אור ברסלב
שדי חמד כללים מערכת מ מערכת המ"ם › כלל יח

שדי חמד כללים מערכת מ· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת המ"ם · כלל יח

כלל יז

מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה זולת בעבודת כומ"ז כדאיתא בפרק קמא דקידושין ד' מ' ע"א והנה הרא"ש בפרק קמא דראש השנה אמאי דאמרינן שם ד' י"ז ע"ב ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא אחר שיחטא האדם הקשה קודם שיחטא מה צריך לרחמים ותירץ בתירוץ שני דאיירי בעבודת כומ"ז אע"פ שכבר חשב לעובדה ומחשבת עבודת כומ"ז הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה אפילו הכי מתנהג עמו ברחמים קודם שיחטא וכשיחטא מצרף המחשבה למעשה ורבים אשר היו תמהי"ם דנראין דבריו היפך סוגיא דקידושין ד' מ' ע"א דאמרינן מחשבה שעושה פירות (דהיינו שעשה מעשה) מצרפה למעשה ושאינה עושה פירות אינה מצרפה למעשה ופריך מדכתיב למען תפוס את ישראל בלבם ומשני ההוא בעבודת כומ"ז הוא דכתיב מוכח דבעבודת כומ"ז [נענש על המחשבה] אף אם לא עשה מעשה ועוד דלדברי הרא"ש דוקא בעבודת כומ"ז [נענש] אחר המעשה גם על המחשבה אבל בשאר עבירות אינו נענש אחר המעשה על המחשבה שבתחילה ואילו מסוגיא דקידושין מוכח והרי הוא כמבואר דבשאר עבירות עבירה שעושה פירות דהיינו שעשה את אשר זמם לעשות אלו הן הנצרפין להיות נענש גם על המחשבה ועוד קשה דהרא"ש עצמו בפרק האיש מקדש סי' י"ד גבי מקדש על מנת שהוא רשע דמקודשת אף אם הוא צדיק גמור הביא הטעם שאמרו בגמרא שם דשמא הרהר עבודת כומ"ז בלבו אלמא דבעבודת כומ"ז לא בעינן מעשה אלא אף על המחשבה בלבד נקרא רשע ופשיטא דנענש עליה והגאון קרבן נתנאל כתב שראה מי שהקשה מדאמרינן בסוף חולין ר' יעקב מעשה חזא ודילמא מהרהר בעבודת כומ"ז הוה ולא ידעתי אמאי לא קשיא להו מגופא דשמעתא בקידושין דמינה קשי בין אמחשבה דעבודת כומ"ז ובין אמחשבא דשאר עבירות כנז"ל ובענין זה כתבתי בילדותי בספר מכתב לחזקיה"ו בסוגיא דראש השנה הנ"ל באריכות בס"ד והבאתי מה שתירצו איזה מפרשים דהרא"ש סובר כשינויא דעולא בסוף פרק קמא דקידושין דקרא דלמען תפוס בלבם איירי בעבר ושנה ולאו בעבודת כומ"ז מוקי ליה ולדידיה יש לומר דבעכומ"ז אם לא עשה מעשה אינו נענש על המחשבה והקשיתי מדברי הרא"ש גבי המקדש על מנת שאני רשע וכו' הנז"ל והגאון קרבן נתנאל תירץ לקושיא מההיא דסוף חולין הנ"ל דבמחשב לעכומ"ז ולא עשה יש חילוק בין אם לא עשה מחמת אונס (ולולא האונס היה עושה) אז נענש על המחשבה ובין אם מה שלא עשה הוא מפני כבוד השם דאז אינו נענש עיין שם נראה דלתירוץ זה לא קשיא ממה שכתב הרא"ש בפרק האיש מקדש הנ"ל דיש לומר דכונת הרא"ש היא לומר דחיישינן שמא הרהר בעכו"ז ולא עשה מפני אונס דבזה נענש על המחשבה אף שלא עשה מעשה:

וראיתי להרב שנות ימין ח"ב ד' ח' ע"ב שהביא קושית הקדמונים על הרא"ש הנ"ל מההיא דפריך הש"ס (אעובדא דחזא רבי יעקב) דילמא מהרהר בעכומ"ז וכו' וכתב יישב דבגמרא שם מקשי עור מדאמר ר' אלעזר שלוחי מצוה אינן נזוקין ומתרצינן סולם רעוע הוה דמבואר דאף דכך היא המדה דשלוחי מצוה אינם נזוקין היכא דקביעא הזיקא שאני ולפי זה יש לומר דלעולם קושטא קאי דגם במחשבת עכומ"ז אינו נפרע ממנו עד שיעשה מעשה ומאי דפרכינן ודילמא מהרהר בעכומ"ז הוה דמשמע דמשום הרהור לבד נענש היינו משום דסולם רעוע הוה וקביעא הזיקא ואין הכי נמי דמהרהר בעכומ"ז ולא שכיח הזיקא מתנהג ברחמים שלא להענישו על המחשבה לבד כן נראה לי נכון אלו תורף דב"ק ולי הדל במחילת כבודו הרם אין זה מן הישוב דהא כי פריך ודילמא מהרהר בעכומ"ז הוה אכתי לא הוה ידעינן דסולם רעוע הוה עד בתר הכי דפרכינן דהיכי מצינן למימר דר' יעקב מעשה חזא והא אמר ר' אלעזר שלוחי מצוה אינן נזוקין ואהא הוא דמשנינן סולם רעוע הוה אלמא דאף מקמי דידע דסולם רעוע הוה קא קשיא ליה דילמא מהרהר בעכומ"ז הוה והדרא קשיא הנ"ל לדוכתה וזאת היתה כונתי במה שכתבתי במכתב לחזקיהו ד' ט"ן ע"ג על דברי הרב פרי עץ חיים שכתב כדברי הרב שנות ימין הנ"ל עיין שם (בד"ה וכזאת) אמנם מצאתי להגאון בשו"ת דברי רב משולם בסי' יו"ד (ד"ה רבם) שהביא מה שמקשים על הרא"ש כנז"ל וכתב ולדידי לא קשיא דאף שנענש על הרהור עבודה זרה קודם מעשה מכל מקום מתנהג הוא ברחמים עמו תדע דהא לאחר שחטא בשאר עבירות ודאי עודנו (עונו) ישא ואפילו הכי אמרינן בראש השנה אני הוא אחר שיחטא שמתנהג עמו במדת רחמים והוא דאיצטריך הרא"ש לסיומיה כשחטא מצרף המחשבה עם המעשה משום דסבירא ליה דבמעשה עכומ"ז אין שם רחמים כלל וכיון דאמרינן דבעכומ"ז המחשבה מצטרפת למעשה לא יתכן לומר שהמתנהג במדת רחמים [יענוש] על המחשבה שהרי אף היא מצטרפת למעשה לזה אמר דהתם לאחר שעשה מעשה:

ובעיקרא דהאי מלתא (מחשבה רעה אינה מצרפה למעשה) נחלקו שני רבנים הביא דבריהם תנא ירושלמאה נר המערבי בספרו הנחמד שער החצר סי' צח"ק ד' רכ"ג ע"א דהרב קול יהודה ליקוטי גאונים בחולין ד' קמ"א כתב בשם גאון דכמו בשני שבילין אחד טמא ואחד טהור והלך באחד מהם ועשה טהרות ובא חברו והלך בשני ועשה טהרות אם באו לשאול שניהם בבת אחת שניהם טמאים כי היכי דלא ליהוו כתרתי דסתרן ואם בזה אחר זה טהורים כדאיתא בפרק קמא דפסחים ד' יו"ד הכי נמי הא דמחשבה רעה אינו מצרפה למעשה ומחשבה טובה מצרפה למעשה היינו כשדן לרשע בפני עצמו ולצדיק בפני עצמו אבל כשדן שניהם בבת אחת כשם שדן לצדיק על המחשבה טובה כן דן את הרשע על המחשבה רעה כי היכי דלא ליהוו כתרתי דסתרן והרב ברית יעקב בדרוש ל"ג חלק עליו דהדבר קשה דהגע עצמך אם הצדיק יש לו מחשבה טובה ושאינה טובה כשידון אותו בפני עצמו הא קיימא לן מחשבה רעה אינו מצרפה למעשה וטובה מצרפה ולא אמרינן דהוו כתרתי דסתרן מאחר שהסכימה דעת עליון בזה ואם כן הכי נמי משפט אחד לצדיק ולרשע וההיא דשני שבילין שניא היא דמאחר שהספק הוא בשניהם מאי חזית לטהר או לטמא לאחד טפי מחבריה בחדא מלתא דהוו כתרתי דסתרי לא כן ברשע וצדיק דשתי מיני מחשבות נינהו וכך גזרה חכמתו יתברך דרעה אינו מצרפה וטובה מצרפה מחסדו יתברך וצדד דמשכחת לה המצאת הרב הנז' באופן אחר היינו דלא ידון ישראל עם בני נח ביחד משום דלישראל מחשבה רעה אינו מצרפה ולבני נח מצרפה למעשה ומשים הכי לא ידונם יחד דממה נפשך יעניש שניהם על מחשבה רעה או לא יעניש שניהם ופירש בזה כונת הכתוב אז ירננו כל עצי יער לפני השם כי בא כי בא לשפוט הארץ ישפוט תבל בצדק ועמים באמונתו (תהלים צ"ו) דהכונה אז ירננו כל עצי יער היינו רשעי ישראל הדומים ליער שאין בו פירות על ידי כי בא כי בא שני פעמים לשפוט הארץ רוצה לומר שדן את ישראל לבד ואת בני נח לבד לשפוט תבל בצדק שידון לאלו על המחשבה רעה ולרשעי ישראל לא ידון על המחשבה רעה שאם היה דן את הכל ביחד לא היה יכול לחלק ביניהם והיה משפט אחד לכולם:

ושם (שנות ימין הנ"ל) בדף ז' ע"ג הביא חקירת מרן חיד"א על מה שאמרו בערכין בתיקון עון לשון הרע אם חכם הוא יעסוק בתורה דהא קיימא לן אין קטיגור נעשה סניגור ואיך הפה והלשון שנעשו קטיגור על ידי הלשון הרע יעשו סניגור לעסוק בתורה וכן חקרו איך תועיל תשובה על ידי וידוי למה שחטא בפיו ובשפתיו וניחא ליה למרן חיד"א על פי מה שאמרו שעל ידי התשובה נעשה בריה חדשה ואם כן האי לישנא לחוד והאי לישנא לחוד וכתב שהרב יש"י התפלא עליו הלא מה שנעשה בריה חדשה הוא על ידי התשובה אבל קודם שעשה תשובה לא נעשה בריה חדשה והלא עליה אנו דנין היכי מהני ליה תשובה באבר שחטא בו הא אין קטיגור וכו' ותירץ הרב המחבר דתיכף כשהרהר בלבו לעשות תשובה הרי זה צדיק גמור (והביא ראיות לזה) ונעשה בריה חדשה ושפיר מהניא ליה תשובה שכבר נעשה בריה חדשה וכי תימא הלא קודם שעבר העבירות הרהר בלבו לעשותם ונעשה הלב קטיגור ואיך מועיל לו מה שהרהר לעשות תשובה והא אין קטיגור וכו' לא קשיא דהא קיימא לן מחשבה רעה אינה מצרפה למעשה ואם כן במה שחשב בלבו לעשות עבירה לא נעשה הלב קטיגור ולכן מה שמהרהר בלבו לעשות תשובה מהני ליה להיות נעשה בריה חדשה וכו' אלו תורף דב"ק ותמיהני איך נתיישבה דעתו בזה הלא הא דמחשבה רעה אינה מצטרפת למעשה לאו מלתא פסיקתא היא דהא כתיב פרי מחשבותם ודרשינן עבירה שעושה פירות שעשה את אשר זמם) נענש על המחשבה ובעבודה זרה נענש על המחשבה ולסברת עולא על כל העבירות שעבר ושנה בהן נענש על המחשבה כדאיתא בסוגיא דקידושין ואם כן אכתי קשה איך מועיל על אלו מחשבתו לעשות תשובה להיות נעשה בריה חדשה והלא באופנים הנ"ל כבר נעשה הלב קטיגור ואיך נעשה סניגור ועיין לקמן כלל כ' גבי מחשבה דעריות שכתבו כמה רבנים דדינה כמחשבה דעכומ"ז ויש שכתבו כן גם גבי גזל ולדידהו תיקשי איך מהניא מחשבה דתשובה והא אין קטיגור וכו':

תוכן העניינים

שדי חמד כללים מערכת מ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה