שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן נ · ה
והרב מראה הפנים ע"ד הירושלמי בסו"פ י"א דמסכת תרומות לא נחית לחילוק שחילק הרב שער המלך. ואהכי כתב דמהירוש' שם יש תשובה להרז"ה דס"ל דבמצות דרבנן לא אמרינן מלל"ן ואילו הירושלמי קאמר דמי שאין לו שמן חולין להדליק בו נר חנוכה מותר להדליק בשמן שריפה ועל כרחין היינו מטעם דמצות לל"ן וש"מ דגם בדרבנן אמרינן מלל"ן וכדמוכח בעירובין ד' ל"א גבי מערבין בביה"ק וכו' וכבר חלקו הרשב"א והר"ן על הרז"ה וכו' וגם הרמב"ם דפסק להא דירוש' דס"ל כן וכו' אתוד"ק עי"ש ובריש מס' פאה ד"ה והקדש (והביא דברי הרז"ה שלא בדקדוק שכתב בשמו שמחלק בין תקיעות ראשונות שהן מדאוריתא לאידך שהן מדרבנן. ולא כן הם דברי הרז"ה אך בחלקות ישית בין תקיעות דר"ה לתקיעות דתעניות אלא שהר"ן הוא שכתב דלדעת הרז"ה ה"ה בתקיעות של ר"ה עצמן יש לחלק בין תקיעות של תורה לשל דבריהם לפי טעמו וחלק עליו כיעי"ש ובשו"ת שואל ומשיב מהדו' ה' סי' מ"ה כתב שאין דברי הר"ן מוכרחים וי"ל דבדוקא קאמר הרז"ה לחלק בין תקיעות דר"ה לשל תעניות אבל בתקיעות דר"ה אין חילוק בין של תורה לשל דבריהם והבאתי תו"ד לקמן בס"ק יו"ד) ולפי האמור דהרז"ה לא אמר דבדרבנן לא אמרי' מלל"ן אלא במצוה דאית בה הנאת הגוף ניחא דבנר חנוכה דאסור להשתמש לאורה לית ליה הנאת הגוף ומודה הרז"ה דאמרינן בה מלל"ן ואינו מוכרח דהרשב"א חולק על הרז"ה כאמור (והרב טל אורות בתשו' הנ"ל דשקו"ט בדברי הרז"ה הנ"ל ושם בד' ח' ע"ד הביא הירושלמי דתרומות הנ"ל ונשא ונתן בו ולא העיר כלל מדברי הירושלמי לשיטת הרז"ה הנ"ל לפי הנראה היינו משום שלפי מה שביאר בעצמו בד' ג' ע"א דלא אמר הרז"ה אלא בדאיכא הנאת הגוף כמו שאכתוב לקמן בסמוך א"כ אין מקום להקשות עליו מנ"ח דליכא הנאת הגוף):