אור ברסלב
שדי חמד דברי חכמים סימן מז › יא

שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן מז · יא

י

המורם מכל הרשום דבדאיכא הנאת הגוף בהדי קיום המצוה אם ההנאה נמשכת גם אחר קיום המצוה לכ"ע לא אמרי' בהא מצות לאו ליהנות ניתנו ברם היכא דאין ההנאה אלא בשעת עשיית המצוה בהא פליגי רבוותא הנ"ל דלדעת הרב המאירי שרי וכן דעת הרשב"א והרז"ה והתוס' בסוכה והרמב"ם לדעת הרב שער המלך בהל' לולב הנ"ל ולדעת הגאון שהביא הכל בו והר"ן בנדרים ד' ט"ו ע"ב וכן דעת מרן והרמ"א כמ"ש בברכי יוסף סי' תקפ"ז גם בכה"ג אסור דכל שנהנה גופו לא אמרי' מלל"ן ועיין מה שציינו בזה הרבנים משק ביתי ומוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו לנדרים שם. וכתב הרב ערך השלחן בסי' תרמ"ט אות ד' דמדכתב הראב"ד בסי' תמ"ד סי' רמ"א דאתרוג של אשרה אפילו ש"ג פסול משום מה"ב דמתהני מריחא משא"כ שאר מינים ומבואר בס' א"ח אות ז' בשמו דפסול בכל הימים אפילו בדיעבד אע"ג דמלל"ן י"ל דהוי כנודר ממעין דאסור לטבול בימות החמה כיון דמתהני ביה ממש עכ"ל מזה היה נראה דדעת הראב"ד דכל דאיכא הנאת הגוף בהדי קיום המצוה אסור וכמ"ש בסי' תקפ"ו גבי מודר הנאה משופר ושוב כתב די"ל דאף למאן דשרי התם היינו משים דליכא הנאה כ"כ אבל הכא דמתהני ממש או משום דנהנה אחר המצוה אסור והרב פתח הדביר בח"ב סי' רי"ו אות ג' הביא מ"ש הרב מר וקציעה שם דהשומע קול ערב אין לו לברך משום שאסור להשתמש בקול ערב כי אם במקום מצוה והיכא שמשתמש בו במקום מצוה אין לברך על הנאתו משום דמלל"ן והוקשה לו דהא איכא הנאת הגוף ובכה"ג לא אמרינן מלל"ן וכו' וניחא ליה עפ"י סברת הרב המאירי הנ"ל דכיון דאין ההנאה נמשכת אחר גמר המצוה אמרי' שפיר מלל"ן עי"ש ולענ"ד אין זה מן הישוב דמאחר דסברת הרב המאירי לא היתה גלויה ומפורסמת ואדרבה משמעות דברי הפוסקים בסי' תקפ"ו הוא דגם בכה"ג לא אמרי' מלל"ן. אם הרב מו"ק חולק בזה מדעתו וסברתו לא היה לו לכתוב בפשיטות מטעם דמלל"ן כאילו הדבר ידוע ומפורסם שכן הוא הדין בכיוצא בזה אלא ודאי דנעלם ממנו לשעתו סברת הכל בו ופסק מרן בסי' תקפ"ו דבכה"ג לא אמרי' מלל"ן אם לא שנאמר כמו שאכתב לקמן (ס"ק ט"ז) דבאיסור דרבנן אמרי' מלל"ן אף בדאיכא הנאת הגוף:

תוכן העניינים

שדי חמד דברי חכמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה