שדי חמד אסיפת דינים מערכת חדש· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת חדש בזמן הזה · אות ב
ובקונטריס שם חדש שבספר מגן האלף סי' תפ"ט (להגאון מחבר ספר גט מקושר ועוד ספרים רבים) האריך מאד בדין זה ותורף דב"ק הם דלכאורה נראה דאחרי דשיטת הקדמונים אשר בית ישראל נשען עליהם היא להחמיר בחדש שנוהג בחוצה לארץ בזמן הזה מי ירים ראש להכריע בדבר הזה וכאשר לבש חרדה הגאון בעל פני יהושע אך בהיות הדבר להציל הכלל אשר כמעט אין נקי כי אף מי שנהג סילסול בעצמו להתנהג בחומרת חדש הלא בטרם ידע מאוס ברע ובחור בטוב הלא כבר נתגדל מלא קומתו בטרם ידע להזהר כבר נתפטם בחדש וחלילה לומר שלכל העולם תהיה המכשלה הזאת תחת ידם להכשל ולהתפטם מאיסור תורה לזאת כל הבא להציל שומעין לו כי חלילה שלא ימצא במשך זמן הדורות מי שאין ראוי להזדמן תקלה על ידו במידי דאכילה ולזאת בא ללמד זכות על מנהגן של ישראל כי הוא יתברך חפץ בהצדקן והנה בתחלה כתב דמוכח בש"ס דבמידי דאיכא פלוגתא אפילו באיסורי שבת אם נתפשט המנהג כהמיקל לא מבטלינן מנהגא כדאמרינן בריש פרק ר' אליעזר דמילה במקומו של ר' אליעזר היו כורתין עצים לפחמים בשבת הרי דאפילו באיסור שבת שענשו סקילה אם נתפשט המנהג כהמיקל לא מחינן בהו גם בחולין בפרק ראשית הגז דף קל"ו ע"ב אמר רב נחמן בר יצחק האידנא נהוג עלמא כתלת סבי כר' אלעאי בראשית הגז וכר' יאשיהו בכלאים וכו' וכתבו התוספות דכל האמוראים או רובם לא סברי הכי וכו' הרי דאפילו באיסור כלאים דאורייתא וכו' וכן פסק הרמב"ם ונשא ונתן קצת בפסק הרמב"ם בדין כלאים וסיים על כל פנים נראים הדברים שהמנהג יש לו כח להכריע אפילו בשל תורה אפילו כיחיד (אמר המחבר על דבריו הללו יש לפקפק קצת כמו שכתבתי בחלק הכללים במערכת המ"ם כלל ל"ח (בד"ה ועל פי דברי הרשב"ש) עי"ש:
עוד מצינו גודל כח המנהג בסוף יבמות הוחזקו להיות משיאין בעד אחד ואשה ועבד אף דהיא בחזקת אשת איש החמורה ואין דבר שבערוה פחות משנים לא מיחו בהם מאחר שהיה קצת טעם לדבר (עיין בראש השנה דף ט"ו ע"ב כי נהגו במקום איסורא מי שבקינן להו וצ"ע) על כל פנים הרוחנו מאחר שנתפשט להקל בחדש בחוצה לארץ ואמוראי בתראי פליגי בהא דלמאן דאמר חדש בחוצה לארץ דרבנן יש לומר דבמדינות הרחוקות לא גזרו וכדכתב הרב מגן אברהם סי' תפ"ט ויש לומר שגם העמודי ההוראה אילו היה מתפשט המנהג בימיהם להקל בחדש בחוצה לארץ לא היו מעמידים דבריהם לבטל המנהג וכל שכן הוא ממתנות וראשית הגז שדבר קל הוא ואפילו הכי יש כח ביד המנהג להכריע כל שכן בענין זה שקשה ליזהר ורוב שעורין נזרעים לאחר העומר וגם חיטי קיץ שניכרים במראיתן ומשמושן אין פוצה פה ומצפצף לאיסור ודאי גדול כח המנהג שיש לו על מה לסמוך ואחר שהאריך לפלפל ולהוכיח דאית לן למינקט כרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דסברי (במנחות דף ס"ח) חדש בחוצה לארץ דרבנן דאינהו מרוות' דתלמודא טפי מרבנן דבי רב אשי וכו' כתב (בד"ה כללא דמלתא) ללמד זכות על מנהגם של ישראל מכמה אנפי א) שיש כח ביד המנהג להכריע דחדש בחוצה לארץ דרבנן וגם עמודי ההוראה יכולין להודות דאי אחזיק אחזוק (עיין לקמן אות י"ג) ב) מראה פנים מסבירות להלכה כמאן דאמר חדש בחוצה לארץ דרבנן ג) דיש מקום לומר דלכולי עלמא חדש בחוצה לארץ דרבנן ד) יורה בצדק דלכולהו אמוראי בתראי חדש בחוצה לארץ שגדל בחוצה לארץ הוא מדרבנן ה) וחמישתו יוסף עליו בכחא דהיתרא בחדש של נכרים בחוצה לארץ דיש לומר דלכולי עלמא שרי שוב עמד לבאר היתר במשקין הנעשין מתבואה חדשה שנאמרו בזה שלשה טעמים א) משום שלא כדרך הנאתן ב) משום דזיעא בעלמא נינהו ג) דמשקין היוצאין מהפירות אינן כמותן והאריך לפלפל בכל הטעמים ובדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים המדברים בזה וכתב בחתימת דבריו כללא דנקיטינן מהני מילי מעלייתא דכתבינן דיש לכל הצדדים על מה לסמוך הן מצד חדש בחוצה לארץ וגם מצד שחדש אינו נוהג בשל נכרי מן התורה וגם מצד דמשקין אינן מן תורה ואם כן בדברים שהוא בעין בעל נפש יחמיר על עצמו רק במשקין יוכל לסמוך בריוח על כל הני צדדים שבארנו בארוכה שמורה וערוכה כדת וכהלכה שעלה בידנו ללמוד זכות על עם ה' גם בספר בית לחם יהודה כתב בסי' רצ"ג במקומות שאי אפשר לעובדי אדמה לזרוע שעורים ושבלת שועל קודם העומר אם המקומות ההם רוב שתייתם שכר אין להורות לאיסור אבל אם רוב שתייתם יין ואין צריכים לשעורים רק לפעמים למאכל מצוה למחות בהמון העם ולהודיע להם האיסור ומי שנזהר מחדש יכול לאכול תבשיל שנתבשל בכלים שנתבשל בהם חדש ולשתות יי"ש מותרים חדא דרובה עושים יי"ש מדגן לבד ועוד דאף שנתערבו מתבואה חדשה על כל פנים הרוב מוכרח להיות מדגן ישנים ולא מחדשים דאין בהם כח כל כך להוציא יי"ש ועוד דהוי רק זיעא בעלמא כמו שכתבו כל האחרונים ועוד דכמה דעות מקילים בחוצה לארץ וגם בלחם הפנים כתב בסי' פ"ד להתיר מטעמים שלי עכ"ל: