שדי חמד אסיפת דינים מערכת חליצה· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת חליצה · אות כא
אם היבם הוליד תו אין צריך בדיקה כן כתב הרב בית שמואל בהגהתו לפירוש סדר חליצה סעיף י"ז עיין שם סעיף קטן ז"ך בשם סדר חליצה של מוהר"ם וכתב דבריש פרק בן סורר ומורה איכא פלוגתא אי קטן מוליד ושהרמב"ם פסק דקטן אינו מוליד וכיון דהוליד מוכח דאינו קטן עיין שם ודברי מוהר"ם הם באות מ' שכתב אם היה ליבם או יבמה זרע אין צריך לשאול על מנין השנים ולא הסימנים אלא מפרסם וכו' עכ"ל ומשמעות לשון זה הוא דכונתו דאם אין אנו יודעים מספר שנותיו של יבם אם קטן או גדול אזי סמכינן דודאי גדול הוא מדהוליד ולזה הביא הרב בית שמואל דאיכא פלוגתא ודנקיטינן דקטן אינו מוליד ומדהוליד ידעינן דלאו קטן הוא וגם הרמ"א בדרכי משה בסדר החליצה של מוהר"י מרגליות והביאו גם מרן החבי"ב בכנסת הגדולה בהגהות הטור אות ל"א (אלא שיש קצת שינוי עיין שם) כתב דאם יש בנים ליבם אין צריך לשאול על שניו ועל שערות שלו עכ"ל משמע ודאי דהיינו ביבם שאין אנו יודעים שנותיו קאמרי דסמכינן דמדהוליד ודאי גדול הוא אבל אם אנו יודעים בודאי דהיבם קטן הוא בהא לא מיירי לומר דאף על פי כן מהני מה שהוליד להחשיבו כגדול ובזה מתיישב מה שקשה לכאורה על הרב בית שמואל דבהגהתו על פירוש סדר חליצה בסעיף קטן כ"ח על מה שכתב מרן דאם היו בנים להיבמה אין צריך לשאול על הסימנים אפילו אם היא ילדה וכו' כתב וז"ל כבר כתבתי דמשמע מהרי"ף והרא"ש דפסקו כרב זביד ולא מהני בנים לענין חליצה עכ"ל ואילו בסעיף קטן ז"ך כתב דקיימא לן דקטן אינו מוליד ומדהוליד שמעינן גדול הוא אלמא סבירא ליה דנקיטינן דבנים מהני לחליצה ואם ביבם דאינו ברור כל כך שבניו הם כמו היבמה מהני בנים לחליצה כל שכן לגבי היבמה דודאי הבנים שלה שהרי ראינו שילדה ודאי דאית לן למימר דמהני בנים לחליצה אמנם לפי מה שכתבתי ניחא משום דבסעיף קטן כ"ח קאי על דברי ההגהות מרדכי שכתבו דאפילו אם היא ילדה מהני בנים שבקטנותה בהא קאמר מר שמואל דלא מהני בנים לחליצה כיון דידוע בבירור שהיא קטנה כן היה נראה ליישב אלא דשוב ראיתי דמה שכתב וכבר כתבתי וכו' כונתו למה שכתב בסי' קנ"ה סעיף קטן ח"י ובסי' קס"ט סעיף קטן י"א ושם כתב דלדעת הרי"ף והרא"ש לא מהני בנים בלא סימנים אפילו אחר שתים עשרה שנה ולהרמב"ם מהני בנים דוקא אחר י"ב שנה ואם כן מוכח דאפילו בגדולה בודאי קאמר דלא מהני בנים בלא סימנים והדרא קושיין לדוכתא מאי שנא דביבם מהני בנים בלא סימנים וביבמה לא מהני:
וראיתי להרב פתחי תשובה בביאורו לסדר חליצה של הרב מוהר"ם באות מ' שהביא דברי הרב בית שמואל וכתב דמשמע שדעת הבית שמואל דעדיפי בנים דיבם מבנים דידה וכתב דלפי מה שכתב לעיל דהרבנים בית מאיר וגט מקושר מסכימים דמהני בנים ליבמה אף לענין שנים ממילא דהוא הדין או כל שכן בבנים דיבם עכ"ל ואיברא דכן נראה דעת הרב בית שמואל אלא דעל הראשונים אנו מצטערים דלא ידענו מה טעם לחלק ביניהם ואדרבא איפכא מסתברא להעדיף בנים דידה מדיבם ובא להוסיף שכן הוא גם דעת הרבנים בית מאיר וגט מקושר ולי הדל אפשר לומר בהפך דאף הרבנים הנ"ל שהסכימו לפסק הרמ"א דמהני בנים דיבמה גם לענין השנים מכל מקום בבנים דיבם אפשר דמורו דלא מהני בלא סימנים ומצאתי בשו"ת צמח צדק החדש להגאון מוהר"ם מליבוויץ בסי' שט"ו שעמד בענין זה אי בנים דיבם הם כסימנים כמו שכתב בשו"ת משאת בנימין בשם ספר פדואה (טעות סופר הוא וצריך לומר בשם סדר חליצה למוהר"י מרגליות עיין שם) או לא והביא פלוגתא דריש פרק בן סורר ומורה ודברי הרב בית שמואל בהגהתו לפירוש סדר חליצה סעיף קטן ז"ך הנ"ל וכתב על דבריו דמה שכתב דמוכח מרמב"ם דקטן אינו מוליד ומדהוליד אלמא גדול הוא זה אינו מספיק אלא אם אין ידוע שנותיו אבל אם ידוע דודאי הוא קטן לא אמרינן דבנים כסימנים למיחשביה בהכי גדול כמו לרב ספרא גבי יבמה דאדרבא יש לומר צא וחזור על בניו מאין הם כדאמרינן בהערל דף ע"ה ולא רמי לאשה דהרי אנו רואים שילדה אבל בקטן כיון שיש לומר צא וחזור וכו' אין הבנים מספיקים לעשותו גדול תוך הזמן וכו' וכתב עוד דאם אין השנים שלו ידועים ויוכל להיות שכשהוליד הוא קרוב לארבע עשרה שנה היה אפשר לומר דמחזיקינן ליה בגדול אלא דיש ומר כיון שבמדרש איכה על פסוק רבתי עם מבואר בהדיא שבן שנים עשר שנה מוליד שקודם כ"ו שנה היה רואה בנים לבניו הוצא שמונה עשר חודש לשני עבורים הרי לי"ב שנה היה עיבור אשתו וכו' וכן דעת רב חסדא בגמרא דקטן מוליד לכן שמא יש לחוש לכתחלה ואפשר דגם לרבה דקטן אינו מוליד אם אירע שהוליד לא אמרינן בנים הרי הם כסימנים דדוקא גבי אשה אמרינן כן כיון שלא מתה מצער הלידה אמרינן דהויא כגדולה אבל מצד העיבור לבד לא אמרינן כן לכן גבי איש דהוא רק מפני העיבור לא שייך לומר כן עכ"ל הנה מבואר דדעתו לחלק בין בנים דידה לבנים דידיה דביבם לא אמרינן בנים כסימנים ואפשר שכן גם דעת הרבנים בית מאיר וגט מקושר דאף שהחזיקו בפסק הרמ"א בבנים דידה מיהו אפשר דביבם מודו דלא מהני ודלא כהרב פתחי תשובה ומה שכתב הגאון צמח צדק על דברי הגהת הבית שמואל דאין זה מספיק וכו' לי הדל נראה דגם הרב בית שמואל לא קאמר אלא באין ידוע שנותיו דהא מדכתב מוהר"ם דאין צריך לשאול על שניו וכו' מוכת דאין אנו יודעים כמה ימי שנותיו ועליה קאי להקשות וליישב על פי פסק הרמב"ם כמאן דאמר דקטן אינו מוליד ומדהוליד אלמא דהוא גדול וקצת קימה איך לא התעורר בדברי הרב בית שמואל דנראים כסותרים תוך כדי דבור בסעיף קטן ז"ך וסעיף קטן כ"ח הנ"ל ומה שכתב דגם לרבה דבנים כסימנים היינו משום צער לידה וכו' עיין להגאון קרבן נתנאל בפרק קמא דיבמות סי' ז' אות כ' שביאר דלהתוספות עיבור בני קיימא מהני לכשתלד למיחשבה כגדולה למפרע משעת עיבורה וכל שלא ילדה אין מחזיקין אותה עדיין בגדולה אבל האור זרוע סובר דמשעת הריון הוי כגדולה ולא הזכיר מתנאי זה עיבור בני קיימא וכוותיה פסק הרמ"א עיין שם ולפי זה יש לומר דלדעת האור זרוע כשם שבנים שלה מהני משעת הריון אף דאכתי לא ילדה הכי נמי מהני לגבי דידיה מה שהוליד אף שאין בו צער לידה ועיין להרב זכור לאברהם דף ע"ר אות ט' ואות י"ד דמתבאר מדבריו לענין דינא דבנים דיבם מהני דוקא במקום סימנים אם יש עדות על השנים או שהוא גדול בקומה שזה מהני במקום שנים בזה הוא דמהני בנים במקום סימנים שהרי באות ט הביא דעת האומרים דמהני בנים במקום סימנים ושנים ושהרב משאת בנימין חולק וכן נראה הסכמת הרבנים כנסת הגדולה ופרח מטה אהרן וכו' ושוב כתב דהכנסת הגדולה ופרח מטה אהרן ומוהר"ם בסדר חליצה כתבו דמהני בנים בין ביבם בין ביבמה ובאות י"ג כתב דאם יש עדות על השנים דיבמה ויש לה בנים סגי וכו' וכן כתב באות י"ד לגבי היבם עיין שם וזה שלא כמו שכתב בסדר חליצה להרב מוהר"ם דבנים מהני על הסימנים והשנים: