שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן מז · יד
והנה הרב הנמק"י בפ"ב דנדרים אההיא דהנאת תשמישך עלי הקשה דלישתרי בעונת מצוה דמלל"ן כדאמרינן המודר הנאה משופר מותר לתקוע בו תקיעה של מצוה ותירץ דאפשר לקיים מצותו באחרת אבל אם אמר הנאת כל הנשים עלי וזרע אין לו לא חייל נדרא עליה לגבי מצות פו"ר דמלל"ן ולמפרשים כן צ"ל דכי היכי דאי אפשר במצות תשמיש בלא הנאה אחרת לבד המצוה ה"ה בשופר וזה דחוק והא דתניא המודר הנאה ממעין אסור לטבול בו טבילה של מצוה בימות החמה לפי שאי אפשר בלא הנאה אחרת מצו למימר שאין מצות טבילה במעין ובימות החמה כמצות שופר ותשמיש של מצוה אבל הריטב"א כתב דקושיא מעיקרא ליתא דתשמיש של מצוה אע"ג דמלל"ן מ"מ פסיק רישיה הוא דא"א דלא מתהני גופו בתשמיש ודמיא למודר הנאה ממעין וחולק עם רבותיו לומר שאין בשופר הנאת קול אלא הנאת מצוה ותמיהני היכי דמיא חובת מצות טבילה במעין ובימות החמה למצות פו"ר למודר הנאה מכל הנשים וזרע אין לו עכ"ל וביאור דבריו נראה דאף דכונתו לומר דלהמפרשים ההם צ"ל דבשופר נמי איכא הנאת הגוף כמו בתשמיש ואפילו הכי שרי כמו בתשמיש בנודר מכל הנשים וזרע אין לו דלמדנו להתיר משופר ולזה כתב שזה דוחק דנוכל לומר דאין הנאת גוף בשופר ומשו"ה הוא דשרי ושוב נרגש דלכאורה יש סתירה לאותם מפרשים מדין נודר הנאה ממעין דמשום שיש לו הנאת הגוף אסור בימות החמה ומדלא מפליגינן בין אפשר לו לטבול במקום אחר להיכא דאי אפשר לו מוכח דבכל גוונא אסור משום דאית ליה הנאת הגוף וא"כ לפי זה הוא הדין בתשמיש ובשופר (לפי דבריהם דאיכא הנאת הגוף) אית לן למימר דאסור ולזה מיישב דלא דמו אהדדי דבהנהו כיון דא"א באחר שרי משום דמלל"ן אבל בטבילה נהי דא"א במקום אחר מ"מ הרי אפשר לדחות הטבילה לימות הגשמים (דס"ל דטבילה בזמנה לאו מצוה וכמו שכתבתי לעיל ליישב ההיא דמודר הנאה ממעין לדעת הרב עה"ש) או אפשר דכונתו לחלק כמ"ש הרב המאירי שהביא בשעה"מ דטבילה שאני שנהנה גם אחר המצוה משא"כ שופר ותשמיש שאין ההנאה אלא בשעת עשיית המצוה ומטעם זה תמה על דברי הריטב"א דיליף לאסור באוסר הנאת כל הנשים וזרע אין לו מדין מודר הנאת ממעין דאסור בימות החמה דשאני התם דאפשר לקיים מצות טבילה בימות הגשמים והוי כאוסר הנאת תשמיש אשתו בלבד: