שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן ב · אות ה
קביעות מקום לחליצה מרן בשלחן ערוך סי' קס"ט סעיף ה' הביא מחלוקת דיש קובעים בו ביום ויש אומרים ביום שלפני החליצה ובסדר חליצה סעיף ז' סתם כהיש אומרים בתרא ועיין שם בפירוש סדר חליצה סעיף ט"ו וט"ז דמוכח דכן הוא דעתו עיין שם (מזה מוכח כדעת הסוברים שרשמתי בקונטריס כללי הפוסקים סי' י"ג אות י"ד דכשכותב מרן שני הסברות בלשון יש אומרים ויש אומרים דעתו כהויש אומרים דאין סברא לחלק לפי שלא כתב סברא ראשונה בלשון יש אומרים אלא בלשון יש קובעים) וכן כתוב בסדרי חליצה עיין בכנסת הגדולה אות י"א ומוהר"ם אות י"ד וזכור לאברהם דף רע"ג ע"ב ומיהו נראה דבשעת דחק (כעובדא דאתי לידן דהיבם ויבמתו באו מהעיר הסמוכה לחלוץ והיה לעת ערב שלא היה שהות לקבוע אז ולא איסתייעא לקבוע בלילה ונשאר עד שחרית והחולץ נחוץ לשוב מפני חמת המציק על פי האמתלא הברורה שהגיד אלא שמפני קבלת עדויות הצריכים לא נגמר באותו היום ונשאר החליצה למחרתו ונעשה הקביעות ביום שלפני החליצה) יכולים לקבוע מקום ביום החליצה שהרי נקיטינן דאפילו חלצה בלי קביעת מקום כלל כשר עיין בסי' קס"ט סעיף ד' בהגהה ומרן בפירוש סדר חליצה סעיף י"ד ומרן החבי"ב בכנסת הגדולה אות י"ב ושעת הדחק כדיעבד דמי ואם כן אף אי נימא דקביעות זה כמאן דליתיה דמי לסברת האומרים דבעינן דוקא ביום שלפני החליצה מכל מקום בדיעבד או שעת הדחק כשר ואין סברא בזה לומר טוב העדר הטוב וכו' וכי ליכא קביעות כלל עדיף מדאיכא קביעות שלא כהוגן:
והן עתה נדפס מחדש ספר שער אשר להרב הגדול מוהר"א קובו ובמזכרת החליצות דף קכ"ח אות י"א ראיתי שכתב שלפי שהנחלץ היה חולה וכו' ועשינו ביום אחד הזמנה וחליצה דהיינו אחר חצי שעה מההזמנה נעשה החליצה ובאות כ"ט כתב ומשום שהיה שעת הדחק נעשה הזמנה וחליצה ביום אחד עד כאן: