אור ברסלב

שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן נ · ד

ג

וראיתי להרב נחמד למראה בח"א ד' צ"ח ע"ב שהביא מ"ש הרב צנצנת מנחם דף פ"ט ע"ג (והביא דבריו שם בד' צ"ז ע"ג וסוף ע"ד עי"ש) גבי תכלת שהיו צובעים בדם חלזון דמה שהותר למלאכת שמים הוא משום שהיו מערבין גם סממנים אחרים ומבטלים את דם החלזון ואף דקי"ל אין מבטלין איסור לכתחלה מ"מ כיון דאין איסור הביטול אלא מדרבנן לגבי מצוה לא גזרו וסייעו ממ"ש הרב ב"ח דאיסור הביטול הוא משום שנהנה ומלל"ן וע"ז כתב הרב נח"ל ומיהו אין להקשות דכיון דאיסור דם חלזון אינו אלא מדרבנן (כמ"ש שם בד' צ"ו ע"ג בד"ה ואחד בשם הרב מוהרמב"ח עי"ש) הא כתב הרז"ה דבכה"ג לא אמרי' מלל"ן דהא ליתא דהא הר"ן חולק עליו וכן העלו הרבנים שער אפרים סי' ל"ח ומקראי קדש בפ"ח מהל' לולב דגם בדרבנן אמרי' מלל"ן אתו"ד נמצא לפי דבריו דדברי הרב צנצנת מנחם לא מצו אתו אליבא דהרז"ה ואמנם לפי דברי הרב שער המלך הנ"ל בכה"ג גם להרז"ה אמרינן מלל"ן כיון דאינו נהנה מן האיסור עצמו שאפילו בגוף החוטין שמטיל בבגד אין שום הנאת הגוף רק הנאתו הוא שע"י הציצית הותר הבגד בלבישה ונהנה מהבגד ואם כן בכה"ג לכ"ע גם במצוה דרבנן אמרי' מלל"ן ועיין לעיל באות פ"ו שהבאתי כן בשם הרב קובץ על יד דמה שבחוטי ציצית אין לאסור משום איסורי הנאה אלא משום מכתת שיעוריה הוא לפי שאין בהם הנאת גוף ממש:

ומלבד זה אני בער ולא אדע מה היה לו להקשות משיטת הרז"ה על זה דהרז"ה לא אמר אלא דבמצוה דרבנן לא אמרי' מלל"ן להתיר בזה לעשות המצוה דרבנן באיסורי הנאה דאוריתא דמצוה דרבנן כדבר הרשות חשיבא ואסור ליהנות לדבר הרשות ואילו הרב צנצנת מנחם הוקשה לו איך מבטלין איסור לכתחלה כדי לקיים מצות ציצת דאוריתא וניחא ליה דכיון דאיסור הביטול הוא מדרבנן אף אם איסור דם חלזון הוא מדאוריתא שפיר דמי דלגבי מצוה לא גזרו וכ"ש אם נאמר דאיסור דם חלזון הוא מדרבנן דשפיר דמי לבטלו משום המצוה וכיון דלמצוה דאורייתא הוא דמבטלינן ליה לא ידעתי מאי שיאטיה דשיטת הרז"ה בזה:

תוכן העניינים

שדי חמד דברי חכמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה