אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל סד

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל סד

כלל סג

מצות צריכות כונה כתב הגאון יד מלאכי בכללי דינים אות תכ"ז בשם הרב עולת שבת סי' תקפ"ט בשם שו"ת משפט צדק דדוקא במצות דאורייתא אבל לא במצות שהן מדרבנן הנה ספר עולת שבת אין אצלי אך ראיתי שגם הרב מגן אברהם בסי' ס' סק"ג כתב כן בשם הרדב"ז ומשפט צדק (גם הרב שרשי הים בח"א בסוף דף כ"ט כתב בשם הרב ב"ח סי' תקפ"ט דמשום דספיקא הוא אי קיימא לן צריכות כונה מחלק בין מצות דאורייתא לדרבנן ועיינתי בבית חדש שם ולא מצאתי ואולי כונתו על בני חיי ומי שנמצא אצלו יעיין בו שוב ראיתי מה שכתב הרב בית חדש בסי' תע"ה סעיף ח' שדעת רבינו הטור אליבא דהרא"ש היא לחלק בין מצוה דאורייתא למרור בזמן הזה דרבנן דבדאורייתא אזלינן לחומרא כדעת הפוסקים דצריכות כונה ובדרבנן כמאן דאמר אין צריכות כונה דכיון דדרבנן הוא אזלינן לקולא וכנראה שטעות סופר הוא בשרשי הים וצריך להיות ב"ח בסי' תע"ה:

ויש להעיר על הרב מגן אברהם דבסי' ס' קבל בשתיקה מה שפסק מרן דמצות צריכות כונה ומביא מה שכתבו רבני האחרונים דזה דוקא במצות דאורייתא ואילו ממה שכתב בסי' תקפ"ט סק"ד מתבאר דסבירא ליה אף במצות דאורייתא אין צריך כונה שכתב שהרוצה לתקוע לאשה ורוצה לברך בעצמו ואינו רשאי לברך על תקיעתו לאשה לכן יתקע לה בשעה שתוקעין בבית הכנסת ואז יכול לברך להוציא את עצמו ואם אין לו שופר לעצמו יצריך לתקוע בשל בית הכנסת יתקע לה אחר התקיעות של בית הכנסת ויכוון בלבו שלא לצאת בתקיעות בית הכנסת ואז יוכל לברך עיין שם ולפי מאי דקים לן דבמצות של תורה צריך כונה לצאת למה לי שיכוון שלא לצאת הרי כל שלא כיוון לצאת לא יצא אלא מוכח דנקיט כמאן דאמר אין צריכות כונה וסבור הייתי לומר שאין הלשון מדוקדק וכונתו לומר שלא יכוון לצאת אלא שראיתי בשלחן ערוך הגאון מוהרז"ש שם סעיף ב' ובחיי אדם כלל ק"מ אות ז' ובקיצור שלחן ערוך להרב מוהרש"ג בסי' קכ"ט סעיף י"ט שכתבו דינו של המגן אברהם ככתבו וכלשונו ודחוק מאד בעיני לומר שכלם כתבו שלא בדקדוק שוב ראיתי שמדבריו בסי' תפ"ט סק"ח מתבאר דנקיט דצריך כונה אלא דלענין ברכה יש לחוש למאן דאמר אין צריך כונה והוא שעל מה שכתבו מרן והרמ"א שם בסעיף ג' דהמתפלל עם הצבור מבעוד יום מונה עמהם בלא ברכה ובלילה מונה בברכה אם היה דעתו בתחילה שלא לצאת הקשה הא אפילו סתם לא יצא דמצות צריכות כונה ותירץ כיון דאסור לברך לבטלה אם היה סתם אסור לברך שנית עיון דיש אומרים אין צריכות כונה עכ"ל:

נחזור לדאתאן עלה שדעת הרבנים הרדב"ז ומשפט צדק ועולת שבת ומגן אברהם דבמצות דרבנן אין צריך כונה ומה שאמרו מצות צריכות כונה אינו אלא בשל תורה ומזה תמהתי על הגאון טורי אבן בחידושיו לפרק ראוהו בית דין דף כ"ח ע"ב (בד"ה מאי לאו) שכתב פעם ושתים בפשיטות דלמאן דאמר צריכות כונה לאו דוקא במצות דאורייתא אלא גם במצות דרבנן הדין כן ולא זכר דברי העולת שבת ומגן אברהם הנ"ל וביותר יש לתמוה שהרי מדברי התוספות בפרק ראוהו בית דין דף כ"ח ע"א ד"ה אמר רבא מתבאר שיש חילוק בין מצות דאורייתא לדרבנן שהקשו על מה שרבא שם למד מהברייתא דתוקע לשיר יצא דמצות אין צריכות כונה למה לא הביא ברייתא דבפרק ערבי פסחים ד' קי"ד גבי מרור אכלו שלא במתכוין יצא ותירצו דהתם בירקות דרבנן אבל מצוה דאורייתא בעי כונה ולכן הוצרך ללמוד דאין מצות צריכות כונה בדאורייתא אלמא דיש לחלק בין מצות דאורייתא למצוה דרבנן לענין כונה ואם כן מנא ליה להרב לומר בפשיטות דלמאי דקימא לן צריכות כונה גם במצות דרבנן הדין כן ולפי מה שכתבתי לעיל כלל ס"א (בד"ה והיה נראה) בכונת הרבנים הרדב"ז ומשפט צדק ומגן אברהם דרק לענין פסק הוא שכתבו לחלק כן אבל גם הם מודים דלבעל הסברא דצריכות כונה אין חילוק בין מצות דאורייתא לדרבנן ניחא דלא תיקשי לן מדבריהם (וכן מתבאר מדברי מרן הבית חדש בסי' תע"ה סעיף ח' לענין מרור עיין שם דב"ק) אבל מדברי התוספות קשה כאמור וכן הבין מדברי התוספות הללו הגאון חק יעקב בסי' עת"ה ס"ק ח"י דיש לחלק בין דאורייתא לדרבנן והגאון פרי חדש בסימן תפ"ט סעיף ו' כתב לדעת מרן דמחלק בין מצוה דאורייתא לדרבנן דבדרבנן (כההיא דסי' תפ"ט בדין ספירת העומר) אין צריך כונה ועיין שם בברכי יוסף פלפול בדברי הרבנים אליבא דמרן בבית יוסף ובשלחן ערוך ושממגילה אין הכרח דגם בדרבנן בעי כונה דשאני מגילה דדברי קבלה כדברי תורה ואי נמי משום פרסומי ניסא והרב ערך השלחן ריש סי' ס' הביא שכן כתב הרב בית חדש בסי' עת"ה ורצה לייחס לזה דעת הרא"ש בפרק קמא דברכות סי' י"ד (עיין לקמן בסמוך) והגאון שואל ומשיב במהדורא קמא ח"ב סוף סי' א' הסביר טעם לחילוק זה ויש לפקפק בו וציין לעיין במגן גבירים סי' ס' ואינו מנוי אצלי גם הגאון פרי מגדים בסי' רי"ג במשבצות סק"ג תמה על מה שכתב מרן בסעיף ב' שיוצאים במה שמכוונים לברכת המברך דלמה לי מתכוונים הלא כל הברכות דרבנן ובדרבנן אין צריך כינה ולא נחה דעתו לומר דכיון שהמצוה היא מן התורה גם הברכה צריכה כונה שזה דוחק וגם לחלק בין העושה בעצמו ליוצא על ידי אחר כתב דהיא בורכא וכו' עיין שם וכן נקיט בפתיחה כוללת חלק ג' אות ד' וה' ואות ו' על שאר פרשיות קריאת שמע:

והיה נראה להכריח שיש לחלק בין דאורייתא לדרבנן מדקימא לן בסימן תע"ז שאם שכח לאכול אפיקומן עד אחר שבירך ברכת המזון ובירך בורא פרי הגפן לא יאכל אפיקומן ויסמוך על מה שאכל בגמר הסעודה שכולן שמורות הן וכו' והרי כשאכל בגמר הסעודה לא היתה כונתו על מצות אפיקימן ואיך יצא בזה אלא מוכח דכיון שהיא מנוה דרבנן לא בעי כונה אך יש לדחות לפי שיטת הר"ן בדעת הרמב"ם במה שפסק כפאוהו פרסיים ואכל מצה יצא דמשום שנהנה לא בעינן כונה לצאת עיין בזה לקמן כלל ס"ז:

ומכל מקום מצינו תנא דמסייע להרב טורי אבן מר ניהו רבינו התוספת יום טוב במעדני יום טוב בפרק קמא דברכות על דברי הרא"ש סי' י"ד הקשה שם בסק"ו דברי הרא"ש אהדדי דשם כתב גבי ברכת הנהנין דאפילו בלא שום כינה הברכה עולה לו אלמא סבירא ליה מצות אין צריכות כונה ואילו גבי שופר וקריאת שמע פסק דצריכות כונה והניחו בקושיא והיה לו לתרץ דשאני ברכת הנהנין דרבנן אלא ודאי מוכח דסבירא ליה דאי אמרינן צריכות כונה גם במצות דרבנן הדין כן וכן דעת מרן הפרי חדש בסי' עת"ה סעיף ד' דגם בדרבנן צריך כונה דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון והרב מגן אברהם שהביא בסי' ס' מה שחילקו בין דאורייתא לדרבנן כתב הרב מחצית השקל בסי' תפ"ט סק"ח דאיהו לא סבירא ליה הכי אלא גם בדרבנן סבירא ליה דצריך כונה עיין שם:

ומצאתי שהגאון בשו"ת רמ"ץ חלק א"ח סי' יו"ד אות י"ג עמד בענין זה וכתב להסביר דבמצות דרבנן צריך כונה לא זו בלבד למאן דאמר מצות צריכות כונה אלא אף אם במצות דאורייתא אין צריך כונה במצות דרבנן צריך כונה ושאין כונת התוספות בדף כ"ח הנז"ל לחלק באמת בין מצוה דאורייתא לדרבנן (כמו שחשבתי אנכי הדל) וז"ל והנה דעת האחרונים דבמצוה דאורייתא בעי כונה ובדרבנן לא בעי כונה והדבר נודע מדברי התוספות בדף כ"ח דלהכי לא הביא רבא דאין צריכות כונה מברייתא בפסחים גבי מרור אכלו בלא מתכוין יצא משום דיש לומר דמרור דרבנן לא בעי כונה אבל מצוה דאורייתא בעי כונה ובאמת יש לומר דאין סברא זו אמת לדינא רק דהיה יכול לדחות כן ולולא דמסתפינא הייתי אומר להיפך דבמצוה דאורייתא כיון דהחיוב עליו מן התורה לעשות:

חסר

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה