אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת חדש מערכת חדש בזמן הזה › אות יג

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חדש· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת חדש בזמן הזה · אות יג

אות יב

ובמה שכתבתי למעלה באות ב' בשם הגאון מגן האלף להקל מכח המנהג הנה השגתי מקרוב ספר תשואות חן שציין הרב פתחי תשובה בריש סי' רצ"ג וראיתי שהוא תנא דמסייע ליה והוא שבסי' כ"ה האריך הגאון בדין חדש בזמן הזה אם הוא מדאוריתא ואם נוהג בשל נכרי וכו' בפלפול עצום ואלה דברי מסקנתו לדינא כללא דמילתא כיון שזה מנהג הקדמונים מה שאוכלים ושותין שכר כמו שהעידו בפסקי תוספות במנחות פרק ר' ישמעאל סי' ר' (יש דפוסים שהוא סי' ר"א) וכן הבית חדש העיד שכל הקדמונים לא מיחו בזה אין כח בזמן הזה לאסור אף שהחמירו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש היינו משום דסתמא דמתניתין אוסר מן התורה חדש בחוצה לארץ והנה מצינו בראשית הגז ובמתנות כהונה דסתם לן תנא דמתניתין דנוהג בין בארץ ובין בחוצה לארץ ובמתנות כהונה סבירא להו לכולהו אמוראים שנוהג בחוצה לארץ כמבואר בחולין דף קל"ב ומצינו לרב נחמן בר ר"י דאמר בחולין דף קל"ו האידנא נהוג עלמא כתלת סבי כר' אלעאי בראשית הגז וכר' יאשיה בכלאים זה לשון התוספות שם כר' אלעאי בראשית הגז הוא הדין במתנות אף דכולהו אמוראי סברי שנוהג בחוצה לארץ אפילו הכי אמר הלכה כר' אלעאי וכתבו שם התוספות ואם תאמר הא ר"ן בר ר"י קנסיה גלימא ושמא קודם דנהוג הרי מבואר דכשיש מנהג ויש להם על מה שיסמוכו עוקר הלכה אף דנקיטינן הלכה כסתם משנה אם כן הוא הדין בחדש מפני כמעט כל העולם נוהג היתר בזה ויש להם על מה שיסמוכו על ר"י דסובר דאינו נוהג בחוצה לארץ וגם אפשר דהוי סתם ואחר כך מחלוקת וסברי רבנן דאינו נוהג בחוצה לארץ ומה גם שבפה"ג ור"ב והר"א מביהם שהביאו פסקי תוספות ותרומת הדשן בשם אור זרוע וליקוטי מהרי"ל ומוהר"ם בתשובה מעיל צדק ומהרש"ל ומוהר"ר שכנא והבית חדש ומגן אברהם כולם כאחד צדדו להקל באיסור חדש ובתשובת שב יעקב גם הטורי זהב צדד להקל ואין כח בשום אדם להרהר אחר המנהג אף שהוא נגד סתם מתניתין נגד רבנן דבי רב אשי כיון דכבר נהוג עלמא להתיר ואף שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש אוסרין אפשר שלא נהגו עדיין בזמניהם כדכתבו התוספות על ר"ן בר ר"י מיהו היינו דוקא בחדש של עכו"ם דאפשר דעיקר המנהג נתייסד על זה ואפשר כל תבואת חוצה לארץ בזמן הזה הוי חדש של עכו"ם דהכל למלכיות ושכירות לא קנה והירא דבר ה' יחוש לעצמו להחמיר כהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ובעלי התוספות:

הנה הבאתי דבר מסקנתו לענין דינא אמנם לא אכחד דלפום ריהטא שאיני מופנה לעיין בזה תמיה לי במה שכתב שהפסקי תוספות העידו שהמנהג לאכול ולשתות וכו' ועין רואה שאין בדבריהם רמז מזה כי זה לשונם חדש הוי דאורייתא ואף בשל עכו"ם קצת שיפון וכל שעורין זורעים אחר הפסח ואוכלין ועושין מהם שכר ולא המושרש קודם העומר והר"א מבה"ם אומר דבשל עכו"ם הוי דרבנן וספיקא הוי אך הירושלמי לא משמע הכי ע"כ דברי הפסקי תוספות וגירסת הרב בית חדש הוא ואין אוכלין ועושין מהם שכר אלא המושרש קודם העומר וכו' והגהת הרב בית חדש היא מוכרחת שאם לא כן דבריהם סותרים בתוך כדי דבור שבתחלה כתבו שזורעים אחר הפסח ואוכלים ושותים מהם דהיינו מאותם שזרעו אחר הפסח שהשרשתם היא אחר העומר ואיך יכתבו אחר כך ולא המושרש קודם העומר אלא ודאי שצריך להגיה כדברי הרב בית חדש ונמצא דהתוספות פוסקים לאסור מה שנשרש אחר העומר ולכל הדברות לא מיירו התוספות במנהגא כלל (כמו שמפרש בכונתם דאוכלים ושותים דקאמרי כונתם היא שהעולם אוכלים ושותים) ורק דינא הוא דקאמרי כן נראה לדעתי הקצרה ודברי הרב תשואות חן נפלאו ממני:

ושם בסי' כ"ו הביא תורף דברי הגאון בעל פני יהושע בענין היתר שתית שכר של חדש והאריך לפלפל וכתב שאף שאין כדאי לחלוק על הגאון מכל מקום נראה לו שאין לסמוך על היתר זה והאריך לבאר דבריו בסתירת טעמי ההיתר שבפני יהושע עי"ש דב"ק באורך:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה