אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל מא

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל מא

כלל מ

מסייע ידי עוברי עבירה דאסור אם הדין כן לגבי גוי הנה הרמ"א ביו"ד סי' קנ"א כתב דהוא מחלוקת הראשונים והגאון שפתי כהן חלק עליו וכתב דאין כאן מחלוקת ולכולי עלמא שרי עי"ש והרב קרבן אליצור נקיט כהרמ"א וכתב דאף להשפתי כהן אם מסייע בגופו ממש כההיא דדורכין עמו בגת אסור עי"ש בדף קמ"ב ובזה יש ליישב קושית מרן חיד"א בשיורי ברכה שם מדברי הרמב"ם בשמיני דשמיטה דין ח' עי"ש דיש לומר דההיא חשיב מסייע בגופו ומודה הרב שפתי כהן ומה שהביא הרב קרבן אליצור מרש"י והר"ן בעבודה זרה ד' ה"ן כבר קדמו הרב מגן אברהם סי' שמ"ז סק"ד ועיין בענין זה להרבנים טל אורות ד' ט"ו ע"א בית יהודה יו"ד סי' י"ז לשון לימודים יו"ד ד' ל"ה ע"ג ומרן החבי"ף בספר חיים ביד ד' ז"ך ע"ג כתב בשם הרב ערך השלחן יו"ד סי' ס"ב דבגוי ליכא משום מסייע ומסתמא כבר הביא שם דבמחלוקת הוא שנוי ודעתו מכרעת כן וכתב עוד דבזנות דחמיר יש לאסור בכל גוונא והוא חידוש שחידשה תורה דיליה כיעי"ש ובעיקר דין זה כתבתי קצת באריכות בסיעתא דשמיא בשדי חמד במערכת הוי"ו כלל כ"ו סק"ג (בד"ה ובעיקר דין זה) עי"ש:

וכתבתי שם בדף י"א (בד"ה והוא דאסור מדרבנן) דנחלקו הפוסקים בהיכא דלא קאי בתרי עברי דנהרא דאיכא איסורא מדרבנן משום מסייע ידי עוברי עבירה אם הוא דוקא באיסורי תורה או אף באיסורין דרבנן ולא קאי בתרי עברי אסרו משום מסייע ידי עוברי עבירה והבאתי כמה מרבנן בתראי דנקטי דבאיסורין דרבנן לא אסרו (בדלא קאי בתרי עברי) משום מסייע וכן נטתה דעתי העניה שם אך עתה ראיתי בשו"ת ריב"א (רבינו יואל אונגאר טרעכגיטין) סי' ל"ג שהביא דברי הגאון פרי מגדים בא"ח סי' קס"ג שהבאתי אני ההדיוט שם וכתב על דבריו ליתא דבעבודה זרה דף נ"ה למשנה ראשונה אסור לדרוך על ידי ישראל העושה בטומאה משום מסייע ידי עוברי עבירה דאסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל ואין זה איסור תורה וכו' והאריך קצת ולא איסתייעא לי כעת לחזור על לימודי ולהתיישב בדב"ק לך נא ראה ועיין בספר המקנה להגאון אבד"ק חאלליש יצ"ו כלל ל"א פרט ד' דף ס"ב ע"ג וז"ל באיסור דרבנן יהיה מסייע אסור אין זה ברור כל כך עיין בפרי מגדים שעמד בחקירה זו אם גזרו באיסור דרבנן במסייע ועיין רמב"ם פרק יו"ד ממעשר שרופא חבר אסור ליתן לחולה עם הארץ דמאי לפיו אבל לידו מותר עיין במגן אברהם מתוספות גטין ס"א גם בדמאי מסייע אסור אבל עיין שם בפני יהושע ומגיני שלמה שוב השגתי ספר יקר מרבה תורה לידידי הגאון מוהר"א פוסק יצ"ו וראיתי שכתב בדף ח"י ע"א דע וכו' הגם שהפרמ"ג באשל אברהם סי' קס"ג נסתפק אם מותר לסייע ידי עוברי עבירה דרבנן הנה בגנזי יוסף על פתיחה הכוללת ח"ד ס"ק נ"ד הוכיח דאסור וכו' עיין שם ואין אצלי ספר גנזי יוסף:

ואם מומר דינו כעכומ"ז לענין זה ובאנו למחלוקת הפוסקים הנ"ל או דינו כישראל ואסור לסייעו עיין בשדי חמד מערכת הוי"ו כלל כ"ו סק"ג דף י"א ע"ג (בד"ה הנה) שנעתק שם מה שהיה כתוב כאן בענין זה ואין צורך להכפיל הדברים ועיין עוד בספר בית יצחק לידידי הגאון אבד"ק לבוב יצ"ו בחלק א"ח סי' כ"ט אות ד' מה שפלפל בחכמה בדין זה ונסתפק לשיטת הגאון שפתי כהן דמומר אין אנחנו מצווים להפרישו אם כונתו דוקא במומר ממש אבל מומר לדבר אחד מצווים להפרישו מאותו דבר או לא עי"ש והגאון טורי אבן בקונטרס אבני מילואים בסוגיא דחגיגה ד' י"ג ע"א הקשה דברי הרא"ש אהדדי דבפרק קמא דעבודה זרה סי' ב' כתב אסור להושיט למומרים דבר איסור אפילו שלהם היכא דקאי בתרי עברי דנהרא וכן כתבו התוספות שם דמשמע דבדלא קאי בתרי עברי מותר להושיט להם ואילו בפרק קמא דשבת כתב דאף בדלא קאי בתרי עברי אסור משום מסייע ידי עוברי עבירה ותירץ דודאי כל ישראל חייב להפריש עוברי עבירה בדאפשר ולכן מחוייבים להפריש קטן אוכל נבלות כיון דאפשר להפרישו אבל הכא עסקינן בדלא אפשר להפרישו משום הכי בדלא קאי בתרי עברי הואיל ועבירה זו מזומנת לפניו לעשותה באין מוחה דמעכב על ידו שאם לא יתן לו זה יקח בעצמו כי נותן לו מאי הוי הילכך אף איסור דרבנן ליכא ועם שפקפק על זה משום דקשיא ליה מסוגיא דסוף פרק קמא דעבודה זרה כיעויין שם מכל מקום נראה מדבריו דלא הדר ביה ממאי דכתב לחלק כדי ליישב דברי הרא"ש ואם כן נלמוד מזה דלגבי מומר ליכא איסורא דמסייע ידי עוברי עבירה (בדלא קאי בתרי עברי) וחידוש הוא שלא הזכיר שדבר זה שנוי במחלוקת ולכל הפחות היה לו להזכיר דברי השפתי כהן שבסי' קנ"א גם כנראה לא ראה דברי הגאון תפארת שמואל על דברי הרא"ש דעבודה זרה הנ"ל שכתב ועוד אומר אני דאפילו תימא דתלמודא איירי מדרבנן דמותר להושיטו דשמא לא יעשה שהרי הוא ישראל ובחזקת כשרות הוא ובפרט מאחר שיכול בעצמו ליקח אבל מי שחשוד בדבר כגון מומר או שיודעין בו שמבקש לאכול או לשתות דבר איסור בודאי אסור ליתן לו מידו לידו שמסייע ידי עוברי עבירה אפילו שיכול לקבל בעצמו שוב מצאתי שכן כתבו התוספות והרא"ש בריש מסכת שבת דלעולם אסור מדרבנן עכ"ל הרי שמבין בדעת הרא"ש דלמומר אף בדלא קאי בתרי עברי ויכול ליקח האיסור בעצמו אסור ליתנו לידו משום מסייע ידי עוברי עבירה וצריך לומר לפי דרכו דמה שכתב הרא"ש היכא דקאי בתרי עברי דנהרא לאו למימרא דבדלא קאי בתרי עברי שרי אלא כלומר דבדקאי בתרי עברי איכא משום ולפני עור מה שאין כן בלא קאי בתרי עברי דליכא לפני עור אבל איכא איסורא אחרינא משום מסייע ידי עוברי עבירה ויתכן שלזה כיוון הגאון בפלפלא חריפתא שכתב על דברי הרא"ש הנ"ל וז"ל היכא דקאי בתרי עברי דנהרא דהכי מסקנא דגמרא ועיין בריש מסכת שבת עכ"ל וכונתו לציין למה שכתב הרא"ש בריש שבת וכלומר דשם כתב דאיסורא דרבנן משום מסייע ידי עוברי עבירה איכא בכל גוונא:

ויש להעיר בדברי הגאון טורי אבן במה שכתב ולכן מחוייבים להפריש קטן אוכל נבלות דמשמע מדבריו דקושטא קאי הכי והרי אנן קימא לן קטן אוכל נבלות אין בית דין מצווים להפרישו ואיברא שהרא"ש למד דינו דאסור לסייע ידי עוברי עבירה מדקטן אוכל נבלות וכו' אבל כבר פירשו בכונתו שלמד כן בקל וחומר דאם בקטן איכא למאן דאמר בית דין מצווין להפרישו כל שכן דבגדול אית לן למימר דלכולי עלמא אסור לסייעו אבל בדברי רבני האחרונים הוא דוחק גדול לפרש כן בכונתו ועיין מה שפלפל ידידי הגאון אבד"ק קלעצק יצ"ו בספרו היקר היכלי שן מהדורא תניינא סי' כ"ד וכ"ה:

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה