אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל מח

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל מח

כלל מז

מעשה רב אינו דוחה לכללא דיחיד ורבים הלכה כרבים כן הוכיח הגאון יד מלאכי בכלל תכ"ג מדברי הרי"ף בדין אין לשין את העיסה ביין ושמן וכו' שבפרק כל שעה ומדברי הרא"ש גבי סריקין המצויירין ועוד משאר דוכתי וכן מצא בשיירי כנסת הגדולה בכללי התלמוד כלל ל"ג דלא אמרינן מעשה רב ביחיד נגד רבים והביא (בד"ה איברא) שהר"ן והסמ"ג והתוספות כתבו מעשה רב נגד כלל דיחיד ורבים וכתב על זה ומכל מקום אנו אין לנו אלא דעת הרי"ף והרמב"ם והרמב"ן והרא"ש והרשב"א וים של שלמה ומוהר"ם אלשקר וראשון לכיון (לציון) שמדבריהם למדנו דלא חיישינן אעובדא במקום רבים ולהם שומעים שאמרו כהלכה ותמה על הגאונים כנסת הגדולה ומוהר"ש אלגזי הבקיאים בכל חדרי תורה איך לא הזכירו דעת הנך אשלי רברבי והוקשו לו מדאמרינן בריש פרק במה מדליקין ד' כ"א מעשה רב דנראה שסותר זה הכלל ויישב בטוב טעם ותמה על הרבנים שיירי כנסת הגדולה ושערי דורא וים של שלמה בפרק גיד הנשה סי' כ"ח אלו תורף דב"ק:

ומצוה להביא מן החדש מה שראיתי להרב בעי חיי בח"מ סי' ח"ן דשקיל וטרי בזה וכתב בדף מ"ח ע"ב וז"ל היוצא מן המחובר דאף על גב דכל דאיכא תרי כללי מנגדים זה לזה לא סמכינן אשום כלל אלא נשאר הדבר תלוי ועומד היינו בכללים גמורים אבל כלל דמעשה רב לדעת הרי"ף וסיעתו כל שיש אחר גמור מנגד לכלל דמעשה רב דחינן לכלל דמעשה רב וסמכינן על הכלל האחר ומהאי טעמא בנדון דידן סמך הרי"ף על הכלל דהלכה כרב נחמן בדיני ודחה לכלל דמעשה רב אבל לדעת רבינו חננאל וסיעתו אף דקימא לן הלכה כרב נחמן בדיני כשיש כלל אחר מנגדו אפילו כללא דמעשה רב סמכינן אכללא דמעשה רב ונראה דבמחלוקת זו חלוקים מרן הבית יוסף עם הרב מוהר"ם אלשקר סי' ל"ב ורש"ל, בפרק קמא דיום טוב דמדברי הרב בית יוסף א"ח סי' תק"י סוף מחודש א' יש להוכיח דכלל דמעשה רב אהני לן אף נגד כלל אחר אבל רש"ל שם סי' מ"ב כתב דלא אהני לן כלל דמעשה רב אלא היכא דלא ברירא לן הלכתא כמאן אבל היכא דברירא לן דהלכתא כהך דסתם תנא כוותיה אין כאן הכרח משום מעשה רב לבטל ולסתור פסק הלכה קבוע בתלמוד וכן מוכח מדברי מוהר"ם אלשקר סי' ל"ב שכתב אף על גב דקימא לן מעשה רב אבל היכא דפליגי רבים לא שבקינן רבים דאתו כרבים ועבדינן כיחיד או תרי דאתו כיחיד ותמיה לי דאיתא בפרק במה מדליקין דף כ"א איתיביה כרך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו אמר רבן שמעון בן גמליאל של בית אבא היו כורכין פתילה על גבי אגוז ומדליקין אמר ליה אדמותבית לי מדרשב"ג סייעינהו מתנא קמא הא לא קשיא מעשה רב ופירש רש"י הואיל ומעיד שכך היו עושים של בית אביו הלכה היא אלמא כלל דמעשה מהני אפילו יחיד לגבי רבים דהא רשב"ג לגבי תנא קמא יחיד אצל רבים הוא וכן ראיתי בהגהות שערי דורא שער ל"ד הביא ראיה מכאן דמעשה רב אפילו יחיד אצל רבים ונראה לי דסבירא ליה למהר"ם אלשקר דלא אמרינן דמעשה רב מהני אפילו יחיד אצל רבים אלא דוקא כשאותו יחיד שחולק על הרבים עושה מעשה ואין מי שחולק עליו אבל בנדון מוהר"ם אלשקר אף על גב דעשו מעשים כיחיד רבים פליגי על אותו היחיד שעשה מעשה וסברי דהלכה כרבים נקטינן כרבים דפליגי על היחיד אף על גב דעשה מעשה כיון דאתו רבים נגד רבים עכ"ל:

והנה מה שכתב שמדברי מרן הבית יוסף סי' תק"י יש להוכיח דכלל דמעשה רב אהני לן אף נגד כלל אחר הנה המעיין בבית יוסף יראה שכתב כן לדעת רבינו ירוחם שפסק כרבן גמליאל אבל בשם הרמב"ם בפירוש המשנה כתב שאין הלכה כרבן גמליאל ושכן נראה דעת הפוסקים שלא הזכירו זה וטעמא משום דמשמע דפליג אתנא קמא והלכה כתנא קמא דסתם לן תנא כותיה עכ"ל אם כן מתבאר שדעת מרן אליבא דכל הפוסקים (זולת רבינו ירוחם) דלא משגחינן בכללא דמעשה רב במה שהוא נגד סברת רבים לגבי יחיד וכבר עמד בזה הרב יד מלאכי שם על מה שכתב בכללי התלמוד שבשיירי כנסת הגדולה סי' ל"ג כמו שכתב בבעי חיי הנ"ל להוכיח מדברי מרן הבית יוסף הנ"ל עיין שם ועיין לעיל כלל מ"ג (בד"ה ואף למה ובד"ה ובדעת הר"ן) והרב מקנה אברהם בח"ב סי' רע"ח צדד לומר לדעת הריטב"א דכלל דמעשה רב דוחה לכללא דיחיד ורבים ולא הונח לו לפי שדוחק הוא לומר דכלל דמעשה רב ידחה לכללא דיחיד ורבים עיין שם וכן כתב הרב מקנה אברהם במערכת הדל"ת כלל צ"ט דף כ"ח ע"א דכלל דיחיד ורבים דוחה לכללא דמעשה רב גם הרב פתח הדביר בסי' קכ"ח אות ג' דף קט"ז ע"ג עמד מתמיה על מרן מוהרד"ף בספר חסדי דוד שמתבאר מדבריו דסבירא ליה דכללא דמעשה רב דוחה לכללא דהלכה כתנא קמא בסברא סתמית דחשיבא כרבים דזה לא יתכן לדעת רובא דרבוותא דאייתי בספר יד מלאכי כלל תכ"ג וכו' עיין שם דב"ק:

ובחידושי הגאון מוהרש"ש בפרק המניח דף ל' ע"ב כתב שהרמב"ם פוסק כהמעשה רב נגד כללי ההלכה והרא"ש והטור לא שבקי כללי ההלכה מפני המעשה ויפה העיר עליו ידידי הגאון אבד"ק ליאדי בספרו כרם חמד ח"א בחידושיו לשבת דף מ"ט ע"ב דאישתמיטתיה שהרמב"ם בכמה מקומות שהביא ביד מלאכי סי' תכ"ג פוסק כהכלל ולא חייש להמעשה ובדעת הרא"ש שהאריך הרב יד מלאכי שם דאזיל בתר כללי ולא חייש למעשה רב הקשה הרב כרם חמד שם דבהרא"ש פרק השולח סי' כ' מבואר להיפך והיינו ששם כתב דמסתם משנה בפרק הכותב וכן בעל חוב שהוציא שטר חוב ואין עמו פרוזבול הרי אלו לא יפרעו מוכח דהלכה כר' מאיר דאמר המוציא שטר חוב צריך שיהא עמו פרוזבול מיהו נהגו העולם כרב וכן מסתברא כיון דאמוראי עבדי עובדא כחכמים דברייתא יש לסמוך על זה הרי דכללא דעובדא דחי לכללא דהלכה כסתם משנה והתפלא על היד מלאכי שלא עמד בזה וכתב שם הגאון קרבן נתנאל דנרגש הרא"ש מהא דקימא לן הלכה כסתם משנה ומה גם דרשב"ג נמי הכי סבירא ליה והלכה כרשב"ג ומיישב דעל זה יש לסמוך אחכמים דברייתא דמעשה רב והיא תמיהה עצומה בסתירת דעת הרא"ש אמנם נראה דאפשר ליישב דהנה נודע סברת בעל הלכות גדולות בשם רב צמח גאון דאף על גב דהלכה כסתם משנה מכל מקום היכא דהש"ס מביא ברייתא דפליגי בה ר' מאיר ור' יהודה והסתם משנה אתיא כר' מאיר הדרינן לכללין ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה והרי"ף והרא"ש בפרק כל הכלים דף קכ"ד ע"ב חלקו על זה ואמרו דהא דר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה היינו דוקא היכא דלא סתם תנא כר' מאיר עי"ש ואם כן הכא דבברייתא (לפי גירסת הרא"ש דגריס דברי ר' מאיר) הביא פלוגתא דר' מאיר וחכמים אף דהסתם המשנה הוי כר' מאיר לדעת הגאונים רב צמח והלכות גדולות ודאי דלית הלכתא כסתם משנה דאתיא כר' מאיר ואף לדעת הרי"ף והרא"ש דנקטינן כסתם משנה יש לומר דהיינו דוקא כגון ההיא דפרק כל הכלים דסברת החולק על ר' מאיר נשנית בלשון יחיד ר' יהודה אומר וכיוצא אבל הכא דתני בברייתא דברי ר' מאיר וחכמים אומרים וכו' אינו מוכרח כל כך לומר גם בכי האי גוונא ולכן כיון דאיכא אמוראי דעבדי עובדא כחכמים דברייתא יש לסמוך על זה כלומר דמעובדי דהאמוראים יש לנו ללמוד דסברי דבכי האי גוונא לא אמרינן הלכה כסתם ולא משום כללא דמעשה רב קאמר שהרי לא סיים הרא"ש לומר יש לסמוך על זה דמעשה רב אלא סתם קאמר יש לסמוך על זה ואם כן שפיר נוכל לפרש דכונתו דיש לסמוך לומר דמהאמוראים אנו למידין דלא אמרינן בזה הלכה כסתם איברא דהגאון קרבן נתנאל מפרש בכונת הרא"ש דמה שיש לסמוך על זה הוא משום דמעשה רב אבל הרב יד מלאכי יש לומר שאינו מפרש כן ולכן לא נראה לו סתירה בדברי הרא"ש ואף לפירוש הרב קרבן נתנאל יש ליישב דבכי האי גוונא דהעובדא אתיא כרבים ולא כיחיד נגד רבים שפיר סמכינן אעובדא אבל היכא דהעובדא אתיא כיחיד נגד רבים לא סמכינן אעובדא כן אני אומר בחפזי וצריך להתיישב במה שרשמתי בשדי חמד מערכת הה"א כלל י"ז בפלוגתא דהרי"ף והרא"ש עם רב צמח גאון הנ"ל לך נא ראה:

וכתב עוד בכרם חמד שם דבספר שערי חכמה שער ו' אות ט' הקשה על מהרש"ל בים של שלמה פרק קמא דביצה שסותר לדברי הרא"ש דפרק השולח הנ"ל ואין ספר זה מצוי אצלי (אף לא ראיתיו מעודי) ולא ידענא תנא היכא קאי כי לא ציין הסימן שבים של שלמה וכנראה כונתו למה שכתב בסי' מ"ב (על מה שכתב מרן הבית יוסף בסי' תק"י בטעם רבינו ירוחם שפסק כרבן גמליאל בביצה ד' י"ד משום דמעשה רב שהיו נוהגים בבית רבן גמליאל כן עי"ש בסוף מחודש א') ולא נהירא וכו' ועוד אפילו אם תמצא לומר (דהמעשה הזה) הוי הכרע היינו בין תנאי ואמוראי דלא ברירא לן הלכתא כמאן אבל הכא דברירא לן כבר הלכה כתנא קמא בכל דוכתא לית כאן הכרע משום מעשה לבטל ולסתור פסק הלכה הקבוע בתלמוד עכ"ל וכונת קושיתו היא שהרי הרא"ש בהשולח הנ"ל פסק כהעובדא נגד פסק ההלכה ולפי מה שכתבתי למעלה אין סתירה לדברי מהרש"ל מדברי הרא"ש כמובן ומה שיישב בספר שערי חכמה שיש לחלק בין עובדא דתנאי לעובדא דאמוראי הנה המעיין ביד מלאכי ריש כלל תכ"ג ישר יחזה דאין חילוק בכללא דמעשה רב בין אמוראי לתנאי דבכולהו אמרינן מעשה רב כיעויין שם:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה