שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן מז · י
וראיתי להרב מוהר"ן טריביטש בקובץ על יד פ"א הי"א מהל' ציצת שעמ"ש מרן בכ"מ דטעמא דאין עושין החוטין משל עיר הנדחת לאו משום איסור הנאה הוא דמלל"ן אלא דמשום דמכתת שיעוריה הקשה דהא איכא הנאת הגוף שנהנה מהבגד והיכא דאיכא הנאת הגוף לא אמרי' מלל"ן כמ"ש הר"ן בנדרים ד' ט"ו ע"ב ותירץ עפ"י מ"ש הרב המאירי שבשער המלך הנ"ל דהכא נמי אינו נהנה אלא בשעת קיום המצוה דכל זמן שלובש הבגד מקיים המצוה הוא עי"ש ונלע"ד דאין כונתו לומר דבכה"ג גם להר"ן אמרי' מלל"ן דזה ודאי לא יתכן כמו שמתבאר ממ"ש בההיא דתשמישי עליך אלא רצונו לומר דמרן כ"מ לא ס"ל כהר"ן אלא כהרב המאירי. אלא דלא נתקררה דעתי העניה בישוב זה דכיון דדברי הר"ן גלוים ומפורסמים ומשמעות פשט לשון הש"ס בההיא דמודר הנאה ממעין מורים דכל דאיכא הנאת הגוף לא אמרי' מלל"ן כסברת הר"ן והגאון שהביא הכל בו אוסר לתקוע בעצמו משום שנהנה בתקיעתו והיינו דס"ל דגם אם אינו נהנה אלא בשעת קיום המצוה מ"מ כיון דאית ליה הנאת הגוף לא אמרינן מלל"ן ומרן גופיה בסי' תקפ"ו ס"ה פוסק כדעת הכל בו ואף שביו"ד סי' רכ"א כתב מותר לתקוע בו כבר הכריח מרן חיד"א בברכ"י שם דכוונתו שמותר אחר לתקוע בו כיעי"ש כל קבל דנא סברת הרב המאירי היתה נעלמת והמה בכתובים ומסתמא מרן כ"מ לא ראה וידע סברתו א"כ אינו נכון בעיני לומר דבכ"מ הל' ציצת הנ"ל ס"ל דכיון שאינו נהנה אלא בשעת קיום המצוה אמרי' מלל"ן דמלבד שיהיו דבריו סותרים למ"ש בש"ע סי' תקפ"ו הנ"ל ועוד דאם לכך נתכוון היה לו לפרש דעל מי סמך ויבינהו הרי משמעות דברי הש"ס הוא דכל דאיכא הנאת הגוף בהדי קיום המצוה לא אמרינן מלל"ן ועוד דדברי מרן כ"מ הם לבאר דברי הרמב"ם וכבר כתבתי למעלה דעם שהרב שעה"מ בהל' לולב ייחס להרמב"ם דסובר כדעת הרב המאירי מ"מ בהל' שופר הוכרח מכח קושיא לומר דסובר כדעת הר"ן כיעי"ש לכן נראה כמו שתי' שם בתירוץ שני דיש לחלק בין כשנהנה מהאיסור עצמו לכשהאיסור אינו אלא גרמא ליהנות מדבר אחר עי"ש ולקמן באות פ"ו (הוא בקונטרס זה סי' מ"ח) ויתכן שכן דעת הרב חת"ס ביו"ד סי' ס"ט ועוד מרבני האחרונים שרשמתי באות פ"ז (ד"ה גם וד"ה שוב) שהקשו דמנ"ל דהיתר כלאים בציצת הוא משום דעשה דוחה ל"ת דילמא משום דמלל"ן הוא ובודאי לא נעלם מהם שיטת הגאון שבכל בו. וכן דעת הר"ן דלא אמרי' במצוה שיש בה הנאת הגוף מלל"ן וא"כ בציצת שיש לו הנאת הגוף שע"י זה יהיה מותר ללבוש הבגד ולא שייך לומר מלל"ן והיה להם לבאר דקושייתם אינה אלא לדעת הסוברים דגם בדאיכא הנאת הגוף אמרי' מלל"ן אלא ודאי מוכח דסברי דכיון שאין ההנאה מגוף האיסור רק שהוא גורם ליהנות מדבר אחר לא חשיב הנאת הגוף ושפיר שייך לומר מלל"ן: