שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת המ"ם · כלל לה
ממונא מאיסורא לא ילפינן הכי איתא בקידושין ד' ג' ע"ב וכתובות ד' מ' ומ"ו ע"ב ומיהו ממונא דלא הוי מישקל מהאי ומיהב להאי כגון אבידה ילפינן כן כתב רבינו בצלאל באסיפת זקנים לבבא מציעא על ד' ל' בבעיא דשוטחה לצורכו ולצורכה הביא דבריו הרב דרכי שלום ד' ס"ג ע"א עיי"ש מאי דשקיל וטרי בזה ועיין מה שכתבתי לעיל במערכת האל"ף אות רכ"א והרב יקהיל שלמה בד' קד"ם ע"א כתב דקיימא לן ממונא מאיסורא ילפינן עיין שם ובמחילת כבודו זו אינה משנה ותלמוד ערוך הוא בידינו דלא ילפינן ממונא מאיסורא והגם דמרן חיד"א בספר חיים שאל ח"ב בהשמטות ד' ע"ג ע"ד כתב דנראה דממונא מאיסורא ילפינן כבר כתב בספרו טוב עיין סי' ג' אות ד' שכתב כן אגב ריהטא ושוב ראה סוגיא דקידושין וכתובות הנ"ל דמבואר דממונא מאיסורא לא ילפינן וכמו שכתב בשמו הרב מעשה אברהם בחלק חשן משפט סימן ט"ז ד"ה וכשאני לעצמי) וכן כתב מרן החבי"ב בספר פסח מעובין אות ס"ה הא דלא מחלקינן בין עמד שם שנים עשר חדש ללא עמד כדמחלקינן לענין מסים היינו טעמא דממונא מאיסורא לא ילפינן עכ"ל וכונתו דכי היכי דממונא מאיסורא לא ילפינן הכי נמי לא ילפינן איסורא מממונא כמו שביאר דבריו הרב דברי מנחם סי' תס"ח אות ח' בשם הרמ"ז עיין שם אלמא פשיטא ליה דממונא מאיסורא לא ילפינן והרמ"ז הנ"ל כתב דמתבאר מדברי הרבנים מוהריב"ל ח"ג סי' ע"א ומוהרח"ש אבן העזר סי' מ"ח וב"כ סי' א' וב' וכהונת עולם סי' ע"א (דמדמו סבלונות למסים לענין שנים עשר חדש) דסברי דאיסורא מממונא ילפינן אף דממונא מאיסורא לא ילפינן אלמא פשיטא להו דממונא מאיסורא לא ילפינן וממה שהעתיק שם בשם הרב פחד יצחק במערכת האל"ף ד' כ"ז ע"ג נראה דזמנין ילפינן ממונא מאיסורא היכא דמסתבר ואיסורא לא ילפינן מממונא כלל כתב וז"ל עיין בספר פחד יצחק דכתב דאיסורא מממונא לא ילפינן ועיין משנה ז' פרק ב' דגיטין בתוספת יום טוב ושהלק"ט ח"ב סי' רע"ח דדוקא היכא דמסתבר טעמא ילפינן ואיסורא מממונא לא ילפינן כיון דבממונא אמרינן יפה כח בית דין לוותר בו אבל באיסורא לא אמרינן יפה כח בית דין עכ"ל וספר הקל"ט ופח"י הנ"ל אין מצ"א וממרוצת הלשון הנ"ל נראה דעל כל פנים מסתמא ממונא מאיסורא לא ילפינן:
והרב מוהר"א קריספין בהגהתו לספר משק ביתי במערכה זו סוף כלל פר"ה כתב שהרב שבת של מי בספרו יעקב לחק סי' ל"ז ובהגהות עלי חק מסיק דילפינן ממונא מאיסורא וכתב על זה וכעת אין הפנאי מסכים לעמוד על דבריו דלכאורה דבריו תמוהים דכל הראשונים והאחרונים הנ"ל נקטי ממונא מאיסורא לא ילפינן ועיין עוד בתשובת הרשב"ץ ח"ב סי' ג"ר ונחמד למראה ח"א ד' פ"ו עכ"ל ואין אצלי ספר יעקב לחק לעיין בדב"ק ולפי זה מצינו תנא דמסייע להרב יקהיל שלמה ועל כל פנים נראה דנקטינן דלא ילפינן כמו שהעיד הרב המגיה במשק ביתי הנ"ל דהכי נקטי רבנן קדישי קמאי ובתראי גם הרב טהרת המים בקונטרס שיורי טהרה במערכה זו כלל כ"א נקיט הכי ותמה על מה שכתב מרן חיד"א בחיים שאל הנ"ל ושוב ראה מה שכתב הוא עצמו בספר טוב עין הנ"ל ודברי הרב נחמד למראה בח"א הם פרק ה' דכלאים ד' פ"ו ע"א וע"ד שבתחילה כתב בפשיטות דממונא מאיסורא לא ילפינן שוב כתב דאף שמרן חיד"א בהשמטות לספר חיים שאל כתב דילפינן ממונא מאיסורא כבר חזר בו בספרו טוב עין סי' ג' וכו' ודברי הרשב"ץ ח"ב סי' ג"ר (שציין במשק ביתי הנ"ל) הובאו בנחמד למראה שם ולמד מדבריו כלל גדול בהא דממונא מאיסורא לא ילפינן דהיינו דוקא היכא דלא פתיך בהדיה ממונא אבל כי פתיך בהדיה ממונא ילפינן והוא שכתב הרשב"ץ (בטעם שפסק הרמב"ם מדין ערב בדיני ממונות ולא פסק מדין עבד כנעני ולא מדין שניהם) וז"ל אבל היאך נלמוד מדין איסור ממונא מאיסורא לא ילפינן ואף דגמרינן אשה מערב והוי איסורא מממונא שאני התם דאשה ממונא נמי היא שהרי על ידי קידושין כשתכנס לחופה בעלה יורשה וממונא מממונא הוא ואיסורא ממילא קאתי עכ"ל הרשב"ץ מבואר דהיכא דפתיך איסורא בהדי ממונא ילפינן דממונא מממונא הוא דילפינן ואיסורא ממילא קאתי עכ"ל הרב נחמד למראה ועל פי זה שקיל וטרי במאי דעסיק ביה עיין שם:
ובעיקר כללין כתב לי ידידי הרה"ג חריף ובקי מהר"ר חיים דוב גראם אבד"ק בראסטארה יצ"ו בהערותיו על דברתי בשדה חמדתי (על מה שכתבתי במערכת האל"ף כלל רכ"א) וז"ל אציגה נא דבר פלא שראיתי בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ה שכתב ולפום ריהטא נראה דממונא מאיסורא ילפינן ע"כ ופלא דתלמוד ערוך בידינו בכתובות מ"ו ע"ב ממונא מאיסורא לא ילפינן וכן כתבו התוספות בפרק קמא דקידושין ד' כ"ח ע"א ד"ה נאמרה ותימה על גדול שכמותו שנעלם ממנו זה עכ"ל ואפריון נמטייה דדלי לן מרגניתא שכן כתבו התוספות (אלא שיש קצת לצדד בתירוצם) ובמכתבי אליו הודעתיו בטבת דהאי שתא (תרס"ד) שכבר חזר בו מרן חיד"א ומודים דרבנן שכתב כן אגב ריהטא גם הרב טהרת המים בשיורי טהרה במערכה זו אות כ"א העיר על מה שכתב בחיים שאל ושוב ראה מה שכתב בטוב עין הנ"ל ובספר יהודה יעלה (הספרדי) בחלק חושן משפט סי' ל"ד אות כ"ה ציין לעיין בחיים שאל חלק שני בהשמטות דף ע"ג עמוד ד' ובספר חיים שאל שיש לי (הוא דפוס חדש) בו השמטות: