שדי חמד אסיפת דינים מערכת חדש· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת חדש בזמן הזה · אות יב
ובשו"ת יד אלעזר להגאון אלעזר הלוי הורוויץ בסי' ע' נשאל מרב אחד בענין השעורים שנזרעו או הושרשו אחר העומר שדעת הרב השואל נוטה להחמיר והשיב לו אם אמנם לבבי לא כן ידמה ואין דעתי מסכמת להיות מן המחמירין בדבר שפשט היתרו בישראל ויש לו על מה לסמוך אשלי רברבי ראשונים ואחרונים בכל זאת אשיב וכו' והביא שדעת התוספות בקידושין דף ל"ו ד"ה כל מצוה דחדש נוהג בשל נכרי ושהרב בית חדש ביו"ד סי' רצ"ג השיג על ראיית התוספות ושהרב ברכת הזבח דחה דברי הבית חדש והאריך לפלפל שדברי הבית חדש ברורים וכראי מוצקים וכתב (בד"ה ומעתה) דעל כל פנים בתבואת נכרי ובחוצה לארץ יש לקיים שיטת הבית חדש דאינו נוהג איסור חדש ולכל הפחות לא הוי אלא איסור דרבנן וכל דאיכא לספוקי בתבואת נכרי או של ישראל או ספק נזרע קודם או אחר העומר יש להקל כמו בכל ספק דדבריהם ואין להחמיר מצד דחדש הוא דבר שיש לו מתירין כדאיתא בנדרים דף ח"ן ע"א דחטין שזרען או שעומדים לזריעה חשיב חוזר לאיסורן ולא הוי דבר שיש לו מתירין והא דתניא דחדש הוא יש לו מתירין מיירי בקמח דלאו בר זריעה הוא וכו' וכיון דלכל הפחות רבו הסוברים דאינו נוהג בשל נכרי בחוצה לארץ ויש סוברים דנקיטינן כסוגיא דפסחים דף כ"ד ע"ב דזיעא בעלמא אין בה ממש דלא כסוגיא דפרק העור והרוטב ואף לאותה סוגיא דמשקין היוצאים מהם כמותם אינו אלא מדרבנן גם בכל השעורים שלנו יש ספק ספיקא ספק חדש ספק ישן אם תמצא לומר חדש שמא השריש קודם לעומר ובחדש ולא אתחזק איסורא מהני האי ספק ספיקא כמו שכתב הרא"ש בתשובה סי' ב' ועוד יש לצרף שיטת הרב מוהר"ם מיטראני דדוקא ביבש שממשו של איסור עומד אמרינן דביש לו מתירין לא בטיל אבל אם האיסור נימוח ואין שם ממשו אלא טעמו הרי זה בטל ועומד עיין כנסת הגדולה יו"ד סי' ק"ב בהגהת הטור אות י"ז ובהגהת בית יוסף אות ז' ולכן האידנא דרוב התבואות נזרעים ונשרשים קודם הפסח ואין דלתות המדינה נעולות אין להחמיר כלל זולת כשיודעים בודאי שהשכר נעשה משעורים הנזרעים אחר [העומר[ אלו תורף דב"ק ובשו"ת הרי"מ (להגאון הקדוש יצחק מאיר) החדש ראיתי בדין חדש קונטרס גדול בחלק יו"ד סי' י"ט פלפלא אריכא בסוגיאות הש"ס ודברי הראשונים וגדולים מן האחרונים עי"ש דב"ק: