אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל מט

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל מט

כלל מח

מעשה רב בירושלמי והוא היפך מסקנת תלמודין הנה מרן הבית יוסף בסי' קצ"ט בדין זימון על הקטן תמה על הפוסקים כעובדא שבירושלמי שהיא היפך מסקנת תלמודין ויישב דבריהם באופן שהעובדא דהירושלמי מכוונת עם מסקנת תלמודין והביא שהרב מוהר"י קולון פירש דבריהם באופן שעובדא שבירושלמי היא היפך מסקנת הש"ס דילן וכתב על זה ולפי דבריו יש לתמוה היאך דחו מסקנא דגמרא דידן מפני הירושלמי לכן נראה לפרש דבריהם כמו שכתבתי עיין שם (בד"ה ומ"ש וא"א ז"ל הביא ההיא דירושלמי) וגם הגאון בית חדש שם בסעיף ח' נטפל ליישב תמיהה זו ואמר דמכח עובדא דבירושלמי סוברים הפוסקים דבתלמודין לא אמרו אלא להלכה ואין מורין כן עיין שם דב"ק משמע שאם יהיה באופן שלא יתכן לפרש דברי תלמודין אלא דלהלכה ומורין קאמר והוא היפך עובדא דבירושלמי כמסקנא דתלמודא עבדינן ולא משגחינן בעובדא דבירושלמי ובדין ההוא דעת הרי"ף והרמב"ם לפסוק כמסקנא דתלמודין דלא משמע להו דהלכה ואין מורין כן הוא ולכן לא חשו להעובדא דבירושלמי כיון שהיא היפך מסקנת תלמודין והטעם לזה הוא כמו שכתב מרן הבית יוסף בסי' של"ח (בדין השמעת קול) בשם הרי"ף וז"ל וחזינא למקצת רבוותא דסברי כעולא וסמכו אגמרא דבני מערבא דאמר ר' אלעזר כל משמיעי קול בשבת אסורין ר' אלעזר איעצר בסדרא סליק לביתיה ואשכחון דמיכין דמך על תרעא בגין דלא למיקש בשבתא ואנן לא סבירא לן הכי דכיון דסוגיין דגמרא דילן להיתרא לא איכפת לן במאי דאסרי בגמרא דבני מערבא דעל גמרא דילן סמכינן דבתרא הוא ואינהו הוו בקיאי בגמרא דבני מערבא טפי מינן ואי לאו דקים להו דהאי מימרא דבני מערבא לאו דסמכא הוא לא קשרו אינהו עכ"ל הרי דאף דאיכא עובדא בירושלמי קאמר דנקטינן כגמרא דילן דאינהו בקיאי בגמרא דבני מערבא וידעי דלאו דסמכא היא ההיא עובדא והרב פתח הדביר בסי' של"ח אות ג' צדד לומר בטעם הרי"ף משום דלא חשיב כי האי גוונא מעשה רב משום דר' אלעזר מאריה דההוא דינא איהו ניהו מאריה דהאי עובדא וסבירא ליה להרי"ף דכשעושה המעשה הוא בעל הסברא לא אמרינן מעשה רב ועוד דבהאי דינא איתא בירושלמי עובדא לקולא וגם בתלמוד דידן בעירובין ד' ק"ד מייתי עובדא דאמימר דשרא למימלא בגלגלא במחוזא דשמעת מינה דסבירא ליה דליכא משום אולודי קלא כמו שכתבו הראשונים ולפי זה אין לנו ללמוד מדברי הרי"ף אלו לבעלמא דלא חיישינן לעובדא שבירושלמי כשהיא נגד מסקנת הגמרא דילן כמובן:

אך האמת הוא דפשט לשון הרי"ף מורה דלא מפני זה ולא מפני זה הוא דאמר דלא משגחינן בעובדא דבירושלמי אלא טעמו ונימוקו עמו משום דתלמוד דידן בתרא הוא ואינהו הוו בקיאי ביה וידעי דלאו דסמכא הוא ההוא עובדא ואפילו אם תהיה העובדא מחכם אחר וגם ליכא עובדא איפכא בתלמוד דידן אית לן למינקט כמסקנא דתלמודין וגם הרב פתח הדביר שם בסוף דבריו כתב דיש צד לומר דלפי טעמו של הרי"ף בכל גוונא אית לן למינקט כתלמודין ולא משגחינן במעשה רב שבירושלמי וחיזק פירוש זה על פי מה שכתב הרב יד מלאכי כלל תכ"ו בשם הרי"ף בפרק כל הנשבעין גבי היו שניהם חשודים וכו' דלא אמרינן מעשה רב היכא דבתראי טפי מההוא דעבד עובדא לא סבירא להו הכי וכן נראה דעת הרמב"ם בפרק ב' מהלכות טוען ונטען וכתב שם הרב המגיד שלזה הסכימו הרמב"ן והרשב"א ואף שכתב שם שרבינו האיי וקצת מהאחרונים פסקו כהעובדא על כל פנים דעת הרי"ף היא דאזלינן בתר בתראי ולא משגחינן בעובדא ואם כן כיון דתלמוד בבלי הוא בתרא ופליג אעובדא דבירושלמי כוותיה אות לן למינקט:

ומה שכתב הרב פתח הדביר דאף אי נימא דנקטינן כעובדא דירושלמי אף כשהיא היפך מסקנא דתלמודין היינו דוקא היכא דליכא עובדא בתלמוד דידן כהמסקנא אבל היכא דאיכא עובדא בתלמודין איפכא מהעובדא דבירושלמי כעובדא דתלמודין אית לן למינקט הנה מלבד שמצד הסברא דבריו נכונים אף גם ש להביא ראיה לזה מדקימא לן בח"מ סי' גר"ן סעיף כ' שכיב מרע שאמר תנו שטר פלוני לפלוני זכה במה שבשטר אף שלא משך משום דדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמו והוא מעובדא דרב עמרם חסידא דפרק מי שמת ד' קנ"א ע"א דאמיה הוה לה מלוגא דשטרי כי קא שכבא אמרה ליהוי לעמרם ברי אתו אחוה קמיה דרב נחמן ואמרי ליה והא לא משך אמר להו דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורין דמו ובירושלמי בכתובות פרק אלמנה ניזונת סוף הלכה א' איתא אתא עובדא קומי ר' יוסי שכיב מרע שאמר ינתנו אותותיו לפלוני אמר ליה אין שכיב מרע מזכה אלא בדברים הנקנין בשטר או במשיכה הרי מעשה רב בירושלמי דלא זכה והפוסקים פסקו שזכה והיינו משום עובדא דבתלמודין שמעת מינה דכעובדא דתלמוד דידן עבדינן ולא משגחינן בעובדא דבירושלמי והגאון קרבן העדה בשיירי קרבן שם תמה על הפוסקים בסי' גר"ן הנ"ל דקנה והרי בירושלמי מבואר דלא קנה והרב המגיד בעשירי מהלכות זכיה דין ב' כתב שהרשב"א חולק על הרמב"ם וסובר דלא קנה ובירושלמי מבואר כהרשב"א ושום אחד לא הזכיר הירושלמי וכו' עיין שם ולי הדל תמיה לי על תמיהתו שמאחר שבתלמוד דידן איתא עובדא דאודי (דאורי) רב נחמן דזכה רב עמרם פשיטא דכעובדא דתלמוד דידן אית לן למינקט והיינו טעמא דלא נסתייע הרשב"א מעובדא דתלמוד ירושלמי דאם נודה שתלמוד דידן סובר דזכה מה יושיענו מה שבתלמוד ירושלמי עבוד עובדא איפכא רק דעת הרשב"א היא שגם תלמוד דידן סבירא ליה דלא קנה אלא הנייר ולא מה שבתוכו והפוסקים סוברים דכונת רב נחמן היא לומר דזכה גם במה שבתוכו ואף אם לא היה מעשה רב בתלמודין כי אם פסק הלכה בלבד ובירושלמי מעשה רב בהיפך הנה למדנו מדברי הרי"ף הנ"ל דאזלינן בתר תלמוד דידן דהוא בתרא ואין כאן תימה על הפוסקים בסי' גר"ן הנ"ל כמובן:

ומצאתי בספר פורת יוסף להגאון מסלאנים בנימוקיו על הש"ע ח"מ שכתב על הדין דסי' רנ"ג סעיף כ' הנ"ל וז"ל לדעתי צריך עיון גדול לפי דברי המרדכי דסוף עבודה זרה בשם מגילת סתרים ודברי שאר גאונים דהיכא דבגמרא דידן כתב להיתר או לאיסור ובירושלמי מבואר להיפך למעשה אמרינן מעשה רב וסמכינן אירושלמי ואם כן הלא איתא בירושלמי דכתובות ר' יהודה ברח לנוי אתא עובדא קומי ר' יוסי שכיב מרע שאמר יתנו אותותיו לפלוני אמר ליה אין שכיב מרע מזכה אלא בדברים שהן ניקנין בשטר או במשיכה ואלו ניקנין במשיכה ובשטר ואם כן חזינן בירושלמי בשם ר' יהודה ור"י שהורו הלכה למעשה דאין שכיב מרע יכול לזכות שטרותיו וצריך עיון גדול עכ"ל בדף קל"ו ע"ד וכנראה לא היה לו ספר קרבן העדה ושיירי קרבן ולכן לא ראה שכבר קדמו בשיירי קרבן בהערה זו והנה מה שכתב בשם המרדכי כונתו לפי הנראה היא למה שכתוב בסי' תקנ"ד בפ"נ דביצה פירש ריב"א דקימא לן נותן טעם לפגם מותר אפיל בשרצים אבל במגילת סתרים ובדברי שאר גאונים כתוב דלא סמכינן אהא פסקא דגמרא דידן אלא סמכינן אמעשה רב דגרסינן בירושלמי דתרומות הורה ר' יוסי בר בון בעכברא חד לאלף ור"י פירש דתלמודא דידן עיקר וכו' עכ"ל ובהורמנותיה דמר נראה דלפי המובן ממגלת סתרים הנ"ל דמיירי בפסקא דתלמוד דיד ועובדא בירושלמי בהא הוא דאמר דעבדינן כהירושלמי דמעשה רב אם כן יש לומר דבעובדא בתלמוד דידן ועובדא בירושלמי מודו דעבדינן כמעשה רב דבתלמוד דידן והיינו הך דקמן ולכן שפיר פסקו הפוסקים בסי' גר"ן כתלמודין ולא כהירושלמי ועוד בלאו הכי יש ליישב דהפוסקים נקטי כסברת ר"י שהביא המרדכי דתלמוד דידן עיקר ולא משגחינן בעובדא שבירושלמי וכבר כתבתי למעלה שמתבאר מדברי הרי"ף שכן היא דעתו ויתכן שמה שכתב הרי"ף וחזינן למקצת רבוותא וכו' כונתו על מה שכתוב במגלת סתרים ובדברי שאר גאונים והוא חלק עליהם בטוב טעם והלכה כמותו ואין להאריך:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה