שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל עה
מצות צריכות כונה אם בברכת התורה צריך כונה כמו בכל המצות דבר זה תלוי בשני הישובים של הגאון חקרי לב על חקירתו שבא"ח סי' ט' במאי דקימא לן בסי' מ"ז דברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה אם למד מיד דהלא מצות צריכות כונה וזה לא כיוון אלא לברכת התורה ואין לומר דמה שפוטרת הוא דוקא כשנתכוון לברכת התורה דכל כי הא הוי להו להפוסקים לבאר וכתב ליישב בשני דרכים א) דכיון דברכת התורה היא מדין תורה וברכת קריאת שמע מדברי סופרים וכל אדם קורא כדרכו קריאת שמע וברכותיה ואינו מכוון לצאת ידי חובת ברכת קריאת שמע כי אם כל כונתו לומר מה שתקנו חכמים אם כן אדרבא יש לנו לומר דסתמו כפירושו שבירך לשם ברכת התורה והוי כמתכוון לברך ברכת התורה ואף שנמצא שלא יצא ידי חובת ברכת קריאת שמע הרי אמרו שם בירושלמי ברכות אינן מעכבות וכל שכן אם בירך ולא כיוון לצאת דאינו מעכב עכ"ל ולפי זה הדין נותן דברכת התורה בעלמא בעיא כונה וברכת אהבת עולם היא העולה במקום ברכת התורה וכמתכוין לה דמי וישוב זה דחוק חדא דאינו פשוט דברכת התורה מן התורה וכמה דיות נשתפכו ותו אף להפוסקים כן נהי דזו מן התורה וזו מדברי סופרים מכל מקום יש סברא לומר דמסתמא כונתו על ברכת קריאת שמע ובשתים תעלה לו שיכול לברך אחר כך ברכת התורה אבל אם יתכוין באמירת ברכת אהבת עולם לשם ברכת התורה יאבד טובה הברכה אחת והוא חסרון שלא יוכל לימנות ואם כן יש לנו לומר דסתמו כפירושו שכונתו לברכת קריאת שמע כדרכו בכל יום תמיד וכיון שברכת התורה בעיא כונה ובלא כונה אינו יוצא למה יאמרו חכמים שאהבת עולם פוטרתה אף שלא נתכוון לה לכן נראה כישוב ב) דעל כל פנים ברכת התורה לא דמיא לשאר ברכות דאף אם הפסיק קודם שלמד יצא וכתבו התוספות ומרן הבית יוסף הטעם דתלמוד תורה אין לאדם זמן פיטור ואם כן הכי נמי יש לומר דלא בעיא כונה שהרי אינו מייאש דעתו מלימוד עכ"ל ראה זה חדש דברכת התורה אף להסוברים שהיא מן התורה משונה היא מכל מצות התורה ותימה בעיני על רבני האחרונים הרגילים להביא דב"ק (דברי מנחם רוח חיים פתח הדביר יפה ללב) שהשמיטו דבריו בזה ויותר תימה על הרב יפה ללב יצ"ו בריש סי' מ"ז שכתב בתוך דבריו שצריך בברכת התורה כונה לצאת עיין שם ולא זכר שר שיטת מר זקנו הגאון הנ"ל: