות) כתב דמדיליף במיוחסות מהירושלמי דבהשבת עבוט אין נענשים משום שמתן שכרה בצדה מוכח דלית ליה מה שכתבו התוספות דבצדקה כיון דאיכא לאו כופין דהא הכא נמי איכא לאו לא תשכב בעבוטו והאריך קצת לפלפל בזה עיין שם דב"ק ונראה דסבירא ליה דאף שמרן הבית יוסף ביו"ד סי' רמ"ח כתב שרוב הפוסקים הסכימו לדעת ר"י דבצדקה כיון דאיכא לאו כופין וכתב שגם דעת הרמב"ן היא כר"י עיין שם ואם כן לפי הוכחתו מדברי המכונות דלא סבירא ליה כר"י נמצא הרמב"ן סתר דידיה אדידיה וכמו שהקשה כן מרן המשנה למלך בשלישי מהלכות עבדים ריש דין י"ד והוצרך לחלק דהשבת עבוט שאני שהוא לאו הניתק לעשה מה שאין כן הלאו דצדקה עיין שם אמנם הגאון חתם סופר דלא קשיא ליה (לפי הוכחתו מהמכונות) למה שכתב מרן הבית יוסף שהרמב"ן סובר כר"י נראה ודאי דסבירא ליה דאין שים סתירה באשר נודע דהמיוחסות להרמב"ן הן תשובות הרשב"א ואם כן אף דהרמב"ן סובר כר"י מכל מקום אין זה מן התימה אם הרשב"א לא סבירא ליה כר"י וכבר רבני האחרונים אשר היו תמהי"ם על מרן המשנה למלך בקושיתו הנ"ל הלא בספרתם ועיין בהגהות מיימוניות הלכות אישות פרק י"ב דין י"ד שמסכים לסברת ר"י דבצדקה משום דאיכא לאו כופין ומביא ראיה מדאמרינן בפרק שילוח הקן ד' קמ"א ע"ב דרב יהודה נגדיה לההוא גברא דגזיז לגפה וכו' ועל כרחין היינו טעמא משום דאית ביה לאו לא תקח האם וכו':