שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל לו
ממונא מאיסורא לא ילפינן כתבו התוספות כתובות מ"ו ע"ב ד"ה ממונא דקידושין לא ילפינן מהפרת נדרים משום דממונא דאית ביה איסורא מאיסורא דלית ביה ממונא לא ילפינן עיין שם ועיין הר"ן נדרים דף י"א ע"א ותוספות שם והר"ן י"ו ע"א שכתבו דנדרים איסור דאית ביה ממונא הוא דמיתסר חפצא עילויה וצ"ע ושו"ת הרבנים מוהרא"ש והלק"ט שציין הרב זכר דבר דף ס"ד ע"ב אין מצויים אצלי לראות במאי עסקי רבנן דמשמעות הדברים היינו הך דהתוספות הנ"ל והרב אזן אהרן במערכת האל"ף אות ל"ה הביא בכללא דאיסורא מממונא לא ילפינן את דברי התוספות דכתובות הנ"ל אבל מהראוי היה להביא דבריהם במערכה זו (ממונא מאיסורא) ובמערכה זו אות פ"א ציין בכללין פחד יצחק במערכה זו דף קל"ג ע"ב בזכו"ל ואין מצוי אצלי לראות מאי אמר רב בזה:
ובעיקר כללין דלא ילפינן ממונא מאיסורא אם יש לחלק בין איסור שיש בו כרת לאיסור שהוא לאו בלבד ואם יש לחלק בין אוקומי ממונא לאפוקי ממונא הנה הגאון חכם צבי בריש סי' כ"א על מה שכתב הרמב"ם בשביעי מהלכות נחלות דין ג' שיש עדות שמועיל להוריד לנחלה אף על פי שאין משיאין בו את האשה שלא החמירו בדברים אלו אלא מפני איסור כרת אבל לענין ממון וכו' נוחלין על פיהם כתב וז"ל הרמב"ם מילתא בטעמא נקיט דמשום הכי לא ילפינן ממונא מאיסורא כיון דאיסור זה הוא כרת אבל אי הוה איסור זה איסור לאו באמת הוה ילפינן ממונא מיניה ואף דבעלמא אמרינן ממונא מאיסורא לא ילפינן אפילו באיסור לאו שאני הכא דהוא להוציא הממון מחזקת המוריש דמסתפקא לן ביה אי מת אי לא מת וליתנו ביד היורשין דאי לאו דאיסור כרת הוא אלא הוה איסור לאו הוה ילפינן מניה בכח כל שכן דהשתא באיסור לאו הקל החמירו חכמים להחזיקו בחזקת חי כל שכן שאין לנו להחזיקו בחזקת מת כדי להוציא ממונו מחזקתו וליתנו ביד היורשין דהרי חזקת ממון עדיף מאיסור לאו דבאיסורא אזלינן בתר רובא ובממון חיישינן למיעוטא כדי להחזיק הממון בחזקתו דלא אזלינן בתר רובא בממונא לאפוקי מיד המוחזק ואף דבשאר איסורי כרת נמי אזלינן בתר רובא יש לומר הכא חששו חכמים. ביותר דנפיק מניה כמה חורבות גדולות אף שהיא חששה רחוקה עד מאוד חששו לאיסור כרת אבל בממון הקל אין לנו לחוש לחששות רחוקות כאלו עכ"ל וכתב הרב אמר שמואל בחלק חשן משפט סי' ח' דף פ"א ע"ב בשם הרב בתי כהונה חלק שני דף ל' ע"ג דשקיל וטרי ומסיק כדברי הרב חכם צבי ועל פי זה כתב ליישב מה שהקשה הרב עושה שלום דף ס' ע"א אהאי כללא (דלא ילפינן ממונא מאיסורא) מההיא דאמרינן בפרק האיש מקדש דף נ' גבי ההוא דזבין נכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל דדברים שבלב אינם דברים דיליף מקרבן ומעילה דהתם שפיר ילפינן דדברים שבלב אינם דברים ונכסי היכא דקיימי (דהיינו ביד הלוקח) ליקמו מדחזינן גבי איסורא דדברים שבלב אינם דברים כל שכן שנאמר כן שלא להוציא ממון מחזקתו ועל מה שהביא עוד הרב עושה שלום מכתובות דף מ"ו דבעי למילף דכסף קידושי נערה היא [לאביה[ מהפרת נדרים פריך שפיר ממונא מאיסורא לא ילפינן דמאי דבעי למילף הוא דמפקינן ממונא מחזקת הנערה ויהבינן לאביה הא ודאי ממונא חמירא שלא להוציאו מידה אלו תורף דב"ק: