שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל קו
מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין בית דין של מטה מוזהרים עליה. הכי אמרינן בפרק כל הבשר דף ק"י ע"ב ורבותינו התוספות בפרק קמא דבבא בתרא דף ח' ע"ב גבי מאי דאמרינן התם דרבא אכפייה לרב נתן ושקיל מניה ד' מאות זוזי לצדקה הקשו דהא צדקה מתן שכרה בצדה ואמאי אכפייה ותירצו בשם ריצב"א דהא דאין בית דין מוזהרים עליה היינו דאין נענשים על זה וכונתו דודאי בית דין מחוייבים לכוף על כל מצות שבתורה אף שמתן שכרה בצדה ומשום הכי אכפייה רבא לרב נתן אלא שבשאר מצות שבית דין מחוייבים לכוף עליהן אם לא כפו נענשים אבל במצוה ששכרה בצדה נהי שחייבים לכוף אבל אם לא כפו עליה אין נענשים וכן ראיתי שביאר דברי הריצב"א הגאון מוהר"ם שם וכן מפורש בגוף דברי הריצב"א בתשובתו שהובאה בתשובות דשייכי לספר קנין סי' ז"ך (בד"ה אשר שאלני) שכתב ועוד אני מפרש דהא דאין בית דין מוזהרים היינו שאין נענשים וכו' והכי איתא בירושלמי דהמוכר את הספינה כיני מתניתין כל מצוה ששכרה בצדה אין בית דין של מטה נענשין עליה פירוש אבל מוזהרין עליה לכפות כדדרשינן מיהיה לכם שימנה אגרדמוס על כך וכו' הרי שפירש שיחתו נאה דדוקא מעונש (אם לא יכפו) הוא דאימעיטא מצוה ששכרה בצדה אבל אזהרה מיהא איכא על כל המצות שמוזהרין בית דין לכוף (אם יש רשות לזה מהשררה יר"ה) לעשותה וכן הם דברי הריצב"א בתשובתו שהובאה במרדכי פרק קמא דבתרא סי' ת"ץ שכתב בשם הירושלמי הנ"ל דמצוה ששכרה בצדה אין בית דין נענשין עליה וסיים אבל מוזהרין וכו' עיין שם וכן כתב הרב מקנה אברהם במהדורא בתרא סי' רפ"ג בשם הרב הליכות אלי' כלל תקנ"א שכתב בשם הגהות מיימונית בפרק ה' מהלכות תשובה דאין נענשים בדבר ומכל מקום מוזהרין וכתב שכונתם דאף שאם לא כפו אותם אינם נענשים מכל מקום מוזהרים הם לכוף אף במצוה ששכרה בצדה וייחס לזה דעת הרב החינוך בפרשת יתרו סוף סי' ל"ג שכתב גבי מצות כבוד אב ואם דאם יש כח בבית דין כופין על זה ותמה עליו מרן המשנה למלך בנימוקיו על החינוך (בסוף ספר פרשת דרכים) דהא מצות כבוד אב ואם היא מצוה ששכרה בצדה ולא מצינו בה כפיה ואמר מר הרב מקנה אברהם דהרב החינוך סבירא ליה דנהי דאין בית דין נענשים אם לא כפו אבל על כל פנים מוזהרים הם לכוף וכו' וכסברת הריצב"א וכו' עי"ש ואינו נח לי במחילת כתה"ר ומאן דמותיב שפיר קמותיב שהרי הרב החינוך כתב בזה הלשון ואם יש כח בבית דין כופין אותו כמו שכתבנו למעלה שבביטול עשה כופין בית דין ע"כ דעת שפתיו ברור מללו שמשוה מצות כיבוד אב ואם שמתן שכרה בצדה לשאר מצות עשה ומה שרמז למה שכתב למעלה כונתו למה שכתב בפרשת בא סוף סימן ו' (גבי מצות אכילת הפסח) והעובר עליה בטל עשה זו וכלל גדול בכל התורה לכל האומר שיבטל מצות עשה שכופין אותו בית דין אם יש כח בידם עד שיקיימנה עכ"ל והוא כלשונו שבסוף סי' ל"ג הנ"ל הרי דמשוה מצות כיבוד אב ואם שמתן שכרה בצדה לשאר מצות עשה דעלמא ואי סבירא ליה כהריצב"א הא לדידיה יש חילוק בין שאר מצות עשה למצוה ששכרה בצדה שעל זו נענשין ועל זו אין נענשין ומרן המשנה למלך רצה ליישב דשרי רבינו החינוך ולא הונח לו וז"ל ואולי יאמר הרב אם ירצו בית דין ומקצת המורים הכי סבירא להו אבל אין זה במשמעות דבריו שנראה שמשוה עשה זו לשאר מצות עשה וצ"ע עכ"ל הרי וכל תמיהתו היא במאי דמשמע מדבריו דמשוה עשה זו לשאר מצות עשה מה שאין כן האמת וכן יש להשיב על ישובו של הרב מקנה אברהם כמובן ועל כל פנים דעת הריצב"א מפורש דבמצוה ששכרה בצדה נמי מוזהרים בית דין לכוף עליה אלא דאם לא כפו עליה אין נענשים ומה שקשה על זה דאם כן בההוא עובדא דפרק כל הבשר אמאי אמר להו שבקוהו דתניא כל מצוה ששכרה בצדה וכו' הלא כיון שמוזהרים הם לכופו נהי שאין נענשים אם לא כפו מכל מקום כיון שמוזהרים לכופו שפיר עביד במה שהיו כופים אותו כבר תירץ הגאון מוהר"ם עיין שם וזה לשון הגאון פני משה על הירושלמי דסוף פרק הספינה (אחר שהביא פירוש הריצב"א הנ"ל) דהתם הכי קאמר אין אתם נענשים עליה להיוא מוזהרין להכריחו עד שיעשנה עכ"ל וכלומר דעל מה שאתם מוזהרים לכופו כבר יצאתם ידי חובתכם במה שכפתו אותו על העמוד ואין צריכים להלקותו עד שיעשה המצוה:
והרשב"א בתשובה ופסקה הרמ"א בחשן משפט סי' צ"ז סעיף ט"ז כתב השבת העבוט היא מצוה ששכרה בצדה לכן אין בית דין מוזהרין לכוף עליה אבל אם רוצים לכוף הרשות בידם נראה פשוט שחלוקים הם עם הריצב"א דלריצב"א אזהרה על בית דין שיכופו איכא בכל מצוה ולהרשב"א ברצו תליא מלתא אבל אזהרה לכוף ליכא במצוה ששכרה בצדה ומזה תמיה לי על הגאון פתחי תשובה בנחלת צבי ביו"ד סי' רמ"ה שכתב שדברי הרמ"א שבדין השבת העבוט הנ"ל הם בשיטת הריצב"א שהביאו התוספות בבבא בתרא ד' ח' ע"ב עיין שם ובמחילת כבוד תורתו הרמה לא ראי זה כראי זה והן דעות חלוקות כאמור ולא ידעתי מי הזקיקו לומר כן אחרי שהמציין בדברי הרמ"א ציין לזה שו"ת הרמב"ן וכו' ולא הזכיר בזה את הריצב"א הן אמת שראיתי שגם הגאון שפתי כהן בחשן משפט ריש סי' ק"ז השוה דעת הרמב"ן (כלומר הרשב"א בתשובות המיוחסות להרמב"ן) לדעת הריצב"א וכן מתבאר מדברי מרן חיד"א בברכי יוסף יו"ד סי' רמ"ח דהרשב"א והריצב"א קיימי בחדא שיטה ויותר מפורש כן בדבריו שבשיורי ברכה ח"מ סי' ל"ז עי"ש וכן הרב אהל יעקב במערכת הה' כלל כ"ו השוה אותם וכן השוום הרב שביתת יום טוב בדף ק"ט סוף ע"ד (ועיין שם באהל יעקב אי קימא לן כהריצב"א או לא) ולדעתי הקצרה רב המרחק שביניהם כאמור ואף אם בדברי התוספות נוכל להעמיס פירוש אחר שלא כמו שפירש הגאון מוהר"ם ונאמר דמה שכתבו שאין בית דין מוזהרין היינו שאין נענשים אין הלשון מדוקדק וכלומר מענישים וכונתם דאין מצווים להעניש ולכוף בשוטים את מי שאינו רוצה לקיימה כמו שהדין כן בשאר מצות עשה דמצוה ששכרה בצדה שניא היא משאר מצות עשה שאם לא רצה לקיימה היו מחוייבים בית דין בזמן המקדש לכופו ובשכרה בצדה לא נתחייבו לכופו אבל אם רוצים לכופו רשאים ולפירוש זה הרשב"א והריצב"א בחד שיטתא שייטי אמנם דברי הריצב"א שבתשובה שבספר קנין ושבמרדכי הנז"ל קרו בחיל כפירוש הגאון מוהר"ם בכוונת דברי הריצב"א שבתוספות וטובא איכא בין הרשב"א להריצב"א כאמור:
ומצאתי בספר שנות ימין ח"א בדרוש ז' להלבשה בדף ע"ח ע"ב (בד"ה וכבר) שהביא הרב דברי הריצב"א שבתוספות פרק קמא דבבא בתרא הנ"ל ושמפורש בדברי הריצב"א שבתשובות דשייכי לספר קנין ובמרדכי דפרק לא יחפור דגם על מצוה ששכרה בצדה מוזהרים בית דין לכוף עליה אלא שאין נענשים והביא דברי הרב החינוך שבסי' ל"ג ומה שתמה עליו בפרשת דרכים כנז"ל וכתב בשם הרב מחנה יאודה שהשיב על זה דהרב החינוך קאי בשיטת הריצב"א דעל כל מצות מוזהרים לכוף והחילוק הוא לענין אם נענשים כשלא כפו דבשאר מצות נענשים ובמצות ששכרה בצדה אין נענשים ותמה עליו הרב שנות ימין כתמיהתי על הרב מקנה אברהם דמדברי הרב החינוך מתבאר יפה דמשוה מצוה ששכרה בצדה לשאר המצות ואין זו שיטת הריצב"א דלדידיה פלגן בהדיהו לענין עונש מיהא וכו' גם הביא שם תשובת רבינו מוהר"י קולון שרש קמ"ח ודברי מרן חיד"א שבברכי יוסף יו"ד סי' רמ"ח שמייחסים לריצב"א דקאי בשיטת הרשב"א דברצון בית דין תלוי אם רצו לכוף אמצוה שמתן שכרה בצדה כופין ואם לא רצו אין כופין ותמה עליהם כתמיהתי על הרב פתחי תשובה דלהריצב"א אינו כן אלא חייבים בית דין לכוף אלא שאם לא כפו אין נענשים אלו תורף דב"ק ונהניתי שמצאתי רב תנא דמסייע לי ועיין שם עוד שהאריך בעיקר כללין בכמה פרטים ועיין להרב מטה אהרן בח"ב במערכת צדקה ד' רנ"ו מה שפלפל בזה: