אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל נח

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל נח

כלל נז

מצוה בו וכו' אם כדי לעשות המצוה בעצמו יצטרך להחמיץ המצוה ואם המצוה תהיה נעשית על ידי אחר לא ישהה ולא יחמיץ המצוה איזה מהם עדיף כגון מי שיש לו לכתוב ספר תורה אבל אינו יכול לכתוב מהר ואם יכתבנו על ידי סופר יכתבנו מהרה נסתפק הגאון פרי מגדים באשל אברהם ריש סי' תרכ"ה איזה מהם עדיף דיש לומר דמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה ושהויי מצוה לא משהינן עדיף ממצוה בו יותר מבשלוחו והרב משנת אברהם בשער כתיבת ספר תורה סי' א' סעיף כ"ט בביאורו ס"ק ל"ו כתב דלפי מה שכתב במגן גבורים דדעת הרמ"א דמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה עדיף ממעלת תדיר קודם או ממעלין בקדש אם כן הכי נמי יש לומר דאל תחמיצנה עדיף ממצוה בו יותר מבשלוחו אך יש לחלק עכ"ל ולפי מה שכתבתי למעלה כלל ג"ן דהא דמצוה בו וכו' הוא מדרבנן והא דמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה שהוא משום אין מעבירין על המצות לרוב הפוסקים או לכל הפחות להרבה פוסקים הוא מן התורה עיין במה שכתבתי לעיל במערכת האל"ף אות ק"ג ובפאת השדה במערכת האל"ף (הוא שדי חמד חלק עשירי) כלל קל"ה ס"ק כ"א ד' פ"ח ע"ד נראה לכאורה דעדיף ממצוה בו אך יש לומר דכיון דמה שמחמיץ המצוה לא משום עצלות הוא רק לקיים המצוה בעצמו כמו שחייבוהו חז"ל אין זה נקרא מצוה הבאה לידך וכו' ועדיף טפי שיעשנה בגופו להראות, חיבתו וחשקו לקיים המצות והכי מסתברא לדעתי הקצרה:

והנה במתנות כהונה דכתיב ונתן לכהן הזרוע והלחיים וכו' (דברים י"ח ג') דרשו בספרי לכהן עצמו ומסיים בפסיקתא ולא לשלוחו ונתקשו בזה המאורות הגדולים הרבנים פרי חדש בסי' ס"א סקי"ג ופרי תואר שם מה נשתנית מצוה זו מכל התורה כולה דשלוחו כמותו ונדחקו ליישב זה ומרן מוהרד"ף בספרו הנורא חסדי דוד ח"ג (שנדפס מקרוב בעיר קדשנו ירושת"ו) בחולין פרק ט' ד' ל"ו ע"ב (בד"ה מתנות) פלפל בדבריהם שלא יתכן לפרש לא כדברי מר ולא כדברי מר וכתב שנראה לו שאין כונת הספרי לאסור נתינה לשלוחו של כהן דודאי יכול ליתן ליד שלוחו ובזה מקיים מצות נתינה וכו' אצא כונתו משום דמצוה ליתן מיד כל דאיכא כהן וכדאיתא ביו"ד סי' ס"א סעיף ה' דתכף אחר הזביחה חל החיוב וכו' ואהא קאמר תנא דספרי דדוקא אי אתא כהנא התם חלה עליו המצוה מיד אבל שלח שלוחו אינו חייב ליתן לו אלא מצי למימר אי הוי אתי איהו מיד הוה יהיבנא ליה שלא לאחר את המצוה אבל השתא לא יהיבנא אלא לכהן אחר בתר הכי וקמשמע לן דלא מיקרי מחמיץ את המצוה וכן נראה שהבינו הפוסקים שלא העתיקו איסור זה שלא לתת לשליח ובפרט הרמב"ם שלא הניח דבר קטן מספרי וספרא וכל שכן חידוש גדול כזה שהוא משונה מכל התורה כולה דודאי לא הוה שתיק מללמדנו שלא יצא ידי חובת נתינה אלא ודאי שהבינו כדאמרן שאם שלח הכהן שליח מצי למימר ליה אין רצוני אלא ליתן לכהן אחר מידי לידו דמצוה בו יותר מבשלוחו וליכא בזה משום מחמיץ את המצוה (סיום לשון זה אינו בחסדי דוד שם אלא בספרו ספרי דבי רב פרשת שופטים ד' רמ"ג ע"ג בסוף ד"ה ונתן לכהן ששם רמז בקיצור דבריו שבחסדי דוד הנ"ל וסיים בלשון הנ"ל) הרי מבואר שמשום מצוה בו יותר מבשלוחו ליכא למיחש משום מחמיץ את המצוה ולא מסתבר לומר דשאני התם דגלי קרא ונתן לכהן ולא לשלוחו הא לאו הכי היה הדין נותן שלא להחמיץ את המצוה משום מצוה בו וכו' דיש לנו לומר דמשם נלמוד לכל התורה כולה דמה טעם לחלק בין מצוה זו לשאר מצות:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה