אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת חדש מערכת חדש בזמן הזה › אות ג

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חדש· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת חדש בזמן הזה · אות ג

אות ב

והגאון שאגת אריה בתשובות החדשות בקונטריס לדיני חדש האריך מאד בדינים אלו וארשום בס"ד תורף דב"ק והוא זה בסי' א' (בדף כ"ה) הביא מה שכתב הרא"ש בכלל כ' בשם רבינו ברוך דאפילו אם גדלה תבואה ברשות ישראל עתה בחוצה לארץ שאין אני סמוכים לארץ ישראל נראה להתיר דלא גזרו אפילו מדרבנן דומיא דמעשר דלא גזרו אלא בחוצה לארץ הסמוכה לארץ ישראל והרא"ש כתב שדבריו תמוהים דאף לדבריו שאינו נוהג בשל נכרים אם גדלה ברשות ישראל מה שייך כאן גזרה דרבנן בחוצה לארץ אסור מן התורה וראיותיו אין בהם ממש עכ"ל וכתב על זה (בשאגת אריה) דראיות רבינו ברוך לא נודעו מה הן וחתר לדעת ראיותיו מתוך שיטת הש"ס וברוחב מבינתו דק ואשכח על מה אדני דברי רבינו ברוך הוטבעו וביאר גם כן מה שקשה לשיטתו ומסיק דאף למאן דאמר דחדש בחוצה לארץ מדרבנן הוא מכל מקום נוהג איסורו בכל מקום אפילו במקומות הרחוקים מארץ ישראל ובסי' ב' עמד לבאר אם הלכה כתנא קמא דר' אליעזר בסוף פרק קמא דקידושין דחדש בחוצה לארץ אינו אסור מן התורה או הלכה כר' אליעזר דאסור מן התורה והרבה להביא ראיות להוכיח דנקיטינן דאסור מן התורה ובסי' ג' עמד לבאר אם איסור חדש נוהג בשל נכרי וכתב שהתוספות והרבה מהראשונים כבר הסכימו דנוהג בשל נכרי ולא פקפק אדם מעולם עד שבא הרב בית חדש והורה דחדש אינו נוהג בשל נכרי ומלבד שסתר ראיות הראשונים עוד הרבה להביא חבילות של ראיות דמותר החדש בשל נכרי אבל במחילת כבוד תורתו הרמה כל דבריו תמוהים וכו' והאריך מאד לקיים דברי הראשונים וגם לדחות ראיות הרב בית חדש וגם על דברי הרב שפתי כהן בדין זה שקיל וטרי ומסקנתו שדעת הראשונים הוא עיקר דחדש אסור בשל נכרי ובדף ל"א ע"ב כתב מה שיש לפלפל בדברי הראשונים עם כי לענין דינא הלכה כמותם (גם הרב מטה אהרן בח"א סי' ד"ן ד' קל"ז ע"ב הרבה להשיב על דברי הרב בית חדש בזה) ובסי' ד' עמד לבאר בחדש בחוצה לארץ אם מותר לקצור קודם שהותר לאכילה או אסור עד שיותר באכילה ואף דמן התורה ודאי מותר דאינו אסור לקצור אלא ממקום שראוי להביא ממנו העומר ואין חוצה לארץ בכלל זה מכל מקום יש להסתפק אולי אסרו מדרבנן משום דילמא אתי למיכל מניה ואחר שהאריך בזה מסיק בדף ל"ד ע"ב דמותר לקצור תבואה של חדש ולהתעסק בכל המלאכות קודם שהותר החדש באכילה דר' מאיר הוא דחייש דילמא אתי למיכל מניה ואין הלכה כמותו אף דהלכה כר' מאיר בגזרותיו הכא שאני דסתם לן תנא דלא כוותיה ומצא שהרא"ם בספר היראים בסוף סי' קמ"ט כתב בזה דהלכה כר' מאיר וכתב ומכל מקום במקומי אני עומד דמשמע מדברי הפוסקים דבהא הלכה כר' יהודה ובסי' ה' ביאר מתי הותרה הקצירה בארץ ישראל והעלה דהדבר תלוי בקצירת העומר ולא בהקרבתו וכן ההשרשה תלוי בהיתר הקצירה שאם השרישה קודם קצירת העומר העומר מתירו ואם השרישה אחר קצירת העומר אף שהוא קודם הקרבתו אין העומר מתירו ובסי' ו' עמד לבאר מתי הותר החדש אם בהקרבת העומר או בהאיר מזרח ובסי' ו' לענין שיעור השרשה ובסי' ח' אם בזמן הזה אסור בארץ ישראל לקצור קודם לעומר כמו בזמן שבית המקדש קיים והעלה דמותר ובסי' ט' במקום שאסור לקצור קודם לעומר אם עבר וקצר אם נאסר משום לא תאכל כל תועבה והעלה דלא נאסר ובסי' יו"ד ביאר דקיטוף דהיינו לעקור התבואה שלא על ידי קצירה מותר דקיטוף אינו כקצירה ובסי' י"א שקיל וטרי אם מותר לשתות שכר הנעשה משעורים ושיבולת שועל של חדש קודם יום הנף או שמא אסור לשתותו עד אחר יום הנף שהותר החדש ולא נמצאת סיום התשובה:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה