אור ברסלב

שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן נ · י

ט

וראיתי בשו"ת שואל ומשיב מהדו' ה' סי' מ"ה אף הוא היה מתכוין לדחות מ"ש הר"ן לדעת הרז"ה והוא עפ"י מה שהסביר בטעם הרז"ה (דמחלק בין מצוה דאו' לדרבנן) דהוא משום דס"ל דהנאת המצוה חשיבא שלא כדרך הנאה כי לעול ניתנו כמ"ש רש"י וליהנות מאיסורין שלא כדרך הנאתן איסורו רק מדרבנן ומשום מצוה דאוריתא דחינן ליה דפשיטא דמצוה מן התורה דוחה איסור דרבנן וזה ברור משו"ה אמרי' מלל"ן אבל מצוה דרבנן פשיטא דאינו דוחה איסור דרבנן לכן אין אומרים בה מלל"ן וא"כ יש לומר דדוקא במצוה דרבנן לחודה כי ההיא דתקיעה בתענית אבל בתקיעות ר"ה כיון דאיכא תקיעות דאוריתא ג"כ לא מזלזלינן בדרבנן ואמרי' גם בשל דבריהם מלל"ן כמ"ש מוהרש"ח שבמג"א סי' קפ"ז לענין ברכה רביעית דברהמ"ז אלו תוד"ק בזה. ותמוהים בעיני דאטו משום שלא לזלזל בדרבנן יש כח בידינו להתיר איסור תורה בקום עשה ולא דמי לההיא דברכה רביעית דאיסור הזכרת השם בברכה שאינה צריכה לרוה"פ אינו איסור תורה (עיין מה שרשמתי בזה במער' הבי"ת אות קט"ו) לכן כדי שלא לזלזל באיסור דרבנן הם אמרו דכשמברך מספק יברך גם הברכה אחת שהיא מדרבנן אבל מהיכא תיתי להתיר מפני זה איסור תורה בקום עשה אדרבה היה לנו לאסור גם בתקיעות של תורה שיהיה בשב ואל תעשה משום התקיעות דרבנן דליהנות ניתנו לדעת הרז"ה (עיין בברכי יוסף סי' תקפ"ו אות ז') וצריך להתיישב בכל מה שרשמתי במערכת הסמך אות ע"ט בכלל זה (דהיכא דאוריתא ודרבנן בענין אחד) דלפי הנראה לא אמרו אלא להחמיר גם בדרבנן אבל לא להקל ועוד יש לפקפק דגם בתקיעות דתענית איכא תקיעה מה"ת דבה שייך לומר מלל"ן וכמו שכתבתי ע"ד הרב טעם המלך. וגם במ"ש דפשיטא דמצוה דאוריתא דחיא איסור דרבנן ואיסור דרבנן אינו נדחה משום מצוה דרבנן יש לפקפק דזה אינו פשוט וברור דהא איכא כמה מרבנן קדישי דסברי דכי היכי דמצוה של תורה אמרי' אתי עשה ודחי לא תעשה הכי נמי במצוה דרבנן ול"ת דרבנן עיין מה שרשמתי לקמן במער' העין אות ל"ח:

תוכן העניינים

שדי חמד דברי חכמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה