אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל עו

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל עו

כלל עה

למאן דאמר אין צריכות כונה מתבאר מדברי רבינו יונה בסוף פרק קמא דברכות דהיינו דיעבד אבל לכתחלה צריך כונה שכתב בבעיא דנקט כסא דשיכרא וכו' דקשה מינה להסוברים דאין צריכות כונה ושרבינו שמואל תירץ דאף דמצות אין צריכות כונה ויצא בדיעבד זהו כשעושה המצוה בסתם וכו' עיין שם הרי שדקדק וכתב ויצא בדיעבד דמשמע דלכתחלה ודאי בעי כונה וכן כתב הגאון בספר דרך פקודיך בהקדמה דף ג' ע"ד הא ודאי לכל הפוסקים בעינן כונה אף במצות דרבנן רק בדיעבד יוצא בדרבנן בלא כונה וכו' עכ"ל ולפי זה צריך לומר דמדר' זירא דאמר לשמעיה איכוון ותקע לי אין הכרח דסבירא ליה מצות צריכות כונה אמנם הר"ן בפרק ראוהו בית דין כתב דהרי"ף פסק כר' זירא דאמר איכוון ותקע לי דסבירא ליה צריכות כונה עיין שם מה שהביא בשם הרז"ה והרמב"ן ולפי זה נראה דסברי דלמאן דאמר אין צריכות כונה אף לכתחלה אין צריך כונה והגאון כתב סופר [או"ח[ בסוף סי' ק"ז כתב וז"ל כתבו ראשונים גם למאן דאמר דאין] צריכות כונה היינו לעיכובי אבל לכתחלה ודאי יכוון לשם מצוה וכן נראה מלשון דשלחו כפאו ואכל מצה יצא ולא קמשמע לן יותר דלכתחלה לא בעי כונה וכן רבא דאמר התוקע לשיר יצא משמע דיעבד אבל לכתחלה בעי כונה וקשה דלפי זה ליכא ראיה מדר' זירא מדאמר איכוון ותקע לי דסבירא ליה מצות צריכות כונה דבדיעבד לא יצא דאפשר דר' זירא לכתחלה דוקא אמר איכוון ותקע לי ומנא להו לראשונים דר' זירא סבירא ליה צריכות כונה וגם סוגיית הש"ס מייתי על דר' זירא פלוגתא דר' יוסי ורבנן וצריך עיון עכ"ל הנה מגופא דשמעתא נראה דלא קשה לפי מה שכתב הר"ן שם (בד"ה והרב אלפסי) דיש סבורין לומר דר' זירא לא פליגא אדרבא דלא אמר ר' זירא איכוון ותקע לי למצוה אלא שצריך כונה לשמוע להשמיע לשם תקיעת שופר כל דהוא אפילו שלא לשם מצוה ולעולם כונת מצוה לא בעינן אבל בעינן כונה לשמוע ולהשמיע ויש שדנין כן מלשון הרב אלפסי בהלכות עכ"ל והרז"ה הקשה עליהם דלא משמע כן מהש"ס כו' וכקושית הגאון כתב סופר עיין שם:

וכתב עוד בכתב סופר וז"ל והנה אמת נכון וראוי לעשות כל מצוה בכונה בלב שעושה דבר זה לשם מצוה כדי לעשות רצון המצוה יתברך ואל תהיה כמצות אנשים מלומדה כמו שעושה דבר הרגיל בו בלי שמכוון לעשותה לכונת תכלית הענין אלא הרגל נעשה לו טבע ולכן כתיב וזכרתם את כל מצות ה' היינו שתזכרו קודם העשיה שהיא מצות ה' ואחר כך ועשיתם אותם וכל שכן וקל וחומר מצוה שיש בה הנאת הגוף כמו ענג שבת ויום טוב דבעי כונה לשם מצות ענג שבת ויום טוב כי כן צוה ה' להיות מעונג בשבת ולשמוח ביום טוב דאי לאו הכי הוי אכילת רשות לשם אכילה גסה וזהו שנאמר וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד היינו שיהיה ענג זה לשם קדוש ה' וכן ביום טוב כתיב ושמחת לפני ה' אלקיך ושמחת בחגך ודרשו ולא באשתך ולא בשמחה אחרת אלא שיהיה לשם חג:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה