שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל נז
מצוה בו יותר מבשלוחו כתב בראה חיים פרשת חיי שרה ד' ז"ך ע"ב (ד"ה ונראה) דאף להשפתי כהן ואור זרוע ומוהר"ם ריקאנטי דסברי דמצוה שהיא שלו אין לעשותה על ידי אחר מכל מקום על ידי עבדו דקימא לן ידו כיד בעל הבית בבבא מציעא ד' צ"ו ע"א לענין שאלה בבעלים נראה דהוי כאילו הוא בעצמו עושה המצוה וכן מצאתי מפורש להרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' י"א דהעושה מעקה על ידי פועל מברך על עשייתו דיד פועל כיד בעל הבית וכל שכן עבדו ונראה דאף למאי דקימא לן מצוה בו יותר מבשלוחו ופירש רש"י דכי עסיק גופו במצוה עדיף טפי בעבד ופועל כיון דחשבינן ליה כידו ממש הוי כאילו הוא עצמו עסוק במצוה עכ"ל והנה בעיקר סברת הגאון מחנה אפרים האריכו רבנן בתראי כמו שכתבתי בס"ד בשדי חמד מערכת האל"ף כלל קמ"ז וגם בספר פאת השדה מערכת האל"ף (הוא שדי חמד חלק עשירי) כלל ע"ח כתבתי קצת עיין שם שאינו פשוט לתפוס כסברתו ואף לפי סברתו קשה בעיני לומר דאף כשהאדם יכול לעשות המצוה בגופו ממש שיהא רשאי לעשותה על ידי אחר משום דידו כידו ולא יהא בזה משום מצוה בו וכו' והרב חיי אדם כלל ס"ח אות ז' נסתפק במי שיודע לכתוב ספר תורה אלא שאינו מהודר כל כך ואם יוכתב על ידי סופר יהיה הכתב מהודר איזה מהם עדיף ועד כאן לא מספקא ליה אלא היכא שהמצוה תהיה מהודרת יותר כשתהיה על יד הפועל (דהסופר ודאי לא בחנם יכתוב לו) מכשתהיה על ידו הא לאו הכי פשיטא ליה דמצוה בו אפילו לגבי פועל ואף בזה כתבו רבני האחרונים בשם הגאון בני יונה דמפני שתהיה הכתב יותר מהודר אינו רשאי לדחות המצוה ממנו דדוקא כשאינו יודע לכתוב הוא דמותר לשכור סופר לכתוב לו אבל לא בשביל הידור יותר אלמא דמה שעושה הפועל לא חשבינן ממש כאילו עשה בעצמו והרב נחמד למראה בח"א ד' ס"ג ע"ג כתב דאף להרב מחנה אפרים אם הבעל הבית יכול לתקן בעצמו לא מצי משוי שליח וכן מתבאר מדברי מרן מוהרימ"ט בחידושיו לקידושין ד' ע' ע"א שהביא בנחמד למראה שם שכתב דרב נחמן היה מזלזל עצמו לעשות המעקה ולא היה עושה על ידי עבדיו ומשרתיו משום דמצוה בו יותר מבשלוחו הרי דאף לגבי עבדים ומשרתים איתא להא דמצוה בו יותר מבשלוחו שלא כדברי הרב ראה חיים וראיתי בספר משנת אברהם בסי' א' סעיף כ"ח בביאורים ס"ק ל"ה שכתב בשם חכם אחד דבשוכר לעשות המצוה לא אמרינן מצוה בו וכו' ודחה דבריו בטוב טעם ודעת עיין שם דב"ק:
אחר זמן ראיתי בספר יקר ילקוט הגרשוני לידידי הגאון אבד"ק מ' לודאש יצ"ו בח"ב במערכה זו ד' ל"ב ע"ג שכתב בשם ספר ישמח משה פרשת עקב דדוקא בשליח בחנם אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו ולא בשליח בשכר ושבספר ילקוט הרועים השיג עליו וציין למה שכתב לקמיה במערכת הסמ"ך ד' מ"א ע"ד (ד"ה ספר תורה) ושם אתה מוצא (בד"ה מכתב) שדעתו מסכמת סברת הרב ישמח משה והצילו מהשגות הרב ילקוט הרועים ולא יכולתי להתיישב במילתייהו דרבנן קדישי לפי שספרים הללו אין נמצאים אצלי והמעיין יכריע:
וראיתי עוד שם שכתב שנראה לו מסברא דלגבי כתיבת ספר תורה לא אמרינן מצוה בו וכו' ובמחילת כבוד גאונו אין דעתי העניה נוחה בזה ולפי שכעת לא אוכל להתיישב בזה הן בעודני עסוק בענין אחר אעתיק פה לשונו הזהב לזכרון בין עיני ואיה"ש אשובה אראה בל"נ וז"ל נראה לי מסברא דבמצוה הצריכה משך זמן ארוך ככתיבת ספר תורה וכדומה מצוה טפי לעשות על ידי שליח בשכר מלעשות בעצמו כיון דבשעת כתיבה צריך לדקדק הרבה ומתבטל מתלמוד תורה זמן ארוך ואנן קימא לן ביו"ד סי' רמ"ו סעיף י"ח תלמוד תורה שקול כנגד כל המצות היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה אם אפשר למצוה ליעשות על ידי אחרים לא יפסיק תלמודו ועל פי הנחה זו דחה דברי הגאון מו"ח מהר"ר עמרם שליט"א שאין צריך שליחות לכתיבת ספר תורה ולא רמיא מצוה זו כלל על גוף האדם שיהיה צריך שליחות והביא ראיה ממה שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה בגטין (אמאי דתנן בפרק האומר ד' ס"ו ע"ב אף אנו מקובלין שאפילו אמר לבית דין הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי ילמדו ויכתבו ויתנו) וז"ל אינו מן הנמנע שבית דין הגדול לא יהיו בקיאים בכתיבה לפי שהתנאי בבית דין שיהיו חכמים לא שיהיו סופרים ואי נימא דמצות עשה לכתוב ספר תורה בעצמו איך יתכן שבית דין הגדול לא יהיו בקיאים בכתיבה שיוכלו לכתוב ספר תורה לעצמם וכו' והרב המחבר יצ"ו השיב דלפי מה שהסביר כנז"ל אינו מן התימה כלל שבית דין הגדול לא למדו להיות בקיאים בכתיבה כיון דאדרבא יותר מצוה לכתוב ספר תורה על ידי שליח בשכר מלכתוב בעצמו עכ"ד: