שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל צט
מצות לאו ליהנות וכו' הנה בספרי דברי חכמים סוף סי' נו"ן הבאתי מה שהסביר ידידי הגאון הכהן הגדול מוהרש"ל מוילנא יצ"ו בשו"ת בנין שלמה סי' ג' דבמידי דאכילה ושתיה לא שייך להתיר משום טעמא דלאו ליהנות ניתנו עיין שם ולפי מה שפירש הגאון תקלין חדתין דברי הירושלמי דשקלים פרק שלישי הלכה ב' מהו לצאת ביין של שביעית ופשיט דיוצאין שהוא משום דלאו ליהנות ניתנו מבואר דסבירא ליה דגם בהנאה דאכילה ושתיה אמרינן לאו ליהנות ניתנו איברא דמצאתי חבר לידידי הגאון הנ"ל בסברתו זאת שכן כתב ידידי הגאון מבארדיטשוב יצ"ו בספרו הבהיר תהלה לדוד בהשמטות לחלק א' ד' י"ג סוף ע"א שחקר באומר הנאת מצה מהו בליל פסח ומצא שהריטב"א בחידושיו לנדרים הלכות הרמב"ן כתב בפרק רביעי גבי נכנס לבקרו שכתב וכנודר מן המצה שאסור לאכול מצה של מצוה דלא סגי דלא מיתהני עכ"ל והביא הרב יצ"ו שיטת רבינו המאירי דאף כשנהנה גופו בהדי המצוה אמרינן לאו ליהנות ניתנו אם אין ההנאה נמשכת אחר קיום המצוה (שאם נמשכת אסור והיינו טעמא דנודר מן המעיין שאינו טובל בו בימות החמה) ולכאורה באכילת מצה ההנאה נמשכת שהמצוה היא בשעת הבליעה וההנאה הרי היא נמשכת אחר כך והכריח כן מדמברכינן ברכת הנהנין במצות שהן על ידי אכילה ושתיה כמצה וקידוש והרי מצות לאו ליהנות ניתנו אלא ודאי דבאכילה ושתיה לא אמרינן לאו ליהנות ניתנו ומודו כולי עלמא בזה וצדד לומר טעם אחר ולא הונח לו ומסיק דעל כרחין לומר כמו שכתב דבאכילה ושתיה ההנאה נמשכת אחר קיום המצוה ולכן כולי עלמא מודו דלא אמרינן בהו לאו ליהנות ניתנו אלו תורף דב"ק עיין שם: